תוצאות חיפוש

איך עושים שינוי:
כך שכנעו מדינה שלמה
לא לקטוף פרחי בר

יפתח כרמלי

בשנות ה-50, קטיף פרחי בר היה ספורט לאומי בישראל. כעבור כמה שנים הוא הפסיק כמעט לחלוטין. איך זה קרה ומה אפשר ללמוד מזה?

שדה כלניות
כלניות - פרח מוגן בישראל. צילום: איריס ארבל

משבר האקלים איתו האנושות כולה מתמודדת גורם לנו לתהות עד כמה אנשים מסוגלים לשנות הרגלים. למשל, להשתמש במוצרים מתכלים, לסוע ברכבים שפולטים פחות גזים מזיקים או לעבור מתעשיות מזהמות למוצרים ברי-קיימא. אבל אם אתם רוצים קצת אופטימיות, ולגלות איך קבוצה גדולה של אנשים – מדינה שלמה – יכולה לשנות את התנהגות שלה לחלוטין, אתם מוזמנים להכיר את קמפיין פרחי הבר של החברה להגנת הטבע.

בשנות ה-50, קטיף פרחי הבר היה תחביב נפוץ ברחבי המדינה. הם נחשבו לרכוש הכלל: כל אחד רשאי לקטוף את הפרחים היפים כרצונו. מגדלים וסוחרים של פרחים עקרו מאות פקעות של אירוס הגלבוע ומכרו רבבות כלניות, רקפות, תורמוסים ועוד פרחים נחשקים. תוך מספר שנים עמדו מינים רבים של פרחים מהיפים בארץ בסכנת הכחדה.

מאות פקעות של אירוס הגלבוע נעקרו ורבבות כלניות, רקפות, תורמוסים ועוד פרחים נחשקים נמכרו. מינים רבים של פרחים היו בסכנת הכחדה

ב-1956 המליצו אנשי החברה להגנת הטבע, שזה עתה נוסדה, להכריז על עשרות מינים של פרחים כ״מוגנים״ ואסורים בקטיפה, ועל מינים נוספים כ"שמורים", מהם ניתן לקטוף עד 10 פרטים. שבע שנים אחר כך נחקק "חוק גנים לאומיים ושמורות טבע", במסגרתו הוגדרו מיני פרחים רבים כמוגנים – פרחים שאסור לקטוף. חברי כנסת אחדים הגדירו את החוק כ"גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה". למרות זאת, הקמפיין המשיך בכל הכוח.

כעבור שנים סיפר על כך אחד ממייסדי החברה להגנת הטבע, עזריה אלון, שזכה בפרס ישראל:

"בראש הצבא עמדו המורים והגננות, שקלטו את המסר, העבירו אותו לילדים ודרכם אל ההורים. היו אלה אותם מורים וגננות אשר רק לפני זמן קצר היו יוצאים עם חניכיהם אל השדות ומעודדים אותם לקטוף… היה כאן שילוב של הסברה וחוק, אבל החוק הופעל רק מעט מאוד ובמקרים קיצוניים". 

נרקיסים במדבר
נרקיסים - גם הם פרח מוגן. צילום: אבנר רינות

יש מי שזוכר את הכרזות הצבעוניות ובהן תמונות הפרחים המוגנים שהיו תלויות בכל גן ובית-ספר: "צא לנוף אך אל תקטוף". בשנות ה-70 כבר ראו את ההבדל: אירוסים וצבעונים שנחשבו נדירים חזרו לפרוח בריכוזים גדולים ומשטחי כלניות אדומות ותורמוסים כחולים כיסו שוב שטחים נרחבים.

אבל למה בכלל אסור לקטוף פרחי בר? מה הביג דיל?

הפרחים הם למעשה אברי הרבייה של הצמחים; הם אחראים על ייסוד הדור הבא, והזרעים, בהם טמון עתידו של הצמח, מתפתחים בפרי הנוצר מהפרח. כאשר אנו קוטפים פרחים – אנו פוגעים אנושות בדורות הבאים שלהם, אלו שעתידים עוד לפרוח ולצבוע את הטבע מחדש. פרחי הבר גם מהווים מזון חשוב לבעלי חיים שאוכלים אותם, או ניזונים מהצוף או מהאבקה שאותם הפרחים מייצרים. פגיעה בפרחים היא פגיעה גם בהם.

למרות הקושי, הפסקת קטיף פרחי הבר לימדה אותנו לנהוג בצניעות מול הטבע ולטפח הנאה מיופיו – בלי להרוס ובלי לקחת הביתה.

ההצלחה בעניין פרחי הבר, היא הוכחה לכך ששינוי הוא אפשרי. לחיי השינויים שעוד יבואו!

 

עוד על ההצלחות הגדולות של החברה להגנת הטבע – איך הצלנו את פרחי הבר

רוצות לשמור יחד על הפרחים והמרחבים הפתוחים?

בואו להיות חברות להגנת הטבע

הצטרפו עכשיו