איזה מידע יעזור לקיפודים?
– מיקום התצפית בקיפוד.
– תמונה של הקיפוד – נסו לצלם מכיוון הפנים, כך שניתן יהיה לראות את האוזניים. כך נוכל לזהות בוודאות את סוג הקיפוד.
– מצבם הבריאותי של הקיפודים וגורמי סיכון, כמו למשל מידע על קיפודים דרוסים או נגועים במחלות.
– מלאו בבקשה גם את פרטיכם כדי שנוכל ליצור אתכם קשר, אם צריך, וכדי שנוכל לעדכן אתכם.
– זמנית, טופס הדיווח לא פועל בדפדפן ספארי במכשירי אייפון.
🦔חשוב לזכור – הקיפוד הוא חיית בר מוגנת! אין לגעת בקיפוד ביד או להחזיקו בשבי.
– אם נתקלתם בקיפוד בחצר ביתכם, אנא אל תעבירו אותו לשטח פתוח – הוא יסתדר ויחזור בכוחות עצמו לשטח שלו. ההעברה לשטח חדש שאינו מוכר לקיפודים עלולה לסכן את סיכויי השרידות שלהם.
– עם זאת, כדאי לבחון מה משך את הקיפוד לחצר. אם מדובר, למשל, באוכל לחתול או לכלב, כדאי לשים אותו במקום גבוה כך שהקיפוד לא יוכל להגיע אליו.
– אם ראיתם קיפוד פצוע או חולה בסקביאס (ראו הסבר למעלה), ניתן להעבירו לבית החולים לחיות בר בספארי או לדווח למוקד רשות הטבע והגנים 3639*
איך מבחינים בין סוגי הקיפודים?
קיפוד מצוי הוא הגדול בקיפודי הארץ, האוזן קצרה ואינה בולטת מעבר לקו הקוצים, הרגליים קצרות ולרוב רק כפות הרגליים ניכרות בעת הליכה או עמידה. ראו הרחבה בהמשך העמוד
קיפוד החולות הוא הקטן בקיפודי הארץ, אוזניו ארוכות ובולטות מאוד ורגליו ארוכות וניכרות בעת הליכה או עמידה. גחונו בהיר עד כדי צבע לבן קרמי ואפו מחודד. ראו הרחבה בהמשך העמוד
קיפוד המדבר הוא קיפוד בינוני הניכר במעין מסכה שחורה המעטרת את פניו ובפס של קוצים על קדקדו. רגליו גבוהות וניכרות בעת הליכה או עמידה. ראו הרחבה בהמשך העמוד
מה משפיע על הקיפודים בישראל?
– שינויים באזורים הבנויים והטבעיים בארץ גורמים לשינויים באזורי המחיה של הקיפודים. הבנייה של כבישים, בניינים ויישובים מצמצמת את מרחבי הטבע הפתוחים – ודוחקת את הקיפודים לאזורים עירוניים.
– דריסה על ידי כלי רכב. קיפודים נדרסים כאשר הם מחפשים מזון סמוך לכבישים או כשהם מנסים לחצות אותם. כך למשל, ב-2018 נאסף מידע על 107 קיפודים מצויים שנדרסו באזור השרון בלבד.
– מחלות. תחנות להאכלת חתולים או כלבים וזבל ברחובות גורמים לקיפודים, שבדרך כלל חיים לבד (יחידאים) להתגודד בקבוצות סביב עודפי המזון. מזון חתולים וכלבים עשיר מאוד בחלבונים, ואינו מתאים לקיפודים. כשהם אוכלים כמויות הגדולות מהנחוץ להם, חלה תופעה של השמנת יתר ובמקרים קיצוניים הם מאבדים את יכולת התנועה.
ההתגודדות וצפיפות היתר בתחנות ההאכלה עלולה לגרום להתפשטות מחלות וטפילים שונים, כגון הסקביאס הגורם למחלת הגרב. מחלה זו נגרמת מאקרית טפילית זעירה אשר בדומה לכינים חופרת בעור ומטילה בתוכו את ביציה. זוהי מחלה מדבקת שעלולה לפגוע בכל היונקים וגם בבני האדם. ללא טיפול, הקיפודים עלולים למות ממנה. המחלה מתאפיינת בעור יבש ואפור ולעיתים נשירה של הקוצים.
כדי למנוע זאת, רצוי להימנע מהאכלת חתולים או כלבים ברחוב, או להקפיד שהמזון יהיה במקום גבוה שאינו נגיש לקיפודים.
דיווחים ותמונות של מיני הקיפודים מסייעים לחוקרים לבנות מפות תפוצה עדכניות. מפות כאלה עוזרות למשל להבחין בין השטחים שבהם חיים קיפודי חולות לשטחים שבהם חיים קיפודים מצויים – שני מינים שנמצאים באזור השרון. הנתונים יעזרו גם למדידת היקף התופעה של דריסות קיפודים, של מחלות קיפודים ושל מידת הטיפול בהם.
