תוצאות חיפוש

מצילים את הנחלים של ישראל

הסיפור ב-100 מילים

פעם, כמעט לכל ישראלי היה נחל צלול ליד הבית. במרחק של נסיעה קצרה ולפעמים מעבר לרחוב - הייתה פינה מוצלת, ירוקה ורטובה שאפשר לטייל לידה או לטבול בה.

כיום, נחלים רבים בישראל הפכו לערוצים יבשים, עמוסים בפסולת או מזוהמים. הם נכלאו בתעלות בטון והטבע סביבם נהרס. הבנייה המופרזת מסביב לנחלים העצימה את השטפונות שמסכנים חיים בערי החוף.

החברה להגנת הטבע מובילה את המאבק לשמירת הנחלים כבר עשרות שנים. השגנו בו הצלחות מרשימות, ויש עוד הרבה מה לעשות. בואו לקרוא איך מצילים את הנחלים של ישראל.

המאבק על הנחלים במספרים

חלק קטן

ברוב הנחלים בישראל זורם כיום רק חלק קטן מהמים הטבעיים שזרמו בהם בעבר

580

טונות

כמות החומרים המזהמים שזורמת בנחל שורק, שהוא בין המזוהמים ביותר בארץ

130

מיליון שקל בשנה

העלות של זיהום הנחלים לכל המשק הישראלי

  • אדם מטייל בנחל הבניאס
    מטייל בנחל בניאס. צילום: דב גרינבלט
  • מפל קטן בנחל כזיב
    ילדים מטיילים בנחל כזיב. צילום: אסנת אל עז
  • נחל דימונה
    נחל דימונה. צילום: יצחק כהן
  • תמונה של נחל איילון מוצף בגשם
    נחל איילון בתל אביב מוצף. צילום: שאטרסטוק
  • נחל אלכסנדר המזוהם
    פיתולי נחל אלכסנדר. צילום: יצחק כהן
  • נחל אלכסנדר מלא בפסולת
    פסולת וזיהום בנחל אלכסנדר. צילום: יצחק כהן
  • נחל מזוהם ומלא בפסולת
    פסולת וזיהום בנחל שורק. צילום: יצחק כהן
  • נחל שורק בעמק צרעה
    נחל שורק. צילום: עמיר בלבן

הסיפור המלא על הנחלים

עד לפני שנים לא רבות, הנחלים בישראל היו ערוצים של מים צלולים. יש 790 נחלים בכל רחבי הארץ, וכך, במרחק נסיעה או הליכה קצרות ולפעמים ממש בתוך שכונות וערים – אפשר היה להגיע לאתרי טיול קסומים ומרעננים שבהם אפשר לשחות, ואפילו לשוט בנחלים הגדולים יותר.

הנחלים הם עורק חיים חיוני עבור הטבע סביבם. נחלים הם ליבה של מערכת אקולוגית הכוללת צומח ייחודי ומגוון אדיר של בעל חיים  – בתוך המים ומעל המים.

נחלים בריאים הם הטבע בשיאו: הם יודעים לנהל את עצמם מצוין, לווסת ולנקות את עצמם בשטפונות ולשרוד בעונות השחונות – כך שתמיד יהיו מים זכים לטובת כולם: בני האדם, בעלי החיים והצמחים.

אבל לצערנו גן העדן הזה נמצא תחת איומים בלתי פוסקים.

הנחלים התייבשו

לאורך השנים, רוב מקורות המים בישראל, מי הנחלים והמעיינות, נשאבי לצורכי שתייה ולחקלאות – בהיקפים אדירים. התוצאות קשות: במרבית הנחלים בישראל זורמת כיום כמות קטנה ביותר לעומת כמות המים הטבעיים שזרמה בהם בעבר.

למשל, בירקון זרמו עד אמצע שנות ה-50 כ-200 מיליון מטרים מעוקבים, וכיום זורמים בו רק 16 מיליון מטרים מעוקבים של מים טבעיים.

