מה עושים כדי למנוע
את השטפונות הבאים?

יפתח כרמלי

על הקשר בין נחלים – ומה שאנחנו, בני האדם, עשינו להם – לבין מכת השטפונות וההצפות בערים

תמונה של נחל איילון מוצף בגשם
נחל איילון בתל אביב מוצף. צילום: שאטרסטוק

שוב החורף מגיע ואיתו הגשמים – שהם כמובן נפלאים לטבע, לחקלאים וכל מי שאוהב חורף. הבעיה היא שהרבה פעמים, ובמיוחד בשנים האחרונות, עם הגשם באים גם השטפונות וההצפות המזיקים.

אנחנו נוטים לחשוב על שיטפון כ"פורס מאז'ור" – כוח טבע שאין לנו מה לעשות לגביו, או פשוט אירוע טבעי שקורה בחורף. אבל האמת היא שיש לנו המון מה לעשות בעניין.

האמת היא שאנחנו אחת הסיבות העיקריות לכך שיש בכלל שטפונות, שערים מוצפות, רכוש טובע ואנשים נפגעים – לעיתים באופן קטלני.

איך זה יכול להיות? אסף זנזורי, רכז מדיניות התכנון של החברה להגנת הטבע, מסביר:

"מאז ומתמיד, נחלים היו ערוצי הניקוז הטבעיים שלנו. נחלים מעבירים מים ממקום למקום, ובזמן שטפונות גדולים, המים בנחל עוברים לאזור שנקרא 'פשט ההצפה'".

פשט ההצפה הוא האזור הסמוך לנחל, שיודע להתמודד עם כמות המים הגדולה שזורמת בנחל ולספוג אותה באדמה. אבל אז הגיעו בני האדם והערים.

"ככל שהבנייה שלנו מתרחבת ותופסת יותר ויותר מרחבים שהיו פעם פתוחים, היא גם מתקרבת לנחלים. ואז, בזמן הצפה, למים פשוט אין לאן ללכת. אנחנו הופכים את הנחלים לצרים יותר, והמים מציפים את השכונות שבנויות בסמוך. בנוסף, הקרקע בסמוך לנחל הוחלפה בבטון – וככה אין למים לאן לחלחל והם ממשיכים לזרום״, אומר זנזורי.

ויש עוד: ״אנחנו הוספנו חטא על פשע – כאשר העמקנו את הנחלים מתוך מחשבה שנחל עמוק יותר ימנע יצירת שטפונות. אבל בפועל, זה רק עוזר למים לזרום במהירות רבה יותר – וכך דווקא להוביל לשטפונות גדולים יותר באזורים הבנויים".

שיטפון ליד בנייני מגורים
שיטפון בירושלים. צילום: יעל המרמן

אפקט הפרפר של ההצפות

ההשפעה הרעה של הבנייה המוגזמת ליד נחלים – פוגעת לבסוף דווקא באזורים מרוחקים מהנחלים. הבתים, משטחי הבטון והעמקת הנחלים מונעים מהטבע להתמודד עם שפע המים, כמו שהוא יודע לעשות. כתוצאה מכך, המים זורמים הלאה במהירות ומגיעים לערים שסופגות את הנזק – עם שטפונות והצפות.

זנזורי מדגים: "אם יש בנייה ליד נחלים באזור חריש – אז הכפרים מסביב מוצפים וחדרה מוצפת. אם בנינו באזור מודיעין, תל אביב יכולה להיות מוצפת".

בנוסף, בגלל משבר האקלים, אירועי מזג אוויר קיצוניים מתרחשים בתדירות גוברת. לכן, מתריע זנזורי, "אם אירוע מזג אוויר קיצוניים ימשיכו, והיחס שלנו לנחלים לא ישתנה – אנחנו נראה הרבה יותר פגיעות בנפש וברכוש".

דוגמה עצובה לנזק הנורא שנגרם בהצפות היא הסיפור של מוטי בן שבת ז"ל. בן שבת היה תושב נהריה בן 38, שבינואר 2020 ניסה לחלץ אם ובתה שנלכדו בהצפות בעיר. במהלך ניסיון החילוץ, טבע בן שבת סמוך לשפך נחל הגעתון. אנשי מד"א שהגיעו לחלץ אותו נאלצו לקבוע את מותו.

אסף זנזורי, רכז מדיניות תכנון בחברה להגנת הטבע: "אם היחס שלנו לנחלים לא ישתנה – נראה עוד ועוד פגיעות בנפש וברכוש"

אז מה אפשר לעשות?

מה אנחנו בחברה להגנת הטבע רוצים לעשות כדי לשמור עלינו, ועל הנחלים?

הפתרון הבסיסי פשוט מאוד: להחזיר את המצב לקדמותו, עד כמה שאפשר, ולתת לטבע לעשות את שלו.

כדי להשיג את המטרה הזו, צריך לשנות לחלוטין את היחס לנחלים: "אנחנו אומרים לרשויות – אתם רוצים להתמודד עם הצפות? בואו נחזיר את הנחלים למצב הטבעי שלהם, וניתן לנחל את המקום הטבעי שלו", אומר זנזורי, "ככה גם נמנע הצפות ככל האפשר, וגם נקבל אזורים טבעיים לטייל בהם. צריך להפסיק להסתכל על נחלים כמפגע ולהתחיל להסתכל עליהם כמשאב".

רוצים לשמור יחד על הנחלים?

בואו להיות חברים להגנת הטבע

הצטרפו עכשיו