1. מה קרה לים המלח?
💧 ים המלח הוא נכס לאומי וייחודי, אוצר טבע ומורשת עולמי שאין כמותו. אלא שמצבו של ים המלח מידרדר בעשורים האחרונים בגלל הפעילות התעשייתית של מפעלי ים המלח ובגלל שאיבת מקורות המים של הים. עשרות שנים של הזנחה וניצול משאבי ים המלח לצרכים כלכליים, ובמיוחד שאיבה של כמויות מים אדירות מהים, הובילו את האזור למשבר הקשה. אם לא נשנה מסלול, ים המלח עלול להיעלם.

2. עכשיו ישנה הזדמנות להציל את ים המלח?
💧כן. כיום נוצר חלון הזדמנויות חד-פעמי לשנות את האופן שבו המדינה מנהלת את ים המלח, ולשקם את האזור כולו. ים המלח הוא משאב השייך לציבור, אך בעשרות השנים האחרונות הוא נוצל כמעט אך ורק למטרות כלכליות ומסחריות. בתוך כך, נשאבו מהים מיליוני קוב של מים, וערכיו הנופיים, התיירותיים, ההיסטוריים והציבוריים נזנחו.

משרד האוצר פרסם לאחרונה טיוטה של חוק שנועד להסדיר את ניהול משאב הטבע היקר של ים המלח. החוק החדש צפוי להחליף את החוק הקיים, שנכתב בשנות ה-60 והוביל אותנו למצב הנוכחי שבו הים נסוג ומתייבש ומי שמטייל בו מרגיש שהגיע לאזור אסון.סביבתו של ים המלח הרוסה כל כך שאין כמעט אף חוף בים המלח שאפשר לגשת אליו היום.

בעקבות פרסום החוק, קואליצייה של ארגוני סביבה, בשיתוף החברה להגנת הטבע, הכינו עמדה מפורטת עם כל מה שצריך לשנות בחוק כדי שים המלח לא יהיה רק מקור לרווחים עבור המפעלים, אלא יבטיח את כלל האינטרסים הציבוריים.

3. מהי הביקורת המרכזית על ניהול ים המלח עד היום?
💧ניהול ים המלח עד היום התאפיין ברצף כשלונות של הרגולטורים ושל גורמי האכיפה, כפי שגם עולה בצורה ברורה מדו״ח מבקר המדינה. המשמעות היא שלא היה כמעט פיקוח על פעילות המפעלים בים המלח, מה שהוביל להרס עצום של הים והסביבה, ללא לקיחת אחריות.

ללא פיצוי, ללא קנסות, ללא נשיאה בעלות הנזק ואפילו ללא תשלום עבור השימוש בקרקעות ובמים כמו שכל אחד מאיתנו משלם. התוצאה היא שים המלח איבד כ-40% משטחו, מפלס הים יורד במטר ורבע מדי שנה, האזור מלא במבנים נטושים, וכל חופי הים רצופים בבולענים כך שפשוט מסוכן להגיע לים.

4. מה הבעיה העיקרית בהצעת החוק הנוכחית?
💧הצעת החוק החדשה ממשיכה את אותו הניהול הכושל שהיה עד היום. זהו ניהול שמרוכז רק ברווחים הכספיים. שאר האינטרסים של הציבור – ליהנות מהטבע ומהמורשת ההיסטורים, לטייל, לטבול בים המלח, לבסס קהילות וחקלאות באזור, כל אלה נשארים בחוץ.

5. מדוע מנגנון הניהול המוצע לים המלח הוא שגוי?
💧תזכיר החוק מציע לרכז את ניהול ים המלח בידי משרד האוצר, כולל מינויים וניהול המנהלת. החלטות מרכזיות-  כמו מי יקבל את הזיכיון, ומה יהיו התנאים בזיכיון, כולל התנאים של שמירת טבע – ייקבעו על ידי שר האוצר לבדו. זאת, במקום שיוקם גוף ניהול מאוזן, הכולל מגוון משרדי ממשלה ונציגי ציבור, שיפעל תחת גורם מתאם ולא תחת משרד בעל אינטרס מוגדר אחד.

