ים המלח הינו מקום בעל ייחודיות עולמית ועם נופים דרמטיים. באזור הזה החלה ההתיישבות האנושית, יש לו חשיבות לשלושת הדתות המונותאיסטיות, ויש בו טבע המציע תופעות יוצאות דופן וסגולות מרפא. בזכות כל אלה, ים המלח הוא אחד ממוקדי התיירות החשובים ביותר של ישראל.
ים המלח עובר גם שינויים גוברים – ולמרבה הצער, אלה שינויים לרעה המשפיעים על הנוף והסביבה באופן מכריע. התהליך המשמעותי ביותר הינו ירידת מפלס ים המלח, בקצב שנאמד כיום ב-120 ס"מ לשנה.
אך כמו שאמרו הגששים, יש "זה שעולה וזה שיורד". בואו ננסה לעשות סדר.
הצפון שוקע, הדרום עולה
תהליך הירידה המואץ של מפלס ים המלח מתרחש בחלקו הצפוני של האגם.
ירידת המפלס גורמת לשורה של תופעות, ובראשן אלפי בולענים שנפערו בעיקר במאה ה-21. בשנות ה-60 של המאה שעברה, המפלס היה 394 מטר מתחת לפני הים, ועד היום הוא צנח לכ-437 מטר מתחת לפני הים.
כתוצאה מהירידה של יותר מ-40 מטר נפגעו מקורות הפרנסה באזור, כמו מטעי תמרים שננטשו, ומסוכן לגשת לחלק מחופי האגם. בולטים לרעה הם החופים באזור מצפה שלם ועין גדי. כמו כן, נוצר צורך מיידי למתן את ירידת המפלס לפני שהבולענים המסוכנים יגיעו לכביש 90.
למרות כל האירועים החמורים האלה, מדינת ישראל לא גיבשה עד עצם היום הזה את האסטרטגיה והמדיניות שלה ביחס לעתיד של מפלס ים המלח באגן הצפוני. במילים אחרות, המדינה טומנת ראשה בבולענים העמוקים.
במקביל, בחלק הדרומי של האגם שהפך למעשה לבריכות אידוי ענקיות, שעל חוף אחת מהן יושבים המלונות, הייתה דווקא עלייה של מפלס ים המלח בקצב של כ-20 ס"מ בשנה.
איך זה קרה?
מפעלי ים המלח יושבים באגן הדרומי של האגם ועוסקים בהפקת מחצבים מים המלח. לצורך פעילותם, נשאבות כל הזמן כמויות מים גדולות מהאגן הצפוני לדרומי.
האגן הדרומי, שעליו שטות האסדות המעבירות מינרלים למפעל שביבשה, הוא רדוד מאוד ובגלל הפקת המחצבים הוא אף שוקע יותר – מה שמחייב הזרמה של יותר מים מהחלק הצפוני לדרומי.
ב-2012 החליטה הממשלה שמפעלי ים המלח יבצעו בכל שנה "קציר" של כ-20 ס"מ מלחים מקרקעית הבריכות, מה שמאפשר לקדם בימים אלו תכניות נרחבות למלונאות באזור עין בוקק.
יש לפחות 80% אחריות על כולנו, כל צרכני המים בישראל ובירדן, לירידת המפלס של ים המלח – אבל אנחנו גם יכולים לתקן את הבעיה
האם ים המוות עומד למות?
ראשית, נהיה אופטימיים ונאמר שיש עדיין תקווה לים המלח. אך רק אם יינקטו צעדים נכונים ומהירים להצלתו.
שנית, יש להיות הוגנים ולא "להפיל" את כל האשמה על מפעלי ים המלח. תרומתם של המפעלים לירידת מפלס האגן הצפוני נעה בין 8% לטענתם ל-20% לטענת המומחים המחמירים.
כלומר, יש לפחות 80% אחריות על כולנו, כל צרכני המים בישראל ובירדן. זאת מכיוון שהגורם המרכזי לירידת המפלס קשור בצמצום כניסות המים מהירדן.
עד אמצע שנות ה-60 של המאה שעברה, אז נבנו המוביל הארצי ובהמשך תעלת הע'ור בירדן, זרמו לים המלח דרך נהר הירדן יותר ממיליארד קוב בשנה שכללו את מי נהר הירמוך, שנסכרו והוזרמו להשקייה במדינת ירדן. כיום, זורמים לאגם כ-75 מיליון קוב בשנה בלבד.
אז מה אפשר לעשות?
אחת התוכניות, שמסתובבת עוד מימי הרצל, היא כרייה של תעלת הימים מאילת או מעקבה לים המלח. מדובר בפרויקט יקר ומורכב שעדיין רחוק מלצאת לפועל, והמומחים מסכימים גם שתעלה כזו לא תספיק כדי לכסות את כל הגירעון במים באגם.
💧המתווה להצלת ים המלח שבו תומכת החברה להגנת הטבע מבוסס על העקרונות הבאים:
– במהלך שיימשך כ-20 שנה, בשיתוף מדינת ירדן והבנק העולמי, תגיע ההזרמה השנתית לים המלח ל-350 עד 400 מיליון קוב בתעלה או צינור ממפרץ אילת.
– עוד כ-150 מיליון קוב יוזרמו בנהר הירדן, בהתבסס על מים מותפלים שיוזרמו אליו או לכנרת.
– במקביל, יש לשפר את התשתית התיירותית-סביבתית לאורך ים המלח.
💧בנימה אופטימית זו, כך אנחנו מקווים לראות את ים המלח ב-2040:
– קצב ירידת המפלס יתמתן והוא יתייצב ברמה של כ-450 מטר מתחת לפני הים.
– תוקם תשתית תיירותית משופרת עם טיילות ייחודית לחופי ים המלח. בין היתר על ידי בניית "שבילים מרחפים" בטיחותיים באזור הבולענים שיצרו חווית טיול יוצאת דופן.
– ״חזרה לחיים״ של נהר הירדן בין הכנרת לים המלח על ידי החזרת חלק מכמות המים הנקיים שזרמו בו.
– כל אלה יעניקו ודאות ותקווה לאזור לשנים רבות קדימה.
מטיילים בים המלח ועוד הרבה יותר
מעוניינים להכיר לעומק את ים המלח, ועוד מקומות מיוחדים ויפהפיים ברחבי הארץ?
🌷מוזמנים ל״טיולים של ״ארץ אהבתי" – סדרת טיולי האיכות של החברה להגנת הטבע.
בסדרות "בין ימים ואגמים" ו"תשמור על העולם ילד" תמצאו סיורי עומק לאורך ים המלח.
בשאר סדרות הטיולים של ״ארץ אהבתי״ תמצאו עוד מגוון רחב ומרתק של טיולים למבוגרים בתחומי עניין שונים וברמות קושי שונות.
סדרות הטיולים של ״ארץ אהבתי״ מציעות טיול אחד בחודש לאורך שנת הפעילות, וגם טיולי קמפוס וסופי שבוע מרוכזים הכוללים לינה. כל הטיולים מובלים על ידי המדריכים הבכירים ביותר של החברה להגנת הטבע ומדריכי אורח המומחים בתחומם.