והבעיה חמורה עוד יותר: נחלים רבים הפכו לתעלות ביוב. כימיקלים וחומרים מזהמים אחרים מוזרמים לנחלים ממפעלים, מאגרי קולחין ושטחי חקלאות. כך למשל, תקלות יומיומיות במערכת הביוב מזרימות לנחלים שפכים. בנחל שורק, שהוא בין המזוהמים ביותר בארץ, זורמים כ-580 טונות של מזהמים בשנה, במורד הירדן – כ-260 טונות בשנה.

אפילו בנחלים ״הנקיים״ יחסית, יש זיהום רב: בנחלי השפלה יש טונה של מזהמים בנחל שקמה ו-4 טונות בנחל לכיש, בנחל נעמן בגליל המערבי יש 27 טונות של מזהמים בשנה.

הנחלים נכלאו בתעלות בטון

לצד שאיבת המים מהנחלים, הפיתוח והבנייה המואצים הובילו לצמצום משמעותי במרחבים שסביב לנחלים ודרסו את הטבע המיוחד שלהם.

כך למשל, ניסיונות ליצור פתרונות נקודתיים לנזקי השטפונות הובילו להטיית נחלים, כליאה שלהם בתעלות בטון מיושרות או הטמנה שלהם באדמה. התוצאה: במקום אתר טבע מרהיב שכל מי שסביבו, בעלי החיים והאדם, נהנים מעושרו ומיופיו – נבנו תעלות ניקוז שאף אחד לא מעוניין להתקרב אליהן.

הבנייה לצד ומסביב לנחלים יצרה עוד נזק. נחל בריא שיש סביבו מספיק שטח להתפשט לצדדים כשהמים גולשים מעבר לערוץ, מסוגל לקלוט ולווסת את עודפי המים הגדולים שמצטברים בעונת הגשמים. בסביבת הנחל  (שנקראת "פשט הצפה" ) המים מושהים ונספגים בקרקע והשאר זורם במהירות נמוכה יחסית בנחל.

אבל נחל שכל הקרקע סביבו בנויה או שנכלא בתעלת בטון – הופך לגורם לנזקים והצפות במקום לצמצם אותם. התוצאה: ההצפות הקטלניות שאותם ראינו בשנים האחרונות בנהריה, תל אביב וערי חוף נוספות אשר עלו בחיי אדם ובנזקים גדולים לרכוש.

השינוי מתחיל

החשש לעתידם העגום של הנחלים גובר: משבר האקלים, עליית הטמפרטורות והקטנת כמות המשקעים, מקשים על היכולת להתמודד עם הפיתוח והצפיפות הגוברים בישראל, ועלולים לצמצם עוד יותר את המרחבים הפתוחים.

אבל יש צד חיובי בסיפור: בשנים האחרונות יש הבנה בקרב גורמי ממשל רבים שחייבים לפעול לשיקום הנחלים.

– מהפכת ההתפלה מייצרת הזדמנות להקטין את השימוש במים טבעיים מהמעיינות והנחלים ולשחרר אותם לטבע.
– שפכים שבעבר הוטלו למי הנחלים, מטוהרים כיום באופן יעיל ומשמעותי יותר.
– ההזרמה של עודפי הקולחין לנחלים מצומצמת יותר מבעבר.
– גם הרשויות נחושות יותר מבעבר במניעת הזיהום של הנחלים כדי לאפשר לתושבים איכות חיים משופרת.
– סכנת ההצפות, שגורמות לפגיעה ולזקים כלכליים כבדים, דוחפת את הרשויות לפעול למניעתם, וכך נוצרת הזדמנות לשיפור מצב הנחלים.

החברה להגנת הטבע מקדמת כמה פתרונות שיכולים ליצור מהפכה של ממש בשיקום הנחלים: לדאוג שכמו בים, גם בנחלים: מי שמזהם – ישלם; להפסיק את שאיבת המים – ולאפשר להם לזרום בטבעיות בנחלים; ולטפל במרחב של הנחלים כיחידה טבעית שלמה (מה שמכונה ״הגישה האגנית״). בהמשך הכתבה נסביר איך עושים זאת.

דואגים שהמזהמים ישלמו

אולי לא תאמינו, אבל כיום אפשר לבקש, וגם לקבל, אישור רשמי לזהם נחלים.

מפעל או מתקן לטיפול בשפכים, יכולים להציג בפני רשות המים עדויות לכך שאין להם ברירה אחרת – ולקבל אישור לשפוך חומרים מזהמים ישר לתוך המים של הנחל.

וזה גרוע עוד יותר: מי שקיבל היתר כזה, שנקרא צו הרשאה, לא נדרש לשלם כלום! לא היטל, לא מס, לא אגרה ולא קנס. כלומר, אין שום תמריץ כלכלי להימנע מהזיהום. להיפך, במצב הנוכחי, כדאי להראות למה צריך לזהם את הנחל כי ״אין ברירה אחרת״ – ואז לקבל היתר.

העיוות בולט לעין: המדינה יוצרת אינטרס כלכלי להמשיך ולזהם את הנחלים באופן שמזיק לטבע ולכולנו.

אגב, בים המצב אחר. מי שמקבל היתר לשפיכת מזהמים לים מהמשרד להגנת הסביבה, צריך לשלם היטל כספי. זו הדרך לקדם את המטרה החשובה לכולנו: להקטין את הזיהום עד כמה שאפשר. גם במדינות אחרות בעולם, כמו ארה״ב, גרמניה, הולנד ואוסטרליה יש היטלים כספיים על זיהום הנחלים או הים.

כדי להציל את הנחלים, החברה להגנת הטבע מקדמת תיקון לחוק, כך שכל מי שיקבל היתר לזהם את המים – ישלם היטל. גובה התשלום ייקבע לפי סוג וכמות הזיהום, והכספים ישמשו לניקוי ושיקום הנחל שזוהם ולמניעת זיהום נוסף. התיקון לחוק צפוי להגיע לדיון בכנסת בתקופה הקרובה.

בעיה נוספת נוצרת על ידי עברייני הזיהום. אנשים שמזהמים את מי הנחלים בלי שום היתר, וזו כמובן עבירה פלילית. אבל כמו בנושאים רבים הקשורים להגנת הטבע, האכיפה והענישה איטיים, מסורבלים ולא יוצרים הרתעה.במקרים רבים העבריינים מתחמקים בלי עונש עלל.

לכן החברה להגנת הטבע דורשת לתקן את החוק גם בהקשר זה, ולקבוע תשלומים שאותם יהיה אפשר לדרוש מהמזהמים העבריינים באופן ישיר ומהיר, בלי צורך בהליך פלילי ארוך ("עיצומים כספיים").

שומרים על הנחל מההר ועד לים

בשנים האחרונות, מתחדדת ההבנה שכדי לשקם באמת את הנחלים, לא מספיק לעשות תיקונים קטנים פה ושם.

כדי שנחל יחזור למצבו הבריא, שוב יזרמו בו מים נקיים בכמות משמעותית והוא יהיה מקור חיים והנאה לטבע ולבני האדם – חייבים להתבונן עליו ועל סביבתו כיחידה אחת שלמה (מה שמכונה ״הגישה האגנית״).

לכן, תכנון של שיקום נחלים מתבצע כיום במבט מקיף שכולל את כל המרחב שסביב הנחל (האגן). החל מהמעיינות שמהם נובעים הנחלים, ולכל אורך הדרך המפותלת מההרים ועד לשפך הנחל במפגש עם הים.

למשל, פיתולי הנחל הססגוניים אינם רק נוף מרהיב, אלא חשובים לזרימה ולוויסות הטבעיים של המים. נחלים שנדחסו לתעלות צרות ועמוקות הם מנותקים מהקרקעות סביבם, אלה שבאופן טבעי היו מסוגלות לספוג כמויות גדולות של מים בתקופת הגשמים.

התוצאה הרסנית: המים אינם מחלחלים או מושהים לאורך נתיב הזרימה של הנחל, אלא זורמים ישירות ובמהירות לערי החוף שבהן מתרחשות ההצפות המסוכנות.