6. מהן הבעיות בהליך הענקת הזיכיון שמציע החוק?
💧לפי תזכיר החוק, הסמכויות להחליט על הקצאת הזיכיון היא בידי שר האוצר, ללא התייעצות מספקת עם גופים מקצועיים וללא שיתוף הציבור. זאת, אף שראוי לקבל החלטות בעלות השלכות ציבוריות כה רחבות בשקיפות, לאחר התייעצות עם משרדי ממשלה נוספים ומתן אפשרות לציבור להעיר ולהשפיע.

7. האם החוק החדש יבטיח לציבור גישה לים המלח ושיקום של הנזקים?
💧לא. התזכיר מחייב את בעל הזיכיון לאפשר גישה רק “ככל הניתן” – מה שיכול להצדיק הגבלות רבות, בזמן שמדובר בחופים פתוחים וייחודיי, השייכים לציבור. החוק אינו מייצר שום מנגנון שיבטיח שיקום אזור הים, כלומר הנזקים והבולענים עשויים להישאר במקומם מבלי שמי שגרם להם יישא באחריות ובמימון השיקום.

8. אילו נושאים חשובים חסרים בהצעת החוק?
💧בתזכיר החוק חסרים רכיבים קריטיים להצלת ים המלח: למשל, גוף ניהול עצמאי ומאוזן לים המלח, חובה ברורה לשמירה על הסביבה, מגבלה על פגיעה במשאבי הטבע, יישום של עקרון “המזהם משלם” והקמה של קרן לשיקום ים המלח, או דרישה מהמפעלים להשיב את המים שהם שואבים מהים לצורך פעילותם.

בעיקר, אין בחוק חזון ארוך טווח לפיתוח ושיקום האזור. החוק מחמיץ הזדמנות שלא תחזור בקרוב לעשות תיקון יסודי בניהול ים המלח, שיבטיח גם שגשוג כלכלי למפעלים וגם טבע משוקם לכלל הציבור. חזון כזה צריך לכלול את הפעולות המתאימות להצלת ים המלח, להשבת המשאב היקר לכלל הציבור, ולהפיכת האזור כולו לאתר טבע ותיירות מרהיב ומשגשג למען תושבי האזור ומבקרים מהארץ ומהעולם.

9. מה יקרה לים המלח אם החוק יעבור ללא שינוי?
💧המשך המדיניות הקיימת יוביל להמשך הירידה במפלס המים, להצטמצמות שטח הים עד שיהפוך לבריכה לא גדולה, ולמפגעים סביבתיים נוספים כגון בולענים ותשתיות נטושות.

כמו כן, ללא תתאפשר גישה של הציבור לחופי ים המלח, ולא יהיה מקור כספי לשיקום הנזקים. כלומר, החוק עלול לקבע מגמות הידרדרות במקום לעצור אותן ולהפוך את המגמה.

10. מהם הפתרונות הסביבתיים שראוי היה לכלול בהצעת החוק?
💧בהצעת החוק יש לקבוע מגבלות על שאיבת מים וניצול משאבים, ולחייב את המפעלים בהשבת המים שהם שואבים או במימון השבתם. יש לחייב שמירה על הטבע ושיקום של הפגיעה בו. יש לחייב את המפעלים בשימוש בטכנולוגיות ייצור מתקדמות ויעילות,להטיל עליהם ערבויות לשיקום נזקים – להקים קרן ייעודית לשיקום ים המלח.

11. מהו החזון החלופי שמציע המסמך של קואליציית ארגוני הסביבה?
💧המסמך של קואליציית ארגוני הסביבה מציע לאמץ חזון רחב לשיקום ים המלח והאזור כולו, כולל חיזוק המערכת האקולוגית, שיקום נהר הירדן, פיתוח תיירות ונגישות, ושילוב פעילות כלכלית אחראית ובת־קיימא. הרעיון המרכזי הוא לראות בים המלח לא רק מקור הכנסה – אלא נכס טבעי ולאומי שיש לשמרו לדורות הבאים.

12. איך אפשר להצטרף למאמץ להציל את ים המלח?
💧 לחתום על העצומה, ולהפיץ אותה למשפחה ולחברים!