משרד האוצר פרסם בימים האחרונים את תזכיר חוק זיכיון ים המלח, שמטרתו להסדיר מחדש את זיכיון הפקת משאבי הטבע מים המלח. כלומר, לקבוע איזו חברה תמשיך בפעילות הפקת משאבי הטבע מים המלח החל משנת 2030, וכתוצאה מכך – איך פעילות זו תשפיע על מרחב ים המלח ואיך הוא ייראה בעשרות השנים הבאות. תזכיר החוק יהיה פתוח להערות הציבור עד ה-18 בינואר.

לקראת פרסום תזכיר החוק, יזמה החברה להגנת הטבע סקר על עמדות הציבור בנוגע לים המלח, חוויית התיירות, מצבו של הים, מי אחראי למצבו ואיך אמור להיות עתידו של מרחב ים המלח במסגרת חוק הזיכיון החדש.

בסקר שנערך על ידי חברת גיאוקרטוגרפיה השתתפו יותר מ-500 איש, מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל.

לפניכם השאלות בסקר ותשובות הציבור:

מה מהבאים הכי זכור לך מהביקור בים המלח?

18% השקט, הריחוק והניתוק ממרכז הארץ
16% המלונות באזור ים המלח ומקומות הבילוי
13% הציפה על המים
8% סגולותיו המרפאות של ים המלח
6% טיולי שטח ומסלולי הליכה בנחלים הסמוכים
4% ההיסטוריה והמורשת של אזור ים המלח

כיצד היית מדרג/ת את המצב של ים המלח וסביבתו כיום (מבחינת מפלס המים, זיהום וכדומה)?
5% טוב מאוד
22% טוב
32% רע
19% רע מאוד

כלומר, 51% סבורים כי מצבו של ים המלח הוא רע ורע מאוד.

מהן הסיבות שבגללן את/ה סבור/ה כי המצב של ים המלח וסביבתו הוא רע?
67% בגלל ירידה מתמשכת במפלס המים
65% בגלל פעילות מפעלי ים המלח
49% בגלל שאיבת מים ממקורות הזנה, כמו נהר הירדן והנחלים

בשאלה נוספת, נאמר למשיבים כי ים המלח נמצא במשבר מתמשך. מדי שנה מפלס הים יורד, בולענים ממשיכים להיפער, מתפתח זיהום סביבתי והמערכת האקולוגית נפגעת.

מי לדעתך אחראי על שיקום ים המלח והסביבה?
46% המדינה
17% מפעלי ים המלח
5% הרשות המקומית
%5 הציבור

בשאלה אחרת, נאמר למשיבים כי בקרוב עומד לפוג תוקף הרישיון של מפעלי כי"ל – מפעלי ים המלח – ויש הטוענים, כי במסגרת חידוש הרישיון יש לחייב את מפעלי כי"ל לקדם תכנית סדורה לשיקום אזור ים המלח ולשאת בעלויות הפגיעה הסביבתית והחברתית.

באיזו מידה את/ה מסכים/ה או לא מסכים/ה עם טענה זו?
53% מסכימים
37% די מסכימים
8% אינם מסכימים

כלומר, 90% ממשתתפי הסקר ענו כי הם מסכימים ודי מסכימים שחברת כי"ל צריכה לקדם תכנית לשיקום אזור ים המלח ולשאת בעלויות לשם כך.

"אם החוק יעבור כפי שהוא, ללא שיוכנסו בו שינויים משמעותיים – מפלס ים המלח ימשיך לרדת בקצב מהיר, המפגעים הרבים שמפוזרים בו – כמו חמי עין גדי הנטושים ועשרות הבולענים הפעורים – יישארו ללא טיפול ושיקום, והחופים ימשיכו להיות בלתי נגישים לציבור", אומרת ד"ר תמרה לב, מנהלת מדיניות האקלים ושיקום ים המלח, בחברה להגנת הטבע. "אנו סבורים כי הצעת החוק היא הזדמנות שלא תחזור בקרוב לגבש מדיניות חדשה לים המלח, שתהיה טובה לכולם ולא רק למפעלים. על הציבור לדרוש מהממשלה חזון לשיקום ים המלח ונהר הירדן לטובת כלל האינטרסים והחייאת האזור כולו, כדי שיתפקד כעורק חיים של טבע בריא, מוקד תיירות ואתר מורשת ברמה עולמית".