נתחיל בשורה התחתונה והמטרידה: ההתחממות של כדור הארץ ממשיכה.

2025 היתה השנה השלישית החמה ביותר שנמדדה, כאשר את המקומות הראשון והשני תופסות השנים 2024 (החמה ביותר) ו-2023.(מקום שני). ההבדלים בין השנים זעירים מאוד, 0.1°C או פחות. במילים אחרות, אנחנו לא במקרה של “שנה אחת חריגה". אלא במגמת התחממות עקבית ומתמשכת.

הדברים עולים משורה של מדידות, ובעיקר מדו"ח של "קופרניקוס" – שהוא חלק מתכנית החלל של האיחוד האירופאי שאחראי על התצפיות על כדור הארץ ועל סביבתו בחלל. קופרניקוס (Copernicus Climate Change Service) המספק מידע הנשען על צילומים מלוויינים ונתונים מכדור הארץ, ונעשה בשיתוף פעולה עם המדינות החברות ושורה של גופים מקצועיים. במבט על העשור האחרון, הסיכום של קופרניקוס מראה שעשר השנים האחרונות הן החמות ביותר שנמדדו אי פעם, כאשר קצב ההתחממות מואץ ביחס לעשורים קודמים.

הטמפרטורה הממוצעת העולמית ב-2025 מצביעה על עליה של כמעט 1.5 מעלות מעל הממוצע בתקופה התקופה הטרום-תעשייתית  (1850-1900), כלומר, העולם כבר הגיע למעשה לרף  ה-1.5°C שמדענים בכל העולם קבעו שהוא הרף העליון שאליו רצוי להגיעץ

ההתחממות הזו הורגשה ברוב חלקי העולם: 91% משטח כדור הארץ היה חם מהממוצע, טמפרטורות האוקיינוסים המשיכו לטפס, והקטבים – באנטארקטיקה והארקטי – התחממו שניהם באופן משמעותי.

הטמפרטורות הגבוהות תרמו לשורה של השלכות ואירועי מזג אויר קיצוניים שאותם צפו המדענים: עומסי חום משמעותיים – הרבה מקרים של רצף ימי חום, ממוצע טמפרטורות גבוה בלילות, ושבירה של שיאי טמפרטורה; אירועי שריפות מועצמים, שטפונות, הצפות, סופות ועוד.

ומה לגבי חדשות טובות?

לצד התמונה הגדולה והקודרת, יש גם נקודות אור.

1. האנרגיה המתחדשת עוברת מהפך של ממש. באיחוד האירופי, רוח ושמש ייצרו לראשונה יותר חשמל מאשר דלקים פוסיליים (euronews). ברמה ברמה הגלובלית, האנרגיות המתחדשות עברו את הפחם בייצור חשמל – לפחות בחלק מהשנה (EcoMatcher).

2. כסף גדול כבר זורם לאנרגיות הנקיות – ההשקעות באנרגיה נקייה הגיעו לכ־2 טריליון דולר ב-2025, שהם בערך פי 2 מהשקעות בדלקים פוסיליים (fsc.org).

3. אף שאנחנו רחוקים מהירידה הנדרשת בפליטות גזי החממה, ישנם סימנים לבלימת פליטות בחלק מהאזורים:  באיחוד האירופי: ירידה של מעט יותר מ 2% (IEA), ובסין הענקית נצפתה התייצבות בהיקף הפליטות  (fsc.org).

4. הנקודה שעבורנו היא הכי חשובה, נוגעת לטבע היקר לליבנו:
בתחום של פתרונות מבוססי טבע (Nature-Based Solutions) ושמירת טבע, 2025 נחשבת לשנה עם מומנטום חיובי גם ברמת מדיניות, גם במימון וגם בפרויקטים בשטח. במסגרת הכנס של מדינות האמנה למגוון הביולוגי (COP16) החליטו מדינות העולם על הקצאה של  $200 מיליארד בשנה עד 2030 לטובת שמירת טבע, ועל יעד מרכזי – הגנה על 30% מהעולם עד 2030 (AP News). בהסתכלות על כלל העשור האחרון, כבר ניתן לראות עליה בהשקעות  בפתרונות מבוססי טבע ובכלל זה  שיקום יערות וניהול מקורות מים טבעיים (The Nature Conservancy).

