שמורת פורה שוכנת מעט צפונית לבית קמה, בלב גבעות מדבריות נמוכות. זהו אחד מאתרי הפריחה העשירים והמגוונים בדרום: בחורף ובראשית האביב מתכסה האזור במרבדים עשירים של כלניות, חרציות ולוטם שעיר. בנוסף למצוא כאן נורית אסיה, לשון הפר, חומעה ורודה וצמחי בר נוספים. ביניהם תוכלו לראות שועלים, קיפודים וצבים, ובשמיים – שחרור וחוגלת סלע.

תחילת המסלול בחניון השמורה – נקודת עצירה נוחה הכוללת שלטי הסבר. מהחניון יוצאים בשביל המסומן באדום העולה במתינות לגבעה הצפונית, שממנה נפרש נוף של דרום הר חברון ומישור הנגב. בהמשך השביל פונה דרומה, עובר בין גבעות חוואר, ומתחבר לשביל ירוק החוזר אל החניון.

שימו לב שבימים מעוננים מאוד רוב הכלניות יהיו סגורות. זה קצת מאכזב, אבל כך הכלנית מגנה על האבקה שלה מפני הגשם. יש לה מנגנון מתוחכם הגורם לסגירת עלי הכותרת כאשר מחשיך ולפתיחתם כשיש אור טוב.

שביל ישראל עובר בשמורה הפורחת וממשיך מערבה לכיוון חורשת אקליפטוס. אחריה הוא ממשיך לסוללת עפר וגשר טורקי הרוס, זה המקום לקפה על סוללת העפר וקריאה על קו הרכבת הטורקי שהדרים לבאר-שבע וניצנה.

אפשר להמשיך עם השביל עוד ק"מ ולעלות לתצפית נהדרת מראש תל נג'ילה, אחרי גשם ייתכן שתצטרכו לחצות מים רדודים בדרך אליו. הבדואים נהגו לספר שבראש התל מוטמן אוצר כסף של הצבא הטורקי מימי מלחמת העולם ה-1, לכן תראו שם חפירות ארכיאולוגיות לצד חפירות לא מוסדרות.

דרך נוף נחל שקמה ע"ש אריאל שרון- עוברת במקביל לשביל ישראל ומדרום לו מחניית שמורת פורה אל תל נג'ילה ומשם מערבה. בימי חול, כשלא עמוס מדי, מומלץ לנסוע בה ולשלב את שמורת פורה עם וקניון סד המקסים ובתרונות רוחמה.

כיצד מגיעים

ב–Waze: שמורת פורה.

לבאים מצפון יש כניסה נוחה ומשולטת.

לנוסעים מבית קמה צפונה אין פנייה מערבה לשמורה, יש אפשרות לפנות מכביש הגישה למתחם פז בית קמה צפונה אל כביש ישן המקביל לכביש הראשי ומגיע לשמורה אחרי מספר ק"מ. הוא עביר לכל רכב אך יש בו כמה בורות, אנא סעו בזהירות.