מגילות ים המלח
אין הרבה דברים המסעירים את הדמיון יותר מכתבי חידה עתיקים המספרים על אוצר מטבעות זהב וכסף. בין אם מדובר בסיפור היסטורי או דמיוני.
מאז 1947 נמשך החיפוש אחר עתיקות ומגילות במדבר יהודה, אף כי החוקרים, יהודים ונוצרים כאחד, אינם ממוקדים באוצרות כסף – אלא באוצרות רוחניים ודתיים. באותה שנה, על פי הסיפור הרווח בקרב בני שבט תעמרה, המכונה "שבט הארכיאולוגים", רועה בדואי ראה עז בורחת לאחת המערות במצוק נחל קומרן. הוא זרק אבן למערה ושמע משהו נשבר. מכאן החלה סאגה מרתקת של גילוי מגילות מדבר יהודה, המיוחסות לכת ים המלח שאותה רבים מזהים ככת האיסיים מימי בית שני.
המגילות התגלו אט-אט בעוד מערות, התגלגלו לשווקים מקומיים ואף לארצות הברית, שם דרשו עבורם סכומים אסטרונומיים. מדינת ישראל הצעירה גייסה את הסכום, וכיום ניתן לראות את כל המגילות ב"היכל הספר" במוזיאון ישראל וגם באתר אינטרנט המוקדש להן.
זו התגלית הארכיאולוגית החשובה בתולדות המדינה, אך היא הפכה לחשובה יותר עבור צליינים נוצרים מאשר עבור ישראלים. זאת מכיוון שרבים מאמינים שיוחנן המטביל היה תקופה מסוימת בכת לפני שהלך להטביל ולטהר את היהודים, כולל ישוע, בירדן. מן הזווית היהודית, ישנה חשיבות רבה בכך שספרי התנ"ך הקדומים ביותר נמצאו על חלק מהמגילות. סוג נוסף של מגילות הכת מתאר את החיים והאידיאולוגיה הדתית-קיצונית של אנשיה.
רוב המגילות עשויות קלף עור ונשמרו היטב ביובש המדברי. אך המגילה המסתורית מכולן עשויה נחושת, ועליה נכתב היכן הוטמנו אוצרות המקדש. התיאור קריא אך איש בימינו אינו יכול להבינו. מחפשי אוצרות רבים ניסו ולא מצאו.
🗺️ שביל המגילות קליה
לא נשלח אתכם לנסות את מזלכם בחיפוש האוצרות, אך נמליץ על סיור קליל בסביבותיהן.
השביל נמצא מדרום- מערב לקיבוץ קלי"ה בצפון ים המלח (בווייז: שביל המגילות קליה). בהליכה מישורית למדי של עד 1.5 ק"מ על השביל, שמסומן גם במפת סימון שבילים, תוכלו לעקוב אחר השילוט המצוין המספר בקצרה את תולדות המגילות.
כתבי בר כוכבא
כתבים מסוג אחר לגמרי, שנתגלו במערות רחוקות, נכתבו כ-200 שנה מאוחר יותר, בימי מרד בר כוכבא, 132- 135 לספירה. אלה אגרות על קלף עור. ועל המפורסמת ביניהן כתב בר כוכבא: ״מעיד אני עלי תשמים: יפסד אחד מן הגללאים שהצלכם כל אדם שאני נתן תכבלים ברגלכם, כמו שעסתי לבן עפלול״. או בשפה צבאית: למפקד המוצב, דיר בלק, תיכנס לחודש בפנים אם מישהו מהחיילים הצפוניים שלך דופק נפקדות.
בר כוכבא ישב כנראה במפקדה בבית"ר, ושלח עם שליחים אגרות ליחידות צבאו. רובן לא נשמרו, אך ביובש המדברי חלקן שרדו. גילוי האגרות נתן לנו את האישור הכתוב הראשון שדמותו המיתולוגית והשנויה במחלוקת של בר כוכבא אכן היתה והנהיגה את המרד.
בניגוד לשביל המערות ליד קליה, המאפשר הליכה קלה יחסית, טיול אל מערות מורבעת בהן נתגלו האגרות הוא לחובבי לכת. יש לומר, המערות עצמן מאכזבות ומלאות לשלשת, כך שהמטייל רק צופה בהן מלמטה. אך המסלול כולו, הנקרא ואדי משאש-מורבעת, הוא מהיפים במדבר, בעיקר בחלקו הקניוני.
מסלול ואדי משאש-מורבעת
זהו מסלול מעגלי, המתחיל ומסתיים בכניסה לכפר נופש מצוקי דרגות (כך בווייז), הכולל כ-6.5 ק"מ של דרך מנהלתית קלה ו-3 ק"מ שביל יפהפה וקצת מאתגר, שאינו מתאים לבעלי פחד גבהים.
📍שימו לב: חל איסור חמור לטייל אם ישנה תחזית לגשם ושיטפונות.
למי מתאים? חובבי לכת ואתגר
עונה מומלצת: סוף הסתיו, חורף, אביב
אורך המסלול: כ-9 ק"מ, מהם כ-6 ק"מ מנהלתי על דרך עפר
הערכת זמן הליכה: 3-4 שעות
סוג המסלול: קווי
תיאור המסלול ("עם כוון השעון" במגמת עלייה בקניון)
משער מצוקי דרגות הליכה של כ-2 ק״מ ק"מ מערבה עד הסימון השחור, ואז הליכה בשביל השחור דרומה על רמת המדבר. לאחר כמה דקות יורד השביל בפיתולים עד שהוא מגיע לתצפית על הקניון העמוק של נחל דרג'ה. (קניון זה הוא מסלול אתגרי למיטיבי לכת ולא יתואר במסלול זה).
