שמעתם על המושג ״רשתות רפאים״? אלה הן רשתות דייג שיצאו מכלל שימוש, פעמים רבות לאחר שנתקעו והסתבכו בסלעים או בספינות טרופות, ננטשו על ידי הדייגים וממשיכות לתפקד כמלכודת מוות ימית. יצורים קטנים מסתבכים ברשת ומתים, ומושכים דגים גדולים יותר, המסתבכים ברשת גם הם – ונלכדים. רשתות אלה מהוות סכנה בטיחותית גם למתרחצים, צוללים ומשנרקלים.

דיווחים של הציבור מסייעים רבות בזיהוי רשתות רפאים, ומשנת 2023 ועד היום, דיווחים מהציבור באמצעות אפליקציית SeaWatch הביאו להוצאתן מהים של 13 "רשתות רפאים", באמצעות מבצעי צלילה מיוחדים.

בר שטרנבך, רכז Sea Watch ופרויקטים ימיים בחברה להגנת הטבע, מסביר כי ״מדובר על מצב אבסורדי. דייגים ברישיון פורסים ציוד קטלני בים, ונוטשים אותו. רשתות הרפאים יכולות להמשיך ולקטול אלפי בעלי חיים, כולל צבי ים, חתולי ים, ודגים בסכנת הכחדה, כי הדייגים לא לוקחים אחריות על המפגע שהם משאירים בים״.

הוא מוסיף: ״לצערנו, אגף הדיג במשרד החקלאות לא עומד על סימון רשתות הדיג עם ציון שם הדייג והרישיון, וכך לא ניתן להטיל אחריות לניקוי הרשת על מי שהשאיר אותה בשטח. התוצאה היא שעמותות כמו החברה להגנת הטבע נאלצות להסתמך על דיווחי ציבור הצוללנים באמצעות האפליקציה, ולהשקיע משאבים ניכרים בהוצאת הרשת מהמים. סילוק רשת מהמים, היא מבצע מסוכן, מבחינה בטיחותית, המחייב צוות ייעודי וציוד מיוחד. נתקלתם בציוד דיג במים? דווחו לנו באפליקציה ואנו נטפל במפגע".

קישור להורדת אפליקציית SeaWatch

הסרת רשת רפאים במבצע משותף בגן לאומי קיסריה, אפריל 2022

אפליקציית SeaWatch של החברה להגנת הטבע, מאפשרת לציבור לדווח בזמן אמת, על מפגעים ותצפיות מהים, ומקדמת שמירה על הסביבה הימית, בים התיכון ובמפרץ אילת. מאז השקתה, הורידו אותה למעלה מ ־ 26,000 משתמשים, ונשלחו באמצעותה, יותר מ ־ 6,400 דיווחים – על דיג לא חוקי, חיות פגועות, זיהום, פסולת ועוד. לצד דיווחי מפגעים, ניתן לדווח גם על תצפיות בחיות בר ימיות, בהם הכפן הגושמני, מינים פולשים, צבי ים, יונקים ימיים ועוד. כל דיווח, מועבר ישירות לגורמי הטיפול והאכיפה הרלוונטיים, ופרטי המדווח נשמרים חסויים. כך, יכול כל חובב ים, לקחת חלק פעיל בהגנה על הים.

אלון רוטשילד, מנהל "החצי הכחול", תכנית הים של החברה להגנת הטבע, מדגיש כי "התיעוד של חיות לכודות ברשתות, נותן לנו הצצה לפגיעה הקשה שציוד דיג לא סלקטיבי, גורם לטבע הימי. גם כשציוד זה נפרס במסגרת פעילות ברישיון, רשתות אלה פוגעות ללא אבחנה בדגים צעירים, מתחת לגודל המינימום, במינים מוגנים, ובמינים חסרי ערך מסחרי. לצערנו, אגף הדיג במשרד החקלאות, החליט להתיר פריסת רשתות במהלך עונת הרבייה, מה שיביא לפגיעה קשה בהתחדשות הדגה וברבייה של מינים מוגנים".

קישור להורדת אפליקציית SeaWatch

הסרת רשת נטושה מקרקעית הים בשמורה הימית ראש הנקרה, דצמבר 2021

בין השנים 2023–2026, התקבלו קרוב למאה דיווחים, על ציוד דיג נטוש, ובהם חוטי דיג, מצופים, משקולות ורשתות דיג. מדובר בציוד שנותר במים, או על החוף, לאחר פעילות דיג, ולעיתים נסחף, או נתקע בשוניות ובקרקעית הים. במקרים רבים, ציוד זה לוכד חיות בר ימיות, ואף מביא למותם.

אלה רשתות הרפאים שהוצאו מהים:

2025 – הכמות הגדולה ביותר של רשתות ההוצאה בשנה אחת – 5.

מתחילת 2026 – כבר הוצאו מהים 2 רשתות: בפברואר הוציאו 4 צוללנים וסירה, רשת בים של תל אביב, שבה נלכדו 5 סרטנים ודגים. בהרצליה, באותו החודש, הוציאו 4 צוללנים וסירה, רשת בים של הרצליה, שבה נלכד מחבטן שנמצא מת ועוד 4 סרטנים ודגים.

2023 – במאי הוצאה רשת אחת מהים של חיפה. בנובמבר, צוללנים הוציאו מהים מול יפו שתי רשתות נטושות שבהן נמצאו עשרות דגי גיטרן מתים. הגיטרן האטלנטי מוגדר בסכנת הכחדה חמורה בים התיכון, והגיטרן המובהק מוגדר בסכנת הכחדה בים התיכון.

2024 – בנובמבר הוצאה מהים בחדרה, רשת שממנה שוחררו סרטנים שנלכדו בה. בחודש דצמבר, 6 צוללנים הוציאו מהים בפלמחים, רשת שבה נלכדו ושוחררו דגי דקר (לוקוס), מגוון של דגים אחרים וסרטנים. דקר הסלעים מוגדר כמין פגיע, ודקר אלכסנדרוני מוגדר כמין מוגן.

2025 – בנובמבר, 4 צוללנים וסירה, הוציאו רשת בים של אשדוד, שממנה שוחררו גיטרן ודקר סלעים. בדצמבר, 4 צוללנים וסירה, הוציאו מהים בתל אביב, רשת שבה נלכדו 2 דקרי סלעים, סרטנים ומעל 5 מחבטנים.