מה גילינו עד היום מסקר הקיפודים?
החברה להגנת הטבע החלה במיזם של סקר הקיפודים ב-2020, יחד עם רשות הטבע והגנים, היחידה האזורית לאיכות הסביבה בשרון.
אלה כמה מהממצאים הבולטים שגילינו עד מאי 2022, על בסיס יותר מ-2,000 תצפיות:
– הקיפוד המצוי, שהוא הנפוץ ביותר בארץ, התגלה ב-87% מהתצפיות. הוא הגדיל את שטחי המחיה שלו, גם לדרום הארץ ולאזור ים המלח. כנראה בגלל התרחבות היישובים והשטחים החקלאיים באזור.
– קיפודי חולות התגלו ב-7.5% מהתצפיות, בעיקר בסביבה המוכרת שלהם, בין חדרה לשפלת הרי יהודה.
– קיפודי המדבר התגלו בפחות מאחוז מהתצפיות. ככל הנראה מכיוון שהם נמצאים באזורים בדרום הארץ שאנשים לא מגיעים אליהם.
למידע נוסף צרו קשר עם נירית לביא אלון, רכזת תחום מדע אזרחי בחברה להגנת הטבע nirita@spni.org.il
הקיפוד המצוי
הקיפוד המצוי (East European Hedgehog) הוא הגדול מבין שלושת מיני הקיפודים החיים בארץ. כפי שניכר משמו, הוא גם הנפוץ מבין שלושת המינים ומלווה את האדם בהתיישבותו בארץ. שמו המדעי הוא Erinaceus concolor, והוא מין במשפחת הקיפודיים, סדרת אוכלי החרקים.
איך ואיפה הוא חי?
הקיפוד המצוי שוכן בכל החבל הים תיכוני בארץ. אפשר למצוא אותו גם בשטחים טבעיים שהפכו לשטחי חקלאות באזורים נרחבים נוספים בארץ.
יחסית לחבריו, קיפוד החולות וקיפוד המדבר, הוא קולני יחסית. זכרים עשויים להשמיע קול דומה לבכי תינוק אנושי בעת ריב עם אחרים.
הקיפוד המצוי אוכל כל: פרוקי רגליים, חלזונות, זוחלים, מכרסמים, ביצים, פירות ושאר חומרים מן הצומח.
הרבייה מתרחשת באביב, ההריון נמשך כ-5 שבועות ו-3-5 גורים נולדים. הנקבות עשויות להמליט יותר מפעם בשנה.
איך מזהים אותו?
הקיפוד המצוי הוא הגדול והמגושם שבקיפודי הארץ. הוא מין יחידאי (כלומר, שחי לבדו ולא בלהקה). הוא אינו טריטוריאלי ובדרך כלל פעיל בלילה, אף כי אמהות מיניקות נצפות לעיתים גם באור יום.
במהלך היום הוא מסתתר תחת סלעים, צמחייה ובמחילות מוכנות שאחרים חפרו. במהלך החורף הוא נצפה ישן ימים ספורים, אך לעיתים פעיל גם בטמפרטורות נמוכות יחסית.
מדוע הוא נמצא בסיכון?
הקיפוד המצוי אינו מין הנמצא בסיכון להכחדה אך הוא עלול לסבול מהשמנת יתר כתוצאה משפע מזון זמין ביישובי האדם ובעיקר סביב תחנות האכלת חתולים. התגודדות הקיפודים סביב מקורות מזון מלאכותיים כמו תחנות ההאכלה הללו, גורמת להם להדביק זה את זה במחלת הגרב (סקביאס). כמו כן, הקיפוד המצוי מאוים על ידי דריסה בידי כלי רכב. לכל אלה מתווסף הסיכון של טריפה על ידי חיות בית.
איך אפשר להגן עליו?
החברה להגנת הטבע פועלת כדי לצמצום הנגישות של הקיפודים לזבל המיוצר על ידי האדם, ולצמצום האכלות מכוונות של חיות בית ובר במרחב הציבורי. כל זאת כדי להחזיר את האיזון הנחוץ למערכות האקולוגיות בכלל ולהגנה על הקיפודים מפני מחלות בפרט.
קיפוד החולות
קיפוד החולות (Long eared Hedgehog) הוא הקטן מבין שלושת מיני הקיפודים החיים בארץ. שמו המדעי הוא Hemiechinus auritus, והוא מין במשפחת הקיפודיים, סדרת אוכלי החרקים.
איך ואיפה הוא חי?
קיפוד החולות נפוץ באזורים חוליים ובעלי אדמות קלות, בעיקר באזור החוף – מקיסריה בצפון ועד לחולות מערב וצפון הנגב בדרום. הוא מצוי גם באדמות הלס סביב באר שבע, עד לדרום חבל לכיש.
לעיתים ניתן למצוא אותו בגינות בערים: תל אביב, הרצליה, רעננה, כפר סבא, רחובות, נס ציונה ועוד.
