חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

חופים בישראל בסכנת הכחדה - אומרים לא לבניית מרינות חדשות בחופי ישראל

4/06/2019

 

בימים אלה מתגבשת תכנית להקמת מרינות על החוף ב-5 ערים.

לחצו על שם העיר כדי לחתום על עצומה נגד בניית המרינה: 


 

 


מינהל התכנון מגבש בחודשים האחרונים תכנית מתאר ארצית למעגנות (מרינות) לחופי הים התיכון, לטובת תכנון והקמה של אלפי מקומות עגינה חדשים ליכטות פרטיות על חשבון חופי ישראל הפתוחים. במסגרת התכנית מתגבשת מדיניות לפיתוח והרחבה של מרינות קיימות והקמת 5 מרינות חדשות בנהריה, חיפה, חדרה, נתניה ותל אביב.

במדינה קטנה וצפופה כמו שלנו, שבה שטחי החוף מצומצמים ממילא, אי אפשר להמשיך ולחסל את החופים הפתוחים המשמשים את הציבור הרחב. האתגר העיקרי של המדינה הוא לתת מענה לביקוש הציבורי לחופי ים פתוחים. אנחנו קוראים לראשי מינהל התכנון לעצור את הפקעת החופים הציבוריים לטובת הקמת מרינות שיגזלו מהציבור הרחב את מעט החופים שעוד עומדים לרשותו.

 

 

 

המרינה בחוף תל אביב 

       

 

 

החוף הסמוך לחוף תל ברוך בתל אביב בו מתוכננת מרינה נוספת. צילום: משה פרלמוטר

 

 

על מה מדובר?


המועצה הארצית הורתה על הכנת תכנית מתאר ארצית למעגנות (מרינות) לחופי הים התיכון (תמ"א 13/ב/3), במטרה לתת מענה לצורכי ענפי השיט, החינוך והספורט הימי בישראל לשנים הבאות. במסגרת התכנית תתגבש מדיניות ארוכת טווח לפיתוח מרינות בישראל, תוך בחינת הצורך בתוספת של מקומות עגינה לכלי שיט קטנים כמו יאכטות בחופי הים התיכון, הרחבת מרינות קיימות ואיתור מיקומים להקמת מרינות חדשות  .
לעמדתנו אין להקים יותר מרינות גדולות לאורך חופי הים התיכון בישראל דוגמת הרצליה, אשדוד ואשקלון. כן ניתן להרחיב ולהסדיר מרינות קיימות ובמידת הצורך להקים מתקנים ימיים קטנים לצורכי ספורט וחינוך ימי .



עמדתנו על חופי מבוססת על הסיבות הבאות:


 

המרינות משרתות קבוצה מצומצמת בלבד - לעומת חופי הרחצה המשרתים ציבור רחב


בניית מרינה חדשה משמעותה הקמת רצועת בטון על חשבון החוף החולי לאורך של כקילומטר. במדינה קטנה כמו שלנו בה שטחי החוף מצומצמים ממילא, אין מקום להמשיך ולחסל את החופים הפתוחים המשמשים את הציבור הרחב על ידי הקמת מרינות חדשות שישמשו בתור "מגרשי חנייה" ליאכטות פרטיות.
אנו מבינים כי ישנם ביקושים למרינות נוספות, אך מקומות עגינה נוספים יתנו מענה לכמות מצומצמת של תושבים, בעוד שהביקוש לחוף ים פתוח, זול, זמין ונגיש קיים וגדל כל הזמן, כך שהאתגר האמיתי של המדינה הוא לתת מענה לביקוש ההולך וגדל של כלל הציבור לחופי ים פתוחים.


 

פגיעה סביבתית ואקולוגית בחופי ישראל

 


הקמת מרינות חדשות תביא לפגיעה חמורה באתרי הטלה של צבי ים ותפגע גם בחופים הסמוכים לה (אלה הפתוחים לקהל הרחב) ע"י צמצום שטח החוף בישראל, זאת עקב תופעת הסעת החולות. מכאן, שמעגנה לא רק פוגעת בשטח בו היא ממוקמת אלא מצמצמת גם את שטחי החוף מצפון ומדרום לה ובכך מרחיבה את הפגיעה, הן הסביבתית והן הציבורית.


 

מרינה אינה הדרך לפיתוח מוקדים עירוניים בחופים

 


מרינה חדשה לרוב נתפסת בעיני רבים כמוקד משיכה עירוני עם מסעדות, בתי קפה ומסחר. האמת היא שזה ממש לא כך! תשאלו את עצמכם-מה תעדיפו: טיילת עם מסעדות ובתי קפה המצויים בסמוך לחוף, שממנה ניתן לראות את הים בישיבה ולגשת למים, או טיילת שמצידה האחד בתי קפה ומסעדות ומן הצד השני מבנה ימי החוסם את הנוף לים כמו גם את הגישה אליו. התשובה ברורה. ניתן להקים שימושי מסחר, מסעדנות, פנאי וטיילות בסמוך לחופים העירוניים באופן שלא יפגע בהם - הן בשימושם לטובת הציבור הרחב והן בהיבטים הסביבתיים. 


 

מה ניתן לעשות על מנת להגדיל את מצאי מקומות העגינה ולענות על הביקושים?


 

ניתן לתת מענה לצורכי ספורט וחינוך ימי וגידול סביר במספר היאכטות על בסיס הסבת מבנים ימיים קיימים לשימוש זה, הרחבה וייעול השימוש במרינות קיימות, ואפשרות להקמה מבוקרת של מבנים ימיים קטנים לספורט ימי וחינוך ימי בלבד. אנחנו תומכים בהסבת מבנים ימיים קיימים למרינות ובראשן מעגנת רידינג והנמל המערבי בחיפה. פתרונות אלו של ייעול מרינות והרחבתן, והסבת מבנים קיימים (מעגת רידינג, נמל ת"א והנמל המערבי בחיפה), אשר אינם פוגעים בסביבה החופית ולא גורעים שטחי חוף נוספים מהציבור, יכולים להגדיל את היצע מקומות העגינה העומד כיום על כ- 3,000 מקומות עגינה, בעוד למעלה מ-3,000 מקומות עגינה חדשים, ובכך, להכפיל ויותר את ההיצע הקיים!


אנחנו קוראים לראשי מינהל התכנון לעצור את הפקעת חופי ישראל הציבוריים לטובת הקמת מרינות שיגזלו מהציבור הרחב את מעט החופים שעוד עומדים לרשותו.


מידע נוסף בנושא זה


 

דואגים לבעלי היאכטות על חשבון החוף של כולנו . ערן בן נון, דה מרקר, 16.4.19

בשורה לבעלי היאכטות: אלה הערים שבהן יוקמו מרינות חדשות. יעל דראל, דה מרקר, 11.2.19

 הנייר הוכן בשיתוף עם ארגוני הסביבה . נייר העמדה המלא שלנו