אז מיהי הצופית הבוהקת?
הצופית הבוהקת (שמה המלא של הצופית הנמצאת בישראל) היא אחת מכ-150 מיני צופיות בעולם, והיא המיוחדת והמקומית שלנו. זוהי אחת מהציפורים הקטנות ביותר בארץ – היא שוקלת 6-7 גרם בלבד, בערך כמו שקיק קטשופ. עם לשון ארוכה ומותאמת, היא יונקת צוף מעומק הפרחים.
הצופית היא אחת ה"מרוויחות" הגדולות מההתיישבות והמפעל הציוני.
התפוצה ההיסטורית שלה הייתה מוגבלת רק לחצי הדרומי של הבקע, שם הייתה קשורה לצמח הרנוג השיטים.
אך במאה השנים האחרונות, עם התפתחות הגינון, החקלאות והזמינות הגבוהה של פרחים במשך כל השנה – היא התפשטה במהירות בכל רחבי ישראל ואף למדינות שכנות, וממש לאחרונה נצפתה לראשונה בטורקיה!
הזכר הוא תכשיט מעופף שמשנה את צבעיו בהתאם לזווית התאורה: כחול, ירוק או סגול בוהק. צבעוניות זו נובעת ממבנה שריגי מורכב של הנוצה (ולא מפיגמנט). כשהוא מחזר, הזכר חושף "הפתעה נדירה" מתחת לכנף: כתם של נוצות כתום-צהוב עז, ממש כמו להבת אש בוהקת – מראה שקשה מאוד לצפות בו בטבע.
הקן של הצופית הוא יצירת מופת: כדור מושלם, תפור מחומר צמחי רך ומרופד בטחבים ובנוצות, שהנקבה בונה במהירות מדהימה – תוך יום-יומיים בלבד. למרות שהקן לרוב תלוי מענף, כבר נצפו מקרים בהם צופיות בחרו לקנן מאהיל בסלון של בית! הצופית מקיימת יחסי קח-ותן עם הצמחים, כאשר היא שותה צוף אנרגטי (שערכו נמוך יחסית, כדי לגרום לה לעבור בין פרחים רבים) ובתמורה מפיצה את האבקנים שנדבקים למצחה.
אחד הצמחים האהובים עליה הוא שיח הצחנן המבאיש, הפורח בפריחה צהובה משגעת בסוף החורף. שיחי הצחנן המבאיש נראים כמו מסיבה המונית של צופיות הבאות לחגוג על הפרחים ועל החרקים הנמשכים גם הם לצוף.
הצופית הייתה מתמודדת חזקה על תואר הציפור הלאומית בשנת 2008, בזכות היותה ציפור אהובה, מוכרת ונפוצה ביישובים. עם זאת, היא הפסידה בשלב הגמר לדוכיפת. לצופית יש שירה עשירה ויפה, ובדומה לבני אדם, יש לה דיאלקטים אזוריים שונים המשתנים בין העיר, הכפר ואפילו בין שכונות סמוכות.
🎥 אל תפספסו את הסיפור שמאחורי השיר של הצופית הבוהקת – לחצו כאן לצפייה בשחר אבן צור וד"ר יואב פרלמן מספרים איך השיר נכתב
צופית בוהקת
מילים ולחן: שחר אבן צור
צופית בוהקת זהו שמי
יש עוד מאה וחמישים מינים כמותי
אך אף אחת אינה אני
כי אני גדלתי על צוף ישראלי
הבשיל הרגע לספר
את הסיפור שלי על הבמה
אף פעם לא שרתי מול קהל
זה מוזר אבל אני חייבת
כי יש לי מה לומר
בתחרות הציפור הלאומית
אני הגעתי למקום השני
יש לומר המכובד
מפרגנת לך כי את
ראויה וגם נבחרת
חברתי הדוכיפת
אני אמא בנשמה
בונה לבד את הקן
את הזכר שלי זה לא מעניין
מרפדת מבפנים
עם נוצות ועשבים רכים
כן זה קן של חמישה כוכבים
קן קן
אספר על הזכר שלי
כי הוא מדהים ביופיו
ורבים הצלילים בקולו
כמו זיקית מחליף צבעיםכשאני
דוגרת על הביצים
הוא מזמר בעצים אחרים
שימו אוזן…..
אני זוכרת איך נפגשנו
במסיבה בצחנן המבאיש
שרת לי שיר אהבה
וחשפת פלומה זהובה
גרמת לי להרגיש
אז הושטתי כנףועפתי אִ
תך אל הלא נודע
עכשיו הגוזלים שלי עזבו את הקן
והלוז שלי התרוקן
נשארתי בודדה בשטח
ואין כאן אף זכר במתח
שוקלת נדידה
בדִי-אן-אי שלי יש גם חסידה
יש לי דוד גאון בלבנון
ואחותה של דודה ברוריה נדדה לסוריה
לעולם אין סוף
אבל לשיר שלי יש
אני צופית בוהקת
ולזרוח מתבקש
אז היה לי נעים להכיר
תענוג של ממש לכתוב שיר
מזמור
