תוצאות חיפוש

מי שמזהם - ישלם.
החוק שיציל את הנחלים

יפתח כרמלי

מפעלים ומתקני טיפול בשפכים יכולים לקבל אישור רשמי לזהם נחלים בישראל ולא לשלם על זה שקל. את זה אנחנו רוצים לשנות עם תיקון לחוק, כדי שלאף אחד לא ישתלם לפגוע באוצרות הטבע של הנחלים

נחל קישון
נחל קישון. צילום: יעל לביא אפרת

מה יותר יפה מנחל שזורם בלב שכונה, עיר, או בטבע? הצמחייה, הציפורים, החרקים, הזוחלים, ושאר בעלי החיים מסביבם – נחלים הם אוצר אמיתי של הטבע הישראלי.

עד לפני שנים לא רבות, בישראל היה שפע של נופי נחלים, בכל פינה בארץ. אבל הם הלכו ונעלמו מהנוף מסיבות רבות. קשה להיות נחל בישראל – גם הנחלים שעדיין זורמים סובלים לא אחת מזיהומים כימיקליים ממפעלים, נגר וביוב.

בניגוד למצב בנחלים, אישור לזיהום של הים מגיע עם היטל כספי. וככל שמזהמים יותר, גם משלמים יותר

למה זה קורה? הרי יש חוק האוסר על זיהום נחלים.

אז זהו, שזה קצת יותר מורכב. אם הגורם המזהם, מפעל למשל, טוען ש"אין ברירה אחרת", הוא יכול לקבל היתר לזהם את הנחל שנקרא צו הרשאה.

רשות המים יכולה לקבוע את תנאי הזיהום, הזמן והאופן בו מותר לזהם את הנחל, והגורם המזהם בכלל לא צריך לשלם! לא קנס, לא אגרה ולא היטל. כך שאין שום סיבה לא לזהם.

אישור לזיהום של הים מהמשרד להגנת הסביבה, לעומת זאת, מגיע עם היטל כספי. ככל שמזהמים יותר, גם משלמים יותר. אבל בנחלים אין שום אחריות כזאת למזהמים, והם יכולים להמשיך ולזהם בלי להוציא שקל מהכיס. כאן תיקון החקיקה שיזמנו נכנס לתמונה.

עברייני הזיהום

החברה להגנת הטבע מקדמת תיקון חקיקה שיקבע היטל על זיהום נחלים, גם כאשר הזיהום נעשה באישור. את הצעת החוק מובילה ח"כ גבי לסקי, יחד עם ח"כ משה גפני, ח"כ מוסי רז וח"כ יוראי להב הרצנו. הכספים ישמשו לניקוי ושיקום הנחל שזוהם, ולמניעת זיהום נוסף.

בנוסף, תיקון החקיקה שלנו ישאף לטפל גם בנושא של זיהום ללא היתר: זיהום כזה מהווה עבירה פלילית, אולם אכיפתו היא הליך ארוך ומורכב. בפועל, לעתים קרובות הרשויות אינן מצליחות ליישם אכיפה זו.

לכן אנחנו מבקשים להוסיף עיצומים כספיים – עונש כספי המוטל על ידי רשות מנהלית ללא שימוש בהליך הפלילי.

השילוב של העיצומים וההיטל הכספי יאפשר למנוע זיהום ככל האפשר – ולדאוג לכסף שיושקע בשיקום הנחלים המזוהמים. ככה נוכל להמשיך ולשמור על הטבע של כולנו.

רוצות לשמור על הנחלים?

בואו להיות חברות להגנת הטבע

הצטרפו עכשיו