כדי שנוכל לגור כאן גם בעתיד - צריך הרבה יותר מבתים

מערכת החברה להגנת הטבע

טור דעה מאת איריס האן, מנכ״לית החברה להגנת הטבע

ישראל תהיה כנראה המדינה הכי צפופה במערב. כדי שנוכל לחיות כאן ברווחה – אנחנו חייבים לבנות לנו עתיד שבו יש הרבה מעבר לעוד בתים ושכונות.

אנחנו זקוקים למרחבים פתוחים – להתקיים מהם, לנשום בהם ולצאת אליהם.

משפחות מתכנסות בגבעות מודיעין
משפחות מטיילות בגבעות מודיעין

כמה ימים לפני חג הפסח, פורסמה בתקשורת הברכה לחג ששלח מנכ"ל משרד השיכון לעובדיו. ברכה לחג היא משאלת לב, היא מבטאת רצון, ציפיה ותקווה. ברכה של מנכ"ל לעובדי הגוף בראשו הוא עומד, מסמנת דרך, מבטאת כיוון ותפיסת עתיד.

ומה כתב מנכ"ל משרד השיכון? "פעם, כשהייתי רואה שדה פורח הייתי חושב על היופי והטבע. היום אני מתבונן בכל שדה ריק וחושב מה ניתן היה לבנות. ומדוע אנחנו לא מתחילים בבנייה".

נוסח הברכה עורר מטבע הדברים תרעומת נרחבת. ככל הנראה, מפני שחלקים גדולים של הציבור הישראלי היו שמחים לראות גם בעתיד את השדות כמרחבים פתוחים ולא כמגרשים לבנייה. כנראה שהם מקנים לשטחים אלה חשיבות והערכה רבים יותר מאשר סתם "שדה ריק".

מקום לגור בו - ומרחב לצאת אליו

לאחר חול המועד שהיה גדוש טיולים, פקקי ענק ואתרי טבע הכורעים תחת עומס המבקרים, אני רוצה להציע נוסח חלופי לברכת החג:

חג הפסח, חג האביב, כורך בתוכו את תמצית האתגר העומד בפנינו כמדינה העומדת להיות הצפופה במדינות המערב. זהו חג שמשלב בין מפגשים משפחתיים, התכנסות אל הבית, אל המרחב הפרטי – לבין יציאה החוצה לטבע שנמצא בעונה זאת בשיאו. חג שמבטא את שני הצרכים העיקריים שעל ממשלת ישראל לתת להם מענה במציאות מצטופפת: בית, מקום לגור בו, וטבע – מרחב פתוח להתקיים ממנו, לנשום בו, לצאת אליו.

אין זה אתגר של מה בכך במדינה הקטנה והצפופה שלנו. אבל זה אפשרי. לא רק אפשרי, גם הכרחי.

לא נוכל להתקיים כאן מבלי מקום להתגורר בו, וגם לא נוכל להתקיים כאן ללא טבע, ללא מערכות טבעיות בריאות ומתפקדות, שארצנו היפה והמגוונת התברכה בהן.

הצעד הראשון שיאפשר לנו לעמוד באתגרי הפיתוח של ישראל הוא להפנים את חשיבות השמירה על המרחבים הפתוחים, הריאות הירוקות. את הצורך החיוני לעשות כל מאמץ להתכנס אל המרחבים הבנויים שלנו, אל תחומי הערים והיישובים הבנויים ולפתח בתחומם את עיקר עתודות הבנייה שלנו.

שדות שנראים "ריקים", הם בעצם ממש לא ריקים – אלא עולם ומלואו ליצורים המתקיימים כאן לצדינו ומבטיחים את קיומנו ורווחתינו. הם האוויר לנשימה שלנו.

עמק השלום
עמק השלום. צילום: יובל דקס

עירוניות מקיימת ותחבורה ציבורית אטרקטיבית

הכי קל לבנות בשטח הפתוח, בשדה "הריק". להתפתות להקים יישובים חדשים, לכבוש עוד ועוד שטחים פתוחים. אבל האתגר שלנו, בישראל של שנת 2022, הוא אחר.

אתגר של פיתוח מדינה עירונית, מדינה שהערים שבה נקיות, ומנצלות היטב כל מטר של קרקע לבנייה רווייה (ולא, ממש לא מגדלים).

אתגר של עירוניות מקיימת, שמנגישה בתוך המרחב העירוני גם שטחים טבעיים, ממש שטחי טבע במרחק הליכה מהבית, זה אפשרי וזה מתבקש.

אתגר של פיתוח התומך בתחבורה ציבורית אטרקטיבית, של יציאה לחירות מהפקקים, מהכבישים הסתומים.

אתגר של פיתוח בעולם מתחמם, בעולם המתמודד עם משבר אקלימי הולך ומחריף. הטבע הוא בן הברית העיקרי שלנו בעולם כזה, הן בספיחת הפחמן המזהם והן במיתון השלכותיו המזיקות של משבר האקלים כמו גלי חום ושיטפונות. בהכוונת הפיתוח אל תחומי הערים ושמירה על הטבע בתוך העיר ובעיקר מחוצה לה – יש למדיניות משרד השיכון חלק משמעותי בהתמודדות עם משבר האקלים בישראל.

אנחנו הישראלים אוהבים מאוד לטייל, ולצאת לטבע, ואין כמו חג האביב כדי לחוש זאת במלוא העוצמה. אני מאחלת לכולנו שנדע לבנות ולפתח מקום לכולנו לגור בו, מקום מכבד וראוי ובהישג יד, ושנשכיל לעשות זאת בצד השמירה על הטבע שלנו, על השדות ה"ריקים", שהם בעצם ממש לא ריקים – אלא עולם ומלואו ליצורים המתקיימים כאן לצדינו ומבטיחים את קיומנו ורווחתינו. הם האוויר לנשימה שלנו. בואו נשמור עליהם.

ואסיים בשתי מילים שאיתן סיים גם מנכ"ל משרד השיכון את ברכתו, ושאיתן אני מסכימה בכל לב: "צאו לטייל!".

רוצות לשמור יחד על הנופים, חיות הבר והצמחים?

בואו להיות חברות להגנת הטבע

הצטרפו עכשיו