קיפוד החולות רגיש לקור יותר מהקיפוד המצוי ובחורף הוא ישן לתקופות משתנות, בהתאם לתנאי מזג האוויר.
הרבייה מתרחשת באביב ובקיץ. קיפודה עשויה להמליט פעמיים בשנה. ההריון נמשך 36-37 ימים, ולאחריו נולדים 1-5 גורים. הגורים סומים וקוציהם רכים. העיניים נפקחות כשלושה שבועות לאחר ההמלטה.
איך מזהים אותו?
קיפוד החולות ניכר באוזניו הארוכות והבולטות וברגליו הארוכות. גחונו בהיר עד כדי צבע לבן קרמי, ואפו מחודד ביחס לשני החברים הנוספים במשפחה החיים בארץ: קיפוד המדבר והקיפוד המצוי.
קיפוד החולות פעיל בעיקר בשעות הערב והבוקר, אז הוא מחפש מזון, הכולל בעיקר מגוון גדול של פרוקי רגליים וחלזונות. הוא מחפש את המזון בעיקר באמצעות חוש הריח המפותח ולעיתים קרובות מסתייע ביכולת החפירה המרשימה שלו.
מעבר לשעות הפעילות, קיפוד החולות מבלה את זמנו במנוחה במחילות אותן הוא חופר או במחסות מוכנים – מתחת לאבנים, גדרות ועוד. הוא יחידאי, כלומר חי לבדו ואינו חלק מלהקות.
מדוע הוא נמצא בסיכון?
קיפוד החולות מוגדר כ"פגיע" בספר האדום של החוליתנים בארץ. הוא מאוים על ידי מספר גורמים, ביניהם פגיעה קשה בסביבת המחיה שלו (בית גידול) בשל פיתוח מואץ והפיחת שטחים טבעיים לשטחים חקלאיים או יערות.
כאשר סביבת המחיה נקטעת על ידי כבישים ומחליפים – גוברת גם התופעה של דריסת קיפודים.
תחנות להאכלת חתולים וזבל ברחובות הערים מושכות את הקיפודים. בדרך כלל הם חיים בנפרד, אבל סביב תחנות ההאכלה הם מתגודדים בקבוצות וכך נדבקים במחלות ובטפילים שונים, כמו הגרב (סקביאס).
כמו כן, בין הטורפים הטבעיים של קיפודי החולות נמנים האח העיטי, גיריות מצויות ומינים שונים של כלביים.
איך אפשר להגן עליו?
החברה להגנת הטבע פועלת על מנת לסייע לקיפודים להמשיך ולשרוד באזורנו באמצעות עידוד פעולות של הגנה על שטחי החולות הנדירים של הארץ, הגנה על קרקעות הלס של צפון הנגב מפני תהליכי התמרה ושיפור מדיניות הסניטציה בארץ כדי שלא יופרו האיזונים הקיימים בטבע.
קיפוד המדבר
קיפוד המדבר (Ethiopian Hedgehog) הוא אחד משלושת מיני הקיפודים החיים בארץ, ומבין שלושתם הוא המותאם ביותר לחיי המדבר. שמו המדעי הוא Paraechinus aethiopicus.
איך ואיפה הוא חי?
קיפוד המדבר שוכן במדבר יהודה, בנגב ובבקעת הירדן עד אזור גשר אדם. תחום תפוצתו חופף לזה של המינים הנוספים החיים בארץ: הקיפוד המצוי בבקעת הירדן וקיפוד החולות בצפון הנגב.
הרבייה מתרחשת בחודשי האביב. ההריון נמשך כחודש והנקבה עשויה להמליט פעמיים-שלוש בשנה במקרה של שנה ברוכה. בכל המלטה נולדים 1-5 גורים.
איך מזהים אותו?
קיפוד המדבר ניכר במסיכה השחורה שעל פניו.
הוא פעיל בעיקר בשעות הערב והבוקר, אז הוא מחפש מזון, הכולל מגוון גדול של פרוקי רגליים, זוחלים, מכרסמים, ביצים, חלזונות, פירות וחומר צמחי. הוא מחפש את המזון בעיקר באמצעות חוש הריח והשמיעה המפותחים שלו.
מדוע הוא נמצא בסיכון?
קיפוד המדבר חשוף לדריסות בכבישים, ותחרות מצד הקיפוד המצוי שמלווה את האדם ומרחיב את תחום תפוצתו. בנוסף הוא בסכנת טריפה מתמדת על ידי חיות בית.
איך אפשר להגן עליו?
החברה להגנת הטבע פועלת כדי להגן על בתי הגידול הטבעיים של קיפוד המדבר, ולמנוע זליגה של עודפי מזון שמקורם באדם אל הטבע – באופן שמסכן את הקיפודים. עודפי המזון מעודדים התרבות של חיות הטורפות את הקיפודים כמו תנים, שועלים, עורבים, אנפות בקר, כלבים וחתולים.
