אז מיהי החוברה?
בעוד שהאוכלוסיות המזרחיות של החוברה בעולם (מטורקמינסטן ועד מונגוליה) נודדות למרחקים עצומים, החוברות שלנו בישראל הן יציבות למדי.
את הנדידות הקצרות שלהן בין עונות השנה הן עושות לרוב בדרך המקורית ביותר: פשוט בהליכה על הרגליים.
אבל המאפיין המרתק ביותר של החוברות הוא ללא ספק הבדלי האופי הקיצוניים בין הזכרים לנקבות.
מצד אחד, יש לנו את הזכר ה"שוויצר". כדי למשוך בנות זוג, הוא עולה על ראש גבעה או שלוחה בולטת ומתחיל בריקוד חיזור מטורף: הוא פורס נוצות חזה לבנות וארוכות שמכסות לחלוטין את פניו, ורץ תוך כדי טלטול ראש מוגזם.
זה נראה כל כך מצחיק, שלעתים מרוב שנוצותיו מכסות לו את העיניים, הזכר הרוקד פשוט מתנגש בסלע או בשיח. הוא נעמד עם מבט המום של "אופס", מתנער, וממשיך ברקדנות כאילו כלום לא קרה.
מהצד השני, נקבת החוברה שומרת על פרופיל נמוך ומציגה קשיחות הישרדותית מעוררת השראה. היא קטנה יותר, חסרת צבעים בולטים, ומבלה את זמנה בערוצי נחלים סבוכים כדי להימנע מטורפים כמו שועלים, זאבים וקרקלים.
האמא החד-הורית של הנגב
הזכר מסתלק מיד לאחר ההזדווגות, והנקבה נשארת לבדה במערכה עם תפקיד בלעדי בגידול הצאצאים. בגלל ההסוואה המושלמת שלה, היא מטילה את ביציה (2–4 ביצים) ישירות על הקרקע החשופה, צמוד לשיח, ללא קן מוגן.
מיד לאחר הבקיעה, האפרוחים חייבים להתחיל ללכת.
האמא הגדולה מובילה אותם בנוף הצחיח ומלמדת אותם את שיעורי ההישרדות החשובים ביותר: איך להיזהר ולהסתוות מטורפים, כיצד למצוא מזון במדבר הקשוח, ואיך להתמצא בסביבה כדי להצליח ולהקים נחלה משלהם בעתיד.
זהו win-win סביבתי: החוברה היא חלק בלתי נפרד מהאיזון האקולוגי העדין של המדבר שלנו.
נלחמים על הבית של החוברות
כיום, החוברה המדברית נמצאת בסכנת הכחדה עולמית וגם בישראל.
בעולם היא סובלת מציד מאסיבי (בעיקר באמצעות בזים מאולפים). בישראל, איום מרכזי הוא הרס בית הגידול הייחודי שלה – מדבר שטוח ופתוח ללא עצים. גם העברת קווי מתח בלב השטחים הפתוחים גורמים להתנגשות של חוברות ולמותן.
קשה לחוברות מאוד לקנון במדבר הישראלי. הקינים שלהן נטרפים לעתים קרובות על ידי שועלים, תנים ועורבים. ואם זה לא מספיק, ברגע שהחוברות שלנו חוצות את הגבול לסיני, שם הן חשופות ללחץ צייד רציני.
כדי שהחוברות ימשיכו לצעוד בנגב, החברה להגנת הטבע פועלת ללא הרף לשמירה על בתי הגידול הקריטיים לחוברות, וגם להסרת מכשולים קריטיים במסלולי התנועה שלהן: מניעת התנגשויות בקווי מתח, הסרת גדרות מסוכנות בהן הן עלולות להסתבך, וצמצום סכנות דריסה בכבישים.
טוב שיש מי ששומר על שטחי המדבר הפתוחים, כדי להבטיח עתיד בטוח למלכת ההסוואה ולגוזליה בטבע הישראלי.
חוברה
מילים ולחן: שחר אבן צור
מְטִילָה אֶת הַבֵּיצִים עַל הַקַּרְקַע
צָמוּד לַשִּׂיחַ חֲשׂוּפָה כָּךְ אֲנִי חַיָּה
מַלְכַּת הַהַסְוָאָה שֶׁל הַמִּדְבָּר וְאִם צָרִיךְ
אֲנִי לֹא זָזָה
אֲנִי בָּזָה לְמִי שֶׁמְּאַלֵּף בַּזִּים לָצוּד אוֹתִי
אֲנִי חֻבָּרָה
אֵיךְ תֵּדְעוּ אִם לֹא שְׁמַעְתֶּם אוֹתִי שָׁרָה
אָז אֲנִי שָׂרָה
אוווווו אווווו אווווו אווווווו
אֲנִי אִמָּא
מְגַדֶּלֶת אֶת הָאֶפְרוֹחִים לְבַד
הֵם בּוֹקְעִים וּצְרִיכִים לָזוּז מִיָּד
סַכָּנוֹת כָּל כָּךְ רַבּוֹת בַּמִּדְבָּר
וְהַזָּכָר עַל הַגִּבְעָה הוּא רוֹקֵד רִקּוּד מֻשְׁחָת
מְכַסֶּה אֶת רֹאשׁוֹ בְּנוֹצוֹת
שֶׁכָּל הַחֻבָּרוֹת יוּכְלוּ לִרְאוֹת
הוּא רוֹקֵד וַאֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת
מְאַבֵּד אֶת הָרֹאשׁ הוּא עוֹשֶׂה לִי תַּרְגִּיל
בְּחִזּוּר
He's the fool on the hill
קָשֶׁה שֶׁלֹּא לְהִתְפַּעֵל עַד
שֶׁהָרַוָּק הַנֶּחְשָׁק נִתְקַל בְּסֶלַע וְנוֹפֵל
קָם מִיָּד וּמַמְשִׁיךְ לְהִתְהוֹלֵל
אֲנִי חֻבָּרָה
בְּסַכָּנַת הַכְחָדָה נִלְחָמִים
בְּגִיטָרָה בְּלַחַן וּמִלִּים
בְּשִׁירִים אָז אֲנִי שָׁרָה
עַכְשָׁו סוֹלוֹ גִּיטָרָה
הוּא רוֹקֵד וַאֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת
מְאַבֵּד אֶת הָרֹאשׁ הוּא עוֹשֶׂה לִי תַּרְגִּיל
בְּחִזּוּר
He's the fool on the hill
קָשֶׁה שֶׁלֹּא לְהִתְפַּעֵל עַד
שֶׁהָרַוָּק הַנֶּחְשָׁק נִתְקַל בְּסֶלַע וְנוֹפֵל
קָם מִיָּד וּמַמְשִׁיךְ לְהִתְהוֹלֵל