לאחרונה החליטה הממשלה ליצור תוכנית לאומית להיערכות להצפות ולשטפונות. זהו צעד בכיוון הנכון, וכעת צריך להרחיב את הגישה של טיפול באתגרים ברמה הלאומית. אם כל רשות מקומית תטפל בצרכים הנקודתיים שלה – לא נצליח לשקם את הנחלים.

מפתח חשוב נוסף הוא שימוש ב״פתרונות מבוססי טבע״. הכוונה אינה בהכרח לפתרונות שמבוססים על חומרים מהטבע, אלא לתכנון שמקבל השראה מהחוכמה הטמונה במערכת הטבעית של הנחלים – אם בני אדם לא שיבשו אותה.

בתחילת הכתבה הצגנו את הכישלון של פתרונות הנדסיים, כמו חפירת תעלות וכיסוי בבטון. זו דוגמה להתערבות אנושית מלאכותית, שממוקדת בפתרון של בעיה צרה ומתכננת רק איך מובילים מים במהירות מנקודה אחת לאחרת. גישה כזו אינה יעילה ועלולה ליצור הרס בקנה מידה אדיר.

לעומת זאת, לטבע יש יכולת מופלאה לנהל את עצמו. לכן שיקום הנחלים צריך להתבסס על חיקוי המערכות הטבעיות.

לדוגמה, במקומות שבהם לא נותר סביב הנחלים מרחב קרקע פתוח  כדי לספוג את מי הגשמים – אפשר ליצור פתרונות שיחקו את היכולת לקלוט את עודפי המים. פתרונות מבוססי טבע הם לרוב גם יעילים וכלכליים יותר.

 

צילום וידאו: יובל דקס

לקריאה נוספת

מפת הנחלים הארצית - איפה יש נחל לידי? סדרת הרשת ״זורמים״ - בני נוער לומדים איך לשמור על הנחלים (האגודה הישראלית לאקולוגיה) מאגר מידע על שיקום נחלים של אגמא יום הנחלים העולמי (אתר באנגלית) נייר מדיניות על שיקום נחלים של משרד החקלאות כתבה על מחקר שבדק את הערך הכלכלי בשיקום נחלים (באתר ״וואלה״)
נחל בשדה ליד בנייני מגורים ולידו אדם צועד
המאבק למען הנחלים. צילום: יחידת סקרי טבע של החברה להגנת הטבע

מצב המאבק

הנחלים של ישראל יכולים להפוך מהחצר האחורית המזוהמת שאף אחד לא רוצה להתקרב אליה - לאוצר טבע נוצץ, כפי שהיו בעבר.

אנו נמצאים בנקודת זמן גורלית. ישראל צריכה לנקות את הנחלים מביוב ופסולת, להשיב את המים הטבעיים לנחלים - ולהפוך אותם לעורק של חיים לטבע ואיכות חיים לאדם.

החברה להגנת הטבע ממשיכה במאבק להצלת הנחלים, שכולל את המהלכים הבאים:

1. קידום חקיקה שתבטיח שמי שמזהם את הנחלים - ישלם ביוקר.
2. חיבור של אזורים הנשענים רק על מים טבעיים שנשאבים מהמעיינות והנחלים - למערכת המים הארצית המבוססת על התפלת מי הים.
3. קידום התכנון שרואה את הנחלים כיחידה שלמה - מההר ועד לים (גישה ״אגנית״).
4. ניקוי של הנחלים בעזרת הממשלה והציבור כולו.
5. יצירה של קהילת מטיילים, ספורטאים, בני נוער וכל מי שרוצים להנות מפינה מוצלת ומרעננת לא רחוק מהבית - כדי להמשיך ולפעול בכל הכוח למען הנחלים.

אנו זקוקים לציבור שיאבק איתנו. הצטרפו למאבק למען הנחלים של החברה להגנת הטבע.

רוצות לשמור יחד על הנחלים?

בואו להיות חברות להגנת הטבע

הצטרפו עכשיו