ראיתם צדפה
פולשת? דווחו!

מערכת החברה להגנת הטבע

לחופי הים התיכון הגיעה אורחת – הצדפה Perna perna.

הצדפה הזו היא מין פולש, כלומר חיה או צמח שחרגו מתחום המחיה הטבעי שלהם בגלל פעולות של בני האדם. הצדפה הגיעה מדרום אפריקה, וכמו מינים פולשים אחרים, עשויה לגרום נזקים לטבע ולאדם בסביבה החדשה שלה, ולכן חשוב לעקוב אחריה.

אתם מוזמנים להצטרף למתנדבים אנשי הים התיכון, בהובלת המעבדה של פרופ' גיל רילוב מהמכון לחקר ימים ואגמים ובשיתוף החברה להגנת הטבע – שעוקבים וממפים את הצדפה הפולשת.

ראיתם צדפה פולשת? דווחו!
תקריב של צדפה פולשת מסוג prena
צדפה פולשת מסוג Prena

הכירו את הפולשת החדשה

חופי הים התיכון הישראלי חווים כבר עשרות שנים פלישה מסיבית של מינים זרים – המכונים מינים פולשים. לרוב, הם מגיעים מים סוף דרך תעלת סואץ.

חלק מהמינים בעייתיים משום שהם דוחקים את המינים המקומיים. חלקם מהווים כיום חלק מהתזונה שלנו, ולגבי רבים מהם אין לנו מושג לגבי השפעתם האקולוגית – איך הם משפיעים על החיות והצמחים בסביבה שבה לא היו מעולם.

לאחרונה הופיע בחופים הסלעיים שלנו מין פולש חדש: צדפה גדולה שמקורה בדרום אפריקה.

אנחנו יודעים מעט על התפוצה שלה לאורך חופי הים התיכון או על ההשפעה האקולוגית שלה. לכן, אנחנו פונים לציבור שיעזור למפות את הצדפה הפולשת.

כמה דברים שכדאי לדעת על הצדפה הפולשת:
– לצדפה שנקראת בלטינית Perna perna עדיין אין שם "ישראלי".
– אורכה יכול להגיע ל-6-7 ס"מ.
– צבעה שחור וקשוותיה שחורות – קשוות הן שני החלקים המרכיבים את שלד הצדפה.
– הצדפות נראות לרוב במקבצים של עשרות פרטים בקו המים התחתון או קצת מתחת למים.

לא להתבלבל!

בחופים ניתן לראות צדפה דומה אך קטנה יותר, שנקראת "בוצית מגוונת" (Brachidontes pharaonis). גם היא צדפה פולשת, אך ותיקה. הבוצית יכולה להימצא גם במפלסים גבוהים יותר, ולעיתים הן חופפות בשטחי המחיה שלהן.

אז כיצד נבדיל בין שתי הצדפות הפולשות? לפי הגודל ולפי מבנה הקשוות (שני החלקים שמרכיבים את שלד הצדפה). לבוצית יש פסים לרוחב הקשות, ואילו ל-Perna, הצדפה הפולשת ״החדשה״ שבה מתמקד המחקר שלנו, יש קשוות חלקות, אף כי יכולות להיות מכוסות בקרום גירני.

ראיתם צדפה פולשת? דווחו!
יד אדם מחזיקה צדפה פולשת מסוג prena
צדפה פולשת מסוג Prena

למה החוף הסלעי חשוב לטבע ולבני האדם?

בחוף הסלעי שלחופי הים התיכון אפשר למצוא בתי גידול שונים, עם בעלי החיים והצמחים האופייניים להם. כמו למשל:

– רכסי כורכר שהפכו למשטחי סלע שטוחים בגלל הבליה שנגרמה על ידי המים, ושמם המקצועי הוא טבלאות גידוד.
– סלעי חוף (Beachrock), ומצעים סלעיים מלאכותיים (כמו שוברי גלים וקירות ים), שבהם חיים מאות מינים של צמחים, כמו אצות, ובעלי חיים כמו רכיכות, שושנות ים, סרטנים ודגים.

אלה מראות מוכרים לכל מי שמטייל לאורך חופי הים התיכון. אבל למעשה מדובר בסביבה ייחודית בקנה מידה עולמי, שנמצאת רק במקומות בודדים בים התיכון ובאוקיינוסים – וגם בישראל.

החוף הסלעי הוא בעל ערך רב לטבע, והוא חשוב גם עבור בני האדם. אפשר למצוא סביבו מינים רבים של דגי מאכל והוא מציע את אתרי הצלילה הטבעיים העיקריים בחופי הים התיכון של ישראל. זהו אתר תיירותי לנופשים ומטיילים ואתר לימודי חינוכי. טבלאות הגידוד הינן גם מרכיב חשוב בהגנה על קו החוף ומצוקיו מפני בליה על ידי הגלים.

למרות הערך האקולוגי הגדול של הנופים הסלעיים והאזורים הרדודים בין הים ליבשה, עד לאחרונה ידענו מעט על המאפיינים שלהם. בשנים האחרונות מתרחב המחקר על הסביבה הזו, שיש לה ערך אקולוגי רב מאוד – והמחקר על הצדפה החדשה הוא חלק מהמאמץ הזה.

מדוע חשוב לעקוב אחרי המינים הפולשים?

למינים פולשים עשויה להיות השפעה על המגוון הביולוגי בסביבה החדשה שאליה הגיעו, וכך לצדפה Perna עשויה להיות השפעה על האקולוגיה בים ואולי גם על רווחת האדם.

לכן חשוב למפות היכן הצדפה נמצאת ולנטר את הכמות שלה לאורך זמן.

בעזרת הניטור, אנחנו יכולים להעשיר את הידע על היבטים באקולוגיה של הצדפות. לדוגמה, ייתכן שנוכל ללמוד על הקשר בינן לתנאי הסביבה, כמו סוג המצע וטמפרטורת המים. זווית חשובה נוספת למחקר היא ההשפעה הסביבתית שלהן, למשל אם הן דוחקות מינים אחרים.

צדפה פולשת מסוג prena בתוך המים
צדפה פולשת מסוג Prena בחוף געש

איך אפשר לסייע למחקר?

המחקר בודק את התפשטות התפוצה של הצדפה הפולשת החדשה לאורך החוף. ידע זה יאפשר לנו להכיר ולשמור על בית הגידול הסלעי טוב יותר.

מיזם זה מנוהל בשיתוף פעולה עם אנשי הים התיכון – רשת ארצית של קהילות מקומיות הפועלת להקמת שמורות ימיות. מתנדבי הקהילות יוצאים לניטור קבוע של החלזונות באתרי הדיגום.
להצטרפות לפעילים ולקהילות לחצו כאן.

המחקר מתבצע על ידי המעבדה של פרופ' גיל רילוב מהמכון לחקר ימים ואגמים.

ליצירת קשר ולמידע נוסף
ד"ר נירית לביא אלון, רכזת תחום מדע אזרחי בחברה להגנת הטבע nirita@spni.org.il

ראיתם צדפה פולשת? דווחו!

רוצים לשמור על הבית של חיות הים?

בואו להיות חברים להגנת הטבע

הצטרפו עכשיו