חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי
 

בין הרצוי למצוי: האיומים על המסדרונות האקולוגיים בישראל

28/03/2019

מסדרונות אקולוגיים, רצף של שטחים טבעיים פתוחים, חשובים למניעת הכחדה של בעלי חיים וצמחים. למרות שהמונח כבר הפך שגור בשיח התכנוני בארץ, עדיין בפועל - לא קל להגן על המסדרונות שלנו. דוח נרחב שנערך על ידי אסף זנזורי וד"ר עפרי גבאי, מומחים לתכנון ארצי בחברה להגנת הטבע, סוקר את מצבם של המסדרונות האקולוגיים בישראל כיום, תוך התייחסות להיבט התכנוני – מצב ההגנה הסטטוטורית עליהם, וההיבט הממשקי-ניהולי, העוסק במצבם בפועל. 

 

לדוח המלא לחצו כאן  

 

בואו נעזור לצבאים שסובלים בארץ מחסימת המסדרונות האקולוגיים בשטחי הטבע הפתוחים.

ראיתם צבי? דווחו לנו ובכך תסייעו למחקר ולשימור הצבאים בישראל

 

צילום: מרדכי ארליך

מסדרון אקולוגי הוא רצועה רציפה של שטחים פתוחים, המייצרת קישוריות בין שטחים טבעיים. קישוריות זו חשובה לשם החלפת מטען גנטי בין אוכלוסיות, ההכרחית לשם קיום מינים לאורך זמן ושמירת המגוון הביולוגי ותפקודן המיטבי של המערכות האקולוגיות.
בעלי החיים והצמחים מוגנים בצורה מיטבית בשמורות טבע, אך לא ניתן לשמור על הטבע באמצעות שמורות טבע בלבד. אם שמורות הטבע יתקיימו כאיים המנותקים זה מזה, לא יתקיים מעבר פרטים ביניהן, ואוכלוסיות בעלי החיים והצמחים שחיות בהן יהיו מבודדות זו מזו, ללא מקור להתחדשות אוכלוסיות לאחר משברים וללא תחלופה של מטען גנטי ביניהן.
תחלופת גנים בין אוכלוסיות היא הכרחית לשמירת החוסן של האוכלוסיות ולעמידותן בפני מחלות ושינויים סביבתיים. אוכלוסיות מבודדות, שיכולת התנועה שלהן מוגבלת, מאופיינות במגוון גנטי נמוך והן יותר רגישות למחלות ולשינויים בתנאי הסביבה. כתוצאה מכך אוכלוסיות מבודדות הן יותר פגיעות ונתונות בסכנה גבוהה יותר להכחדה.

אין הנחיות מחייבות לניהול השטחים הללו

מאז הוצגו המסדרונות האקולוגיים וחשיבותם במסמך "מסדרונות אקולוגיים בשטחים הפתוחים – כלי לשמירת טבע" בשנת 2000 ,המושג נטמע במידה רבה בשיח הציבורי והתכנוני. הישג משמעותי לשימור המסדרונות האקולוגיים הושג כאשר בשנת 2016 בעדכון 1 לתכנית המתאר הארצית המשולבת לבניה, לפיתוח ולשימור (תמ"א 35) סומנה שכבת מסדרונות אקולוגיים ארציים. זו הייתה הפעם הראשונה שמסדרונות אקולוגיים זכו להכרה סטטוטורית ברמה הארצית.
בשנים האחרונות הנושא מקבל התייחסויות בתכניות מתאר שונות ובעבודות לתכנון מסדרונות ולהסדרת ההתנהלות בהם, ואף משפיע על החלטות תכנוניות ברמות שונות. למרות ההתקדמות המשמעותית, ההגנה על המסדרונות סובלת משני ליקויים משמעותיים:

1. עדכון 1 לתמ"א 35 לא מעניק הגנה מספקת, בעיקר מאחר שהמסדרונות האקולוגיים הארציים הותוו באופן סכמתי בלבד, כקווים נעדרי מימד רוחב. ללא התוויה של גבולות המסדרונות מתרחש בהם כרסום מתמשך עד כדי מצב בו נותר מה"מסדרון" רק קו על הנייר, אשר ספק רב אם יכול לתפקד בפועל. דיוק תוואי המסדרונות והתווייתם כשכבה פוליגונלית נעשו על-ידי רשות הטבע והגנים ב-2015 .שכבה זו משמשת במוסדות התכנון, אך היא נטולת תוקף סטטוטורי.

2 .גם כאשר שטחי המסדרונות משורטטים בתכניות כשטחים פתוחים, אין הנחיות מחייבות לניהול שטחים אלה אשר יבטיחו את תפקודם כמסדרונות. כתוצאה מכך, תא שטח אשר בתכניות נראה כשטח פתוח, בפועל עשוי להיות בלתי עביר לחלוטין למינים רבים. בנוסף, עשויים להתקיים בו מפגעים נוספים כגון תאורה, רעש, פסולת חקלאית ואחרת, המקשים על קיום בעלי החיים ופוגעים בתפקוד המסדרון.
לאור היקפי הפיתוח הנמרצים, נדרשת פעולה מהירה על מנת להבטיח את המשך שלמותם של המסדרונות כך שיתאפשר המשך קיומו של רצף השטחים הפתוחים בארץ. 

