איזה מידע יעזור למחקר על הצבאים?
– מיקום התצפית על הצבי או הצבאים
– מספר הצבאים שנראו
– כמה זכרים, נקבות או צעירים (ראו בהמשך הסבר על זיהוי)
– מרחק משוער מנקודת התצפית, במטרים
– תמונה, אם הצלחתם לצלם
אנא דווחו בהערות אם נתקלתם באיום כלשהו על הצבאים, כמו למשל כלבים משוטטים, פסולת אורגנית, גדרות או סימני ציד.
אם ראיתים צבי פגוע, נא לדווח למוקד רשות הטבע והגנים בטלפון 3639*
חשוב לזכור!
כאשר מתקרבים לצבי, כמו לכל חיית בר, יש לנקוט בכל אמצעי הזהירות – לטובת בטחונכם האישי ולמען ביטחון הצבאים. קרבה בין בני אדם לחיות בר מטרידה ומפריעה להן, בסביבה שהיא ביתם.
אנא שמרו על מרחק בטוח מחיות הבר.
איך מזהים את סוג הצבי?
צבי זכר – בעל קרניים גבוהות ומעובות. הזכר גדול מהנקבה וצווארו עבה יותר.
צביה נקבה – בעלת קרניים קצרות ודקות, לעיתים הקרניים נעדרות כליל.
צבי צעיר – קטן משמעותית בגודלו ביחס לבוגרים, ולרוב הקרניים שלו קצרות יותר.
בישראל חיים שלושה מיני צבאים:
הצבי הארץ-ישראלי (Gazella gazella) – תחום תפוצתו מצפון הנגב עד לרמת הגולן. ההערכה היא שבישראל חיים כ-4,100 צבאים ארץ־ישראליים (נכון ל-2018).
צבי המדבר (המכונה גם צבי הנגב) – תחום תפוצתו בדרום. ככל הנראה, נותרו רק 1,500-2,000 צבאי מדבר (נכון ל-2018).
צבי השיטים (המכונה גם צבי הערבה) – מין זה נמצא בסכנת הכחדה, לאחר שנותרו ממנו בארץ רק עשרות בודדות שכולם חיים בשמורת חי־בר יוטבתה.
לפי המיקום שלכם, ואם תצליחו לצלם את הצבי ותצרפו את הצילום לדיווח – נוכל לזהות באיזה מין מדובר.
מדוע הצבאים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה?
לפני כ-30 שנה חיו בישראל כעשרת אלפים צבאים. מאז שנות ה-80, מספרם פוחת והולך, בעיקר בשל פיתוח, בנייה במרחבים הפתוחים וסלילה של כבישים, מחלפים ותשתיות תחבורה אחרות, לצד סיבות נוספות שנפרט מיד.
בגלל הצמצום של אוכלוסיית הצבאים בישראל – זהו מין בסכנת הכחדה. כיום נותרו רק 5,000 עד 6,000 צבאים בישראל.
אלה הסיבות העיקריות לצמצום של אוכלוסיית הצבאים בישראל:
התרבות יתר של טורפים הצבאים נטרפים על ידי כלבים משוטטים וחיות בר, כמו תנים וזאבים. מספר הטורפים בטבע עולה עקב עודף מזון זמין, שמקורו בפסולת ושאריות שמושלכים על ידינו, בני האדם.
פגיעה במרחבים הפתוחים אזורי המחיה של הצבאים נפגעים, עקב בