אז מיהו הנשר המקראי?
הנשר המקראי הוא בין העופות הדורסים הגדולים בישראל, עם מוטת כנפיים המגיעה לכמעט שלושה מטרים ומשקל שיכול להגיע עד 10 ק"ג.
בשל משקלו, הוא משתמש בדאייה כדי להתעופף למרחקים ארוכים ולחסוך באנרגיה.
הראש שלו מכוסה בפלומה קצרה ולא בנוצות, מה שמונע ממנו להתלכלך בזמן שהוא מחטט בפגרים.
הנשר הוא אוכל נבלות בלבד ומאתר מזון בעזרת חוש ראייה מעולה – הוא מסוגל לקלוט פגר על הקרקע ממרחק של עד 7 ק"מ. למרות גודלו, הוא מגיע להישגים מרשימים בשוטטות יומית: הוא יכול להתרחק מאות קילומטרים מהטריטוריה שלו ולחפש מזון במדינות שכנות. הוא מסוגל להסתדר ללא מזון 7-10 ימים, כאשר השיא המתועד הוא 31 ימים ללא אכילה.
הנשרים הם מונוגמיים (פחות או יותר) ומטילים ביצה אחת בלבד בכל עונת קינון. עונת הרבייה ארוכה מאד ונמשכת מנובמבר-דצמבר ועד יולי-אוגוסט. הקן נמצא במצוקים גבוהים. הזכר והנקבה חולקים את מטלות הדגירה (כ-57 ימים) ואת האכלת הגוזל עד לפריחתו מהקן לאחר כארבעה חודשים. הנשר הוא עוף מתלהק, שאוהב לחיות בקבוצות: הם מתקבצים למושבות קינון, אוכלים יחד בלהקות ולנים בלינות לילה משותפות.
הנשר המקראי היה נפוץ מאוד בתקופת המקרא (ומכאן שמו, המופיע בתנ"ך 25 פעמים), והיה בולט בנופי הארץ עד לפני כמאה שנים. כיום, הוא מוגדר בישראל בסכנת הכחדה חמורה, עם כ-35-40 זוגות דוגרים בלבד.
הנשרים נפגעים מהרעלות, מפגיעות בתשתיות אנרגיה (התחשמלו, התנגשויות בקווי מתח ועוד) ומהפרעות וירי. מיזם "פורשים כנף" (המשותך לרשות הטבע והגנים לחברה להגנת הטבע ולחברת חשמל לישראל) פועל במאמץ אדיר להצלת אוכלוסיית הנשרים הדוגרים בישראל, ואת שאר העופות הדורסים בישראל: הוא מנטר את הנשרים באמצעות משדרי GPS, מתגבר את האוכלוסייה, מספק מזון בריא בתחנות האכלה ומגן על קווי החשמל.
הנשר מככב בכל שנה בפרוייקט מצלמות האונליין שלנו, המשותף עם רשות הטבע והגנים. המצלמות המתוחכמות והאיכותיות שלנו עוקבות אחר קינון הנשרים במושבה במצוקי הנגב האדירים במהלך עונת הקינון כולה, ומשדר בלייב 24/7 דרך אתר הצפרות הישראלי.
המצלמות יחזרו לשידור לייב במהלך חודש פברואר – לחצו כאן לחיבור ישיר
🎥 אל תפספסו את הסיפור שמאחורי השיר של הנשר המקראי- לחצו כאן לצפייה בשחר אבן צור וד"ר יואב פרלמן מספרים איך השיר נכתב
נשר מקראי
מילים ולחן: שחר אבן צור
נשר מקראי הוא שמי
אלוף בדאייה אני
בני אדם קוראים לי מלך העופות
המלך מנסה לשרוד
חיים במושבה קטנה
בינואר את הטלת ביצה
את ואני דגרנו 57 ימים
וגוזל בקע אל החיים
אני דואה למרחקים
מתחיל את היום בכרמל ומשם מתגלגל עם הרוח
במצוקים הגבוהים שם אני מוגן
והנוף מהקן שבסלע הוא ים
לא פירות לא ירקות
אני אוכל פגרים כדי לחיות
אם לא שמעתם אם לא ידעתם היכן אני נמצא
אני נמצא בסכנת הכחדה חמורה
אני רואה למרחקים
מאה שישים קילומטרים ביום משחר בשמיים
פעם היינו אלפים
נשארנו עשרות בודדים
נשרים מקראיים בעולם חדש
אני מתמודד עם סכנות רבות
חוטי חשמל והרעלות וטורבינות רוח
אני דואה ומתחמק
כבר אין עם מי להתלהק
ואין עם מי להתקוטט על פגר בשדה
ואין גם פגר בשדה
