תוצאות חיפוש

העמק הקטן שמושך רבבות מטיילים בשנה

הסיפור ב-100 מילים

באמצע המדינה, אפשר עדיין למצוא טבע מיוחד שכמעט לא קיים בשום מקום אחר בארץ. בלב המרחב הפתוח - האחרון שנותר ברצועת החוף בין נהריה לאשדוד - ניצב עמק השלום, מקום קטן אך יוצא דופן שנמצא מדרום לעיר יקנעם וליד כביש 6.

אל תתנו לרושם הראשוני להטעות אתכם. בעמק המכוסה בצמחייה נמוכה מסתתרים אוצרות של ממש: כלניות, אירוסים, צבי ארץ ישראלי, בז אדום ועושר אדיר של חיות בר וצומח, בחלקם ייחודיים ונדירים.

העמק הוא חלק מאתר נפלא לטיולים, פתוח, חינמי ונגיש, שמושך עד מיליון מטיילים בשנה.

במשך שנים רבות, היו תוכניות להרוס את עמק השלום. אחרי מאבק ממושך בהובלת החברה להגנת הטבע - שרת הפנים, איילת שקד, החליטה להציל את עמק השלום.

איך זה קרה? הסיפור המלא בהמשך.

המאבק על עמק השלום במספרים

180

אלף דונם

השטח של רמות מנשה, שבה נמצא עמק השלום - המרחב הפתוח האחרון ברצועה הבנויה בצפיפות בין נהריה לאשדוד

עד מיליון

מטיילים

מספר המטיילים שמגיעים לרמות מנשה ועמק השלום מדי שנה

25

אלף תושבים

העיר יקנעם גדלה במהירות, פי חמישה בין 1980 ל-2020 - ומחפשת שטחים חדשים לבנייה

  • מבט מלמעלה על עמק השלום
    עמק השלום. צילום: יובל דקס
  • מבט מלמעלה על עמק השלום
    עמק השלום. צילום: יובל דקס
  • עמק השלום
    עמק השלום. צילום: יובל דקס
  • מבט מלמעלה על עמק השלום
    עמק השלום. צילום: יובל דקס
  • צביה שצולמה במצלמת רשת בעמק השלום
    צביה שצולמה במצלמת רשת בעמק השלום

הסיפור המלא על עמק השלום

עמק השלום נמצא ברמת מנשה – המרחב הפתוח האחרון שמוקדש לטבע וטיולים בתוך הרצועה הבנויה בצפיפות בין נהריה לאשדוד. סביבו הכל נסלל, נבנה ונחרש – והעמק שצמוד לעיר יקנעם ולכביש 6 שמר על האופי המיוחד שהיה לו מאז ומעולם.

השטח הירוק והפורח באביב והצהוב והיבש בקיץ עלול להיראות קצת שומם ומשעמם – אבל הוא בדיוק ההיפך מכך. רמת מנשה מכוסה בעשבים הנמוכים האופייניים כל כך לישראל ולכל אזור הים התיכון, המכונים בתה עשבונית, שהם מרחב טבעי עשיר ומיוחד שיש בו הכל. 

השטח העשבוני, שלמרבה הצער נעלם ממקומות רבים בארץ, הוא הבית למינים רבים של חיות בר וצמחים ייחודיים. בעמק השלום אפשר למצוא למשל את הבז האדום והצבי הארץ ישראל שנמצא בסכנת הכחדה. 

עוד נראים בעמק מרבדים שופעים של כלניות ואירוסים ומגוון גדול מבין בעלי החיים של הים התיכון: חזירים, דורבנים, שועלים, גיריות וארנבות. מעליו מעופפים דורסים מרשימים, כמו חיוויאי, בז עצים, בז אדום, דאה שחורת כתף ועקב חורף – שאותם אפשר לראות בטיול בעמק וגם מבתי העיר יקנעם. העופות הדורסים האלה מסמלים איזון בין שטחים בנויים למרחבי הטבע, ומייד נרחיב על כך.

אנחנו חייבים לשמור היטב על פלאיו של עמק השלום, כי כבר עשרות שנים שמנסים לכרסם במרחב הפתוח והמיוחד ולבנות עליו. 

הבז שאוהב בני אדם

לבז האדום יש סיפור מרתק, שממנו אפשר ללמוד למה השטח העשבוני חשוב כל כך לטבע כולו.

הבז האדום (Falco naumanni) הוא עוף דורס קטן שהיה בסכנת הכחדה. בזכות השקעה של מאמצים אדירים למענו, הבז הצליח להשתקם. אז איך קרה שדווקא ברמת מנשה מקננת האוכלוסייה הגדולה ביותר שלו בישראל: כ-250 זוגות?