השביל ממשיך מערבה על קו גובה מעל המצוק, ולאחר הליכה קצרה מגיעים לשלט קטן המכוון כלפי מעלה אל מערות מורבעת. ניתן לעלות אך מלבד צואת יונים לא נמצא בהן כיום אוצרות.
חוזרים מהמערות לשביל השחור ולאחר כמה דקות מגיעים למפגש השבילים והנחלים. פונים ימינה בסימון האדום במעלה הקניון ולאחר כמה דקות מתחיל האתגר – מפל יבש בו עולים בעזרת יתדות וגומות חצובות בסלע. בהמשך עולה השביל ימינה ומטפס על המצוק. חשוב להיעזר ביתדות ובסלעים במהלך העלייה. יש להקפיד ללכת בשביל המסומן כשהוא יוצא מהערוץ ועוקף מפלים קשים למעבר.
במסלול גבים בהם מצטברים מים לאחר השיטפונות, אך ניתן לעקוף אותם.
לאחר הליכה חוויתית ומעבר מכשולים שונים ומפלונים יבשים לאורך כ- 2 ק"מ בקניון, הנחל יוצא אל דרך העפר. רכב שטח יכול להגיע לכאן. אם הגענו ברכב רגיל – נצא ימינה ונחזור בדרך העפר 4 ק"מ.
האוצר של נחל משמר
בשנות ה-50 של המאה שעברה נערכו במצוקים הגבוהים של דרום מדבר יהודה חיפושים נרחבים בעזרת מתנדבים רבים. הם חיפשו ממצאים מחיי היהודים- מורדים, איסיים ואחרים.
אך למרבה ההפתעה, האוצר שהתגלה במערה שזכתה לשם "מערת המטמון" הוא אוסף מדהים של כלי נחושת בני כ-6,000 שנה, רובם כנראה היו בשימוש פולחני. אולי הם הובאו למעירה מהמקדש הקדום מעל עין גדי, ואולי ממקום אחר.
כיום קשה להבין כיצד הקדמונים הביאו אוותם למערה, הנמצאת כ-50 מטר מתחת לראש המצוק ו-150 מטר מעל תחתיתו. החופרים השתמשו בסולם חבלים ארוך.
כבר הבנתם שאין כאן המלצה להגיע למערה, אבל חובבי לכת שילכו במסלול המעגלי והאתגרי של נחל משמר יוכלו לצפות מלמטה על המצוק המרשים והמערות שבו. את המטמון עצנו תוכלו לראות במוזיאון ישראל.
📍שימו לב: חל איסור חמור לטייל אם ישנה תחזית לגשם ושיטפונות.
למי מתאים? לחובבי אתגר. המסלול מחייב מעבר בגבי מים עמוקים בעונה.
עונה מומלצת: נובמבר- אפריל
אורך המסלול: 9 עד 12 ק"מ (תלוי במצב הדרך)
הערכת זמן הליכה: 4-6 שעות, תלוי בגודל וקצב הקבוצה ובמצב הגבים בקניון. אין להתחיל את המסלול בצהריים מחשש כניסה לחושך.
סוג המסלול: מעגלי
הפנייה לנחל משמר עם שילוט מכביש 90, 300 מטר צפונית לאבן ק"מ 231.
בווייז חפשו חניון לילה נחל משמר. משם ממשיכה דרך ברמה בינונית עד לחניון היום ותחילת הנחל. הדרך עלולה להיות קשה לרכב נמוך.
מהחניה הולכים מערבה בשביל מסומן באדום בנחל רחב ההולך ונהיה צר. לאחר כשני קילומטרים, השביל עולה מהערוץ צפונה ועובר מעל הקניון העמוק שבנחל. ההליכה בעלייה מתונה בשלב זה. לאחר שני ק"מ נוספים, נפגש השביל האדום בסימון כחול הפונה שמאלה אל הקניון.
כאן מתחיל הקטע האתגרי. הסימון הכחול יורד אל קניון משמר ומכאן מתחילה סדרת מפלים יבשים וגבי מים רבים שאחרי שיטפון מחייבים מעבר במים ואולי שחייה. הקניון מסודר עם יתדות ואינו מחייב חבל, אך ייתכן שינוי במצבו אחרי שטפון חזק. אורכו כשני ק"מ ובסופו עולים ימינה לשביל האדום, בו יורדים מזרחה על השלוחה וחזרה לשביל בו התחיל המסלול.
ארץ אהבתי - סדרות הטיולים למבוגרים של החברה להגנת הטבע
מעוניינים לחוות את המדבר לעומק ולשמוע יותר על הטבע המיוחד של אזור ים המלח?
🥾 מוזמנים להצטרף לסדרות הטיולים המרתקות: "שירת הטבע", ברמת הליכה בינונית, ו"המזרח הפרוע" למיטיבי לכת
🥾 עוד טיולים בכל הארץ וברמות קושי שונות תוכלו למצוא ב״ארץ אהבתי״, קבוצות הטיולים של החברה להגנת הטבע עם המדריכים המנוסים והטובים ביותר בארץ.