ולנטיינ'ס בים

כמו ולנטיינ'ס דיי, יום האהבה הלועזי, שמזמין את כל הזוגות הדביקים להיות דביקים במיוחד – גם לדגים שבים התיכון יש עונה בה האהבה באוויר (או במים, במקרה שלהם).

עונת הרבייה של הדגים מתקרבת: היא מתרחשת מדי שנה בין החודשים אפריל ויולי עבור רוב המינים המסחריים (כלומר, אלו שדייגים דגים אותם באופן חוקי ולמטרות מכירה). זו התקופה בשנה בה לצאצאים של הדגים יש את הסיכוי הכי גבוה לשרוד.

הנתונים האלה עולים ממסמך מקצועי שכתבו אנשי החצי הכחול – פרויקט השמירה על הים התיכון של החברה להגנת הטבע – יחד עם חוקרים מובילים בתחום.

אז מה הבעיה?

אבל לא הכל מתוק בעונת האהבה של הדגים. הבעיה מתחילה בדיג שמתקיים בעונת הרבייה.

עד שנת 2016 לא היה אף חוק שהסדיר את הדיג בעונה הרגישה הזו, שבה הדגים מביאים לעולם את דור העתיד. אבל גם לטובת הדגים, וגם לטובת הדייגים – עדיף שהדגים יתרבו בנחת. לכן, החל משנת 2016, הוחל איסור על דיג חופי וספורטיבי בחודשי האביב, למשך 60 עד 90 יום.

לכאורה, הבעיה נפתרה. אבל רק לכאורה. כי בפועל, איסור הדיג (אותו קובע פקיד הדיג במשרד החקלאות) מצומצמם מאוד, ולא נותן צ'אנס לדגים להתרבות.

תארו לכם שאתם הייתם נכנסים לאווירה רומנטית, בולנטיינ'ס או בכלל, ומישהו היה משליך עליכם רשת ענקית ומוציא לכם את האוויר מהריאות. לא הכי נעים (אגב, לדגים אין ריאות והם לא נושמים אוויר אבל הבנתם את המטאפורה).

אז מה אפשר לעשות?

גם השנה, בדומה לשנה שעברה, קבע פקיד הדיג תקופת איסור דיג מינמלית – של 60 יום בלבד. אם זה לא גרוע מספיק, בפועל הוא מעניק היתרים לדוג את הרוב המכריע של המינים המסחריים בים – כך שהם לא מקבלים הזדמנות אמיתית לקיים את מצוות פרו ורבו ולהעמיד צאצאים. בנוסף, שינויי האקלים גורמים להקדמה של עונת הרבייה – עוד גורם שיש להתחשב בו כדי לתת לדגים צ'אנס אמיתי.

אנחנו בחברה להגנת הטבע דורשים לממש את השבתת הדיג בצורה מלאה בעונת הרבייה – ל-60 יום לפחות, ורצוי 90 יום. רק כך נוכל להגן בצורה יעילה על רביית המינים המסחריים בים מפני רשתות, ולהבטיח שגם הדורות הבאים יזכו לראות דגים רבים בים!