הים נראה לנו בדרך כלל גדול, ריק ושלו. מרחבים של מים כחולים שדגים יכולים לשחות בהם בלי הפרעה. אז מה כבר יכול להיות הנזק של כמה ספינות דיג?

מסתבר שהנזק עלול להיות עצום והרסני.

שיטת דיג פרועה וחסרת הבחנה, שהורגת דגים, צבי ים, אלמוגים וכל ייצור שנקרה בדרכן של הספינות, היא דיג באמצעות ספינות מכמורת. ספינות המכמורת מספקות כיום כ-0.5% בלבד מצריכת הדגה בישראל, ומפרנסות כמה עשרות עובדים בלבד, חלקם עובדים זרים. ספינות המכמורת משאירות אחריהן חורבן שקשה לתאר, אבל מניבות מעט מאוד תועלת. למרבה הצער, הן פועלות בישראל ברישיון מהמדינה ואפילו מקבלות תמיכה כלכלית.

דו״ח חדש של החברה להגנת הטבע מתפרסם על רקע דרישת ועדת הכלכלה ממשרד החקלאות להציג תוכנית לגריטת כל ספינות המכמורת בישראל. הסיבה לכך אינה דאגה למארג האקולוגי הימי, אלא חשש לפגיעה בתשתיות גז ונפט.

מכיוון שאין בישראל ניטור דיג שיטתי, הדו״ח התבסס על נתונים שנאספו במסגרת גרירות מכמורת של הניטור הלאומי, המבוצעות בעומקים קבועים כבר 10 שנים, מסבירה ד"ר עתרת שבתאי, אקולוגית הים התיכון בחברה להגנת הטבע, שריכזה את כתיבת המחקר החדש.

לפי הממצאים, בשעה אחת של גרירת רשת מכמורת בים התיכון הישראלי נלכדים בממוצע יותר מ-53 פרטים של מינים מוגנים, מתוכם שני דגי סחוס. בגרירות בעומק של 80 מטר נמצא שיעור לכידה גבוה במיוחד. בשעת גרירה אחת נלכדים 105 פרטים מוגנים, מ־5.5 מינים שונים.

מרביתם משתייכים לקבוצת הצורבים, ובמיוחד למין נוצת הים Pennatula rubra – בעל חיים מקבוצת האלמוגים הרכים, המוגדר על ידי ארגון שמירת הטבע העולמי (IUCN) כמין בסיכון פגיע (VU). נוצות ים יוצרות מעין "יער בעלי חיים" בקרקעית הרכה של הים התיכון, ומהוות אינדיקטור למערכת אקולוגית רגישה של "שדות נוצות ים", המוגדרת יעד להגנה אפילו על ידי נציבות הדיג הים תיכונית.

לדברי ד"ר שבתאי, "גם בהערכה שמרנית מאוד, לפחות 400 אלף פרטים של מינים מוגנים נלכדים בדיג המכמורת בכל שנה. זהו היקף שאין כדוגמתו בפעילות אנושית אחרת בים התיכון הישראלי. ראוי כי קובעי המדיניות יקדמו מהלך מיידי להשבתת צי דיג המכמורת בישראל תוך מתן פיצוי הולם לדייגים. מהלך זה ייטיב עם שאר משתמשי הים, לרבות הנופשים, הספורטאים הימיים, הדייגים החופיים ודייגי הפנאי, ובמיוחד – יאפשר השתקמות ושימור של מערכת אקולוגית ימית, משגשגת ובריאה".

💧קראו את הדו״ח המלא