לאן נעלם הירוק?
כמו שבוודאי הרגשתם הבוקר בפקקים – ישראל עומדת להיות המדינה הצפופה ביותר במערב. זה גם די הגיוני: אנחנו חיים במדינה קטנה, עם אוכלוסייה שגדלה בקצב של מדינה מתפתחת ותרבות צריכה של מדינה מפותחת. העומס הזה מתבטא גם בטביעת רגל אקולוגית גדולה: בשימוש גדול מאוד בקרקע, מים או אנרגיה.
בגלל אופי הפיתוח במדינה, כמעט שלא נותרו בארץ מרחבים פתוחים וגדולים – כאלו שאפשר להרגיש בהם חוויה של נוף פתוח ורחב, של "ארץ בראשית". מרחבים שאפשר להלך בהם ולנשום נשימה עמוקה של אוויר צח ולראות ירוק מלא עד האופק.
מעבר לכיף, רצף של שטחים פתוחים טבעיים, גדולים ורציפים – הוא המפתח העיקרי לשמירה על הטבע. זו הדרך שבה הטבע שמר ומשגשג באופן הטוב ביותר.
מרחב נדיר
וכאן נכנסת רמת הגולן לתמונה. ברמת הגולן ישנם מרחבים טבעיים פתוחים, שכמעט ולא נותרו כמותם בארץ, בוודאי שלא בצפון. בתוך המרחב הזה נמצא מגוון גדול: מהחרמון, ההר הגבוה ביותר בארץ, דרך שטחים של אחו גולני, יערות, מעיינות ונחלי איתן, קניוני בזלת ועוד.
מטיילים ומבקרים רבים עולים מדי שנה לרמת הגולן כדי לחוות את הנוף הייחודי, כמו גם את המפגש עם אנשי הגולן שהמקום הנפלא הזה הוא הבית שלהם.
כל הטוב והיופי האלו אינו מוגן מספיק. המרחב הפתוח מושך אליו לא מעט יוזמות פיתוח בדמות תשתיות אנרגיה, חוות רוח, דרישות למרחבי אימון ומתקני אימון של הצבא, וגם יוזמות להקמת יישובים חדשים. עוד כל מה שמאיים על הגולן ועל מה שאנחנו עושים כדי להתמודד עם זה – אפשר לקרוא כאן.
פסטיבל של טיולים ומוזיקה
בחרנו השנה, בחג הפסח, לקיים פסטיבל מגוון ומשמעותי להיכרות עם הגולן, עם הטבע הייחודי שלו, ועם האיומים עליו ועל המאפיינים הייחודיים שלו. בחרנו לקרוא לפסטיבל "פרא בגולן" מתוך הערכה ליופי ולייחוד בנוף הגולני הבראשיתי ומתוך הבנה שחשוב לשמור עליו.
אנחנו מאמינים שכשמכירים את הטבע מקרוב, מבינים עד כמה חשוב לשמור עליו. ואפשר לעשות את זה בצורה הכי כיפית שאפשר – עם מגוון טיולים שפותחים את הלב, הופעות שיפתחו את האוזניים והרצאות מרתקות שיפתחו את הראש.
