ישראל נתונה במצב מלחמה, אך בימים אלה שר החקלאות מקדם צו דרקוני שמעניק זכויות בנייה בלב שמורות הטבע והגנים הלאומיים הכי יפים – ביניהם נחל תבור, שמורת הגלבוע ובגן הלאומי הארבל.

מדובר בפגיעה קשה בשטחי הטבע של כולנו ובמערכת האקולוגית של הגולן והגליל – וכל זאת בעבור קומץ אנשים.

הכותרת של הצו נראית תמימה של "הסדרת מגורים בשטחי מרעה". בפועל, משרד החקלאות מאפשר פיתוח דורסני בשטח של 55,000 דונם – השקול לגודלה של תל אביב כולה.

חוק המגורים בשטחי מרעה הוא חוק שנוי ביותר במחלוקת ולכן הגשנו נגדו עתירה לבג״ץ. החוק נחקק כחוק פרסונלי באופן מובהק, והמנגנון שנועד להכשיר בדיעבד את החוות הקיימות עוצב בהתאמה לקבוצה מוגדרת של רועים מפרי חוק. הבעייתיות החוקית בחוק היא כה רבה, עד שאפילו משרד המשפטים קבע בדיון בכנסת על החוק כי מדובר לא פחות מ"רמיסה של שלטון החוק״.

אנחנו בחברה להגנת הטבע תומכים בקיומה של חקלאות ישראלית ובצורך בשטחי רעיה. ואולם, קידום החקלאות צריך להיעשות מתוך הקפדה על שלטון החוק ועקרונות התכנון ושמירה על הסביבה – ולא בהכשרה בדיעבד ובעקיפה של כל הכללים ששומרים על מרחבי הטבע.

בנייה של בתי מגורים, סלילת כבישים ופריסת קווי חשמל וביוב בלב שמורת הגלבוע, הארבל או נחל תבור – תוביל  לקטיעה של המסדרונות האקולוגיים הקריטיים שמאפשרים לצבאים, זאבים ומינים בסכנת הכחדה לנוע ולשרוד.

הפיתוח הזה מביא איתו זיהום אור ורעש שמשבש את חייהם של חיות הלילה, דוחק צמחייה נדירה שקיימת רק בישראל, ויוצר נזק ששום שיקום לא יוכל לתקן.

וזה רק צעד ראשון – אם לא נעצור את הצו הזה, צווים נוספים יכשירו פיתוח באזורים נרחבים אחרים בטבע שלנו.

לקריאת נייר העמדה המלא של החברה להגנת הטבע.