מופו כ-140 קטעי מסדרונות שיש חשיבות לשמור עליהם


הדוח מציג את מצבם של המסדרונות האקולוגיים בישראל כיום, תוך התייחסות לשני ההיבטים המשפיעים על מצב המסדרונות: ההיבט התכנוני – מה מצב ההגנה הסטטוטורית על המסדרונות, וההיבט הממשקי-ניהולי, העוסק במצבם בפועל.

בהיבט התכנוני מוצג מיפוי של שטחי מסדרונות אשר יש צורך מיוחד לשמור עליהם, בגלל חשיבותם לשמירת רצף השטחים הפתוחים ובגלל פגיעותם כיום או בעקבות תכניות פיתוח.

מופו כ-140 קטעי מסדרונות שיש חשיבות לשמור עליהם לפי אמות המידה הבאות:
1..מסדרון צר מאוד, או מושפע מהשפעות שוליים של כבישים, מסילות, אזורי מגורים, תעשייה וכו'. מסדרון נחשב צר אם רוחבו קטן מ-300 מטר או 800 מטרים במרחב שחיות בו אוכלוסיות צבאים. 

2. קטעי מסדרונות שתוכניות פיתוח עתידיות יצמצמו אותם לרוחב שיפגע בתפקודם, לעיתים בצורה אנושה – משמע, המסדרון יפסיק לתפקד ככזה. לפי קריטריון זה נכללו בדו"ח גם שטחים שאינם בהכרח צווארי בקבוק כיום, אך יהפכו להיות כאלה אם יתממשו תוכניות פיתוח.

3.קטעי מסדרונות שהם החלופה היחידה במרחב ובאותה מערכת אקולוגית לחיבור בין שטחים – משמע, בלעדיהם לא תהיה קישוריות. כך גם לגבי צווארי בקבוק שיש להם חלופה אחת או שתיים, אך החלופות מאוימות או שתפקודן לקוי.


כמחצית מקטעי המסדרונות שמופו נמצאים בין שני אזורי פיתוח אינטנסיבי, ישובים ואזורי תעשיה, וקרוב לוודאי שבגלל השפעות השוליים מאזורי הפיתוח, גודלם האפקטיבי הוא קטן מזה הנראה במפה. כשני שלישים מהקטעים שמופו צרים או מופרעים על-ידי תשתיות בצורה שעשויה לפגוע בתפקודם.

קיים פער בין שטח המסדרון המתוכנן לשטח שלו בפועל


בהיבט הממשקי–ניהולי נבחנו מכשולים לתפקודם של מסדרונות אקולוגיים במספר אזורים בארץ. הממצאים מאירים פער שקיים בין שטח המסדרון המתוכנן לשטחו בפועל. גם אם מבחינה תכנונית המסדרונות שנבחנו הם לכאורה פתוחים, יש הפרעות רבות ש"שקופות" למערכת התכנון ושפוגעות בתפקוד המסדרונות. כתוצאה מכך, גודלם האפקטיבי של חלק משטחי המסדרונות, הוא מצומצם בהרבה מהמתוכנן.
העבודה מלמדת שלמרות חשיבותם של המסדרונות, אין גוף האחראי על המשך תפקודם ומצביעה על כך שללא ניהול, שטחי המסדרונות הולכים ומאבדים את יכולתם למלא תפקידם האקולוגי. לפיכך יש הכרח בפיתוח מנגנון לניהול שטחים אלה, אשר יבטיח את המשך תפקודם.
השמירה על המסדרונות האקולוגיים דורשת פעולה בשני אפיקים:

1.סטטוטורית – הגדרה מרחבית של שטחים אלה, ומערך הנחיות להתנהלות בשטחם

2. ניהולית – הגדרת גוף המנהל את השטח באופן שמאפשר שמירת טבע וחקלאות, כולל פיקוח ואכיפה

לתפקיד מורכב שכזה נדרש גוף בעל סמכויות ויכולות ברמה הארצית, עם מערך פיקוח והיכרות עם השטח. אנו סבורים שיש לבחון אפשרות לפיה הסיירת הירוקה תשמש, לצד תפקידיה המסורתיים, גם כגוף המסוגל לבצע את התפקיד המורכב, תוך התאמות למשימות הנדרשות. פעילות זו תוכוון ע"י מנהלת הכוללת את המועצות האזורית, משרד החקלאות, רשות הטבע והגנים ובעלי עניין נוספים. המנהלת תהיה הגוף המקצועי שתתווה את מדיניות הניהול.

לדוח המלא לחצו כאן  


 

 

 

 

 א.ב.יהושע בכנס במסגרתו הושק דוח המסדרונות האקולוגיים. הכנס אורגן ע"י האגודה הישראלית לאקולוגיה וסביבה בשיתוף החברה להגנת הטבע

 

 

 

כתבות נוספות שיעניינו אותך