ישראל שואפת לקדם את ייצור החשמל מאנרגיה נקייה. זה נכון וצודק כי ההתחממות הגלובלית מחייבת הגדלה של השימוש באנרגיות מתחדשות, כדי למזער את ההשפעה של מקורות אנרגיה מזהמים. הפתרון לאתגר ייצור האנרגיה שנחשב לטוב ביותר עבורנו כיום הם הפאנלים הסולאריים – אשר משתמשים במשאב הטבעי של אור השמש, שכה נפוץ בישראל, כדי לייצר חשמל בדרך נקייה ולא מזהמת, באופן יחסי.

ישראל מדינה קטנה עם משאבי קרקע מצומצמים, ומדי שנה אנחנו מאבדים כ-50 אלף דונים של מרחבי טבע פתוחים, לפי נתוני מינהל התכנון. לכן, הדרך המומלצת להקמה של פאנלים סולאריים היא בשטחים בנויים, למשל על גגות של בניניים, בחיפוי מבנים, מעל חניונים ובכמה שיותר מקומות במרחב הבנוי, מבלי להגדיל את הפגיעה בסביבה.

זה יכול לעבוד מצוין ולהשיג שני יתרונות בבת אחת: המרחבים הבנויים בישראל, בהם גרים מרבית האנשים, הם אזורי הביקוש הגדולים לחשמל ולכן הם גם האזורים בהם יש לרכז את ייצור האנרגיה – באופן שיאפשר חוסן אנרגטי וחיסכון בהקמת תשתיות להולכת חשמל. במקביל, בדרך הזו נוכל לשמור טוב יותר על מרחבים הטבע הפתוחים.

לצערנו, בימים אלה מקודם מהלך שעלול לטרפד את הנושא החשוב הזה.

רשות החשמל הודיעה על כוונתה להפחית ב-10% את תעריף החשמל המשולם ליצרני אנרגיה סולארית במתח נמוך (הפחתה הדרגתית על פני ארבע שנים).

על מי המהלך ישפיע? על פי רוב, משקי הבית צמודי הקרקע והמשותפים, אשר התקנת הפאנלים הסולאריים על גג ביתם נועדה להניב להם הכנסה פסיבית וחיסכון בחשבון החשמל.

אם יופחת התעריף שהם יקבלו תמורת החשמל שהם מייצרים – יהיה זה למעשה תמריץ שלילי להקמת מערכות סולאריות על גגות במרחב הבנוי והיא עומדת בניגוד למדיניות "מאה אלף גגות סולאריים" עליה הכריז משרד האנרגיה והתשתיות, ובניגוד מוחלט לכוונות המדינה להגדיל את ייצור החשמל ממקורות מתחדשים. הפחתת התעריף עומדת אף בסתירה למהלכי משרד הפנים, באמצעות תקנות התכנון והבנייה, לעיבוי ייצור האנרגיה הסולארית במרחב הבנוי ולקידום מערכות לאגירת החשמל,  בבנייני מגורים משותפים ובמוסדות ציבוריים.

צריכת החשמל בישראל נמצאת בעלייה מתמדת, אף מבלי לקחת בחשבון את כניסת תחום חוות השרתים, אשר הקמתן תצריך יצירת מקורות אנרגיה חדשים בהיקפים עצומים.

ישראל הציבה לעצמה יעד של 30% מכלל משק האנרגיה ממקורות מתחדשים עד 2030 – אבל אנחנו לא עומדים ביעד הזה. כעת במשרד האנרגיה בוחנים את הגדלת היעד ל-2035 – כך שהפחתת התעריף מנותקת ועומדת בסתירה מוחלטת ליעדי משק האנרגיה.

☀️ מה עלול לקרות?

📍לטובת השמירה על הטבע, יש עדיפות לריכוז מערכות סולאריות במרחב הבנוי, על מנת לצמצם, ככל הניתן, את הקמתן בשטחים הפתוחים, הבלתי מופרים של הנוף והטבע הישראלי.

📍גם ההיגיון האנרגטי והכלכלי מורה על הצורך לעבות את ייצור ואגירת האנרגיה דווקא באזורי הביקוש, קרי באזורים המאוכלסים בצפיפות ולא באזורי הספר המרוחקים.

📍מערכות סולאריות במרחב העירוני מהוות מרכיב קריטי בבניית חוסן וביטחון אנרגטי: יכולתה של עיר או קהילה להמשיך לתפקד באופן עצמאי גם כאשר רשת החשמל הארצית קורסת כתוצאה מפגיעת טילים במלחמה, מתקפת סייבר, פגעי מזג אוויר קיצוניים או תקלות טכניות.

☀️ מה אפשר לעשות עכשיו?

הצטרפו אלינו להתנגדות להפחתת התעריף! ביחד נקרא לרשות החשמל להמשיך ולעודד התקנת מערכות סולאריות על גגות ובמרחב הבנוי.

השימוע ברשות חשמל בנושא הפחתת התעריף למתקני מתח נמוך יתקיים ב-17.11.26.
הצטרפו כאן לקבוצה שקטה לעדכונים בנושא המאבק והשימוע.