אחת ההתקדמויות הכי משמעותית נרשמה לאחרונה בהגנה על אוקיינוסים, עם החתימה על האמנה להגנה על הים הפתוח ממש בתחילת 2026 – וההבנה שהאקיינוסים  הופכים לחזית מרכזית בפתרונות האקלים (High Seas Treaty ).

האמנה נועדה להגן על המגוון הביולוגי במים הבינלאומיים, המכסים כשני שלישים מהאוקיינוסים. היא מספקת מסגרת ליצירת אזורים ימיים מוגנים (MPAs) – שבהם ניתן למנוע דיג יתר ואיומים אחרים, מחייבת הערכת השפעה סביבתית לפעילויות בים הפתוח, פועלת להשגת המטרה העולמית של הגנה על 30% מהאוקיינוסים בעולם עד 2030 ועוד.

שלא יהיו הבנות – גם בהיבט הזה יש עוד הרבה מה לעשות: כריתת יערות עדיין נמשכת, אנחנו עדיין בשלב של הידרדרות המגוון הביולוגי, וההחלטות שהתקבלו הן בגדר כוונות, שעוד יש ליישם. אבל קשה להתעלם מקיומו של מומנטום חיובי, שממשיך למרות תקופה פוליטית שאינה מדרגת גבוה את הנושא הסביבתי, בלשון המעטה. את המומנטום הזה צריך לשפר, ולהאיץ.

ומה קורה בישראל?

למרבה הצער, ישראל לא שותפה למומנטום החיובי שמתרחש בעולם.

בשנת 2025, ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות בישראל הגיע ל-15.3%, שיפור קל לעומת 2024, אך רחוק מיעד הממשלה הרשמי של 20%. האנרגיה הסולארית מובילה, כאשר השימוש בפחם צנח מתחת ל-10%.

בהקשר של הטבע – עשרות אלפי דונמים של יערות נשרפו כתוצאה מהמלחמה לצד המשך הבצורת הקשה.

אלא שהמלחמה מול איראן, על שני סבביה, הדגישה היבט נוסף שעשוי לשנות את המגמה ולקדם את האנרגיה הנקייה בישראל: החשיבות הבטחונית של אנרגיה נקייה.

התלות הישראלית בדלקים הפוסיליים, הגז והנפט, מייצרת סיכון משמעותי לביטחון האנרגטי של ישראל. פעמיים במהלך התשעה חודשים האחרונים פגעו טילים איראניים בבתי הזיקוק בחיפה, ואסדות הגז הושבתו לאורך כל המלחמה מחשש לפגיעה בהן.

בשעה שהתלות בדלקים שנמצאים במתקני אחסון בודדים, החשופים לאיום טילים מאפשרת ביטחון אנרגטי חלש בלבד, הרי שמתקנים סולאריים מטבעם מפוזרים באזורים רבים ומאפשרים יציבות רבה בהרבה. ואכן, על רקע המלחמה והבנת הצורך בחיזוק הביטחון באנרגיה של משקי הבית בישראל, פרסם משרד האנרגיה קריאה לציבור להאיץ התקנת מערכות סולאריות משולבות אגירה על גגות מבני המגורים.

ייתכן שהמלחמה תהיה בסופו של דבר זו שתשכנע את מקבלי ההחלטות בישראל להתחיל במהפכה הנדרשת בישראל: מעבר מתלות בדלקים פוסיליים לאנרגיה מבוזרת – בדגש על מתקנים סולאריים על גגות, ומתקני אגירה סמוכים להם.