הבז חי ב"שיתוף פעולה" נדיר עם האדם: הבזים מקננים בתוך היישובים, כולל בעיר יקנעם, וצדים בשטחי העשב הפתוחים שנמצאים בין היישובים (הבתות). בלי המערכת האקולוגית של שטחי העשב, שבה מסתתרים חרקים, זוחלים ויונקים קטנים שאותם הוא אוכל – הבז יתקשה מאוד להמשיך ולהתאושש. 

עד מיליון מטיילים בשנה

עמק השלום הוא משאב ציבורי חינמי שמציע לכולם בילוי בטבע, בלי הוצאות גדולות על נסיעה או על כניסה לאתרים. 

המרחבים של העמק והשטחים העשבוניים של רמות מנשה סביבו הופכים מתחילת החורף ועד סוף האביב העמק למרחב ירוק עם פריחה מרהיבה. זו רק אחת הסיבות שהם מושכים עד מיליון מטיילים בשנה. 

אזור הטיולים הנהדר הוא גם סביבה נגישה במיוחד: חלק מהמטיילים מגיעים ברגל או באופניים מהיישובים בסביבה, אחרים ברכב או בתחבורה ציבורית. בסמוך נמצא נחל השופט, שהוא אחד מנחלי האיתן היחידים בארץ שנגישים לנכים ולעגלות ילדים. 

עשרות שנים של מאבק

עמק השלום וכל האזור סביבו הם מרחב ביוספרי, שבו יש שילוב בין האדם לסביבה. המרחב קיבל הכרה בינלאומית מארגון אונסק״ו, בעקבות הפעילות של המועצה האזורית מגידו, שהעמק נמצא בינה לבין יקנעם. 

ב-2006, אחרי שהעיר יקנעם ניסתה לקדם תוכנית לבנייה בעמק ובעקבות מאבק ציבורי ועצומה שעליה חתמו 40 אלף אזרחים מהאזור ומכל הארץ – נקבע ״קו הירוקים״. 

״קו הירוקים״, שנקבע בהסכמה בין יקנעם למועצה האזורית מגידו מסמן את הגבול שאחריו לא בונים, ואת שטחי הטבע המיוחדים שעליהם חייבים לשמור. 

בין שנות ה-80 של המאה שעברה ועד 2020, יקנעם גדלה פי חמישה, ל-25 אלף תושבים ומחפשת שטחים חדשים לבנייה. מדי כמה שנים, היא מגישה בקשות לבנייה ובוועדות התכנון ובמשרד הפנים דנים באפשרויות  – בלי להרוס את עמק השלום. למרות זאת, יקנעם מנסה גם היום להעביר אליה חלק מעמק השלום כדי לבנות עליו.

במאי 2022, שרת הפנים, איילת שקד, קבעה כי עמק השלום לא יסופח לעיר יקנעם. היא קיבלה את ההצעה להרחיב את יקנעם באמצעות שטחים הממוקמים סמוך למושבים עין העמק ואליקים, בתחום השיפוט של המועצה האזורית מגידו. יקנעם תקבל 900 דונם מתחום השיפוט של המועצה האזורית מגידו, ועוד 318 דונם חסרי מעמד מוניציפלי הכלואים בין יקנעם לכביש 6.

 

צילום וידאו: יובל דקס

לקריאה נוספת

נייר עמדה של החברה להגנת הטבע על החשיבות של עמק השלום בקשה של עיריית יקנעם לבנייה בעמק השלום
מבט מלמעלה על עמק השלום
עמק השלום. צילום: יובל דקס

מצב המאבק

כל מי שנמצאים מסביב לעמק השלום הסכימו על קו ברור שמעבר לו אסור לבנות. כולם כבר הבינו שבנייה במרחב הטבע הפתוח, החינמי והמיוחד כל כך תחסל אותו - ולא יהיה לו שום תחליף אחר.

החברה להגנת הטבע הייתה שותפה למאבק לשמירה על העמק הקטן ויוצא הדופן, יחד עם המטה להצלת עמק השלום.

למרבה השמחה, שרת הפנים, איילת שקד, הכריעה לבסוף לשמור על מרחב הטבע שאין כמוהו בכל מרכז הארץ.

אנחנו מבטיחים להמשיך ולשמור גם בעתיד על עמק השלום - הבית של הבז האדום והצבי הארץ ישראלי, המרחב של הכלניות והאירוסים ומקום הבילוי של רבבות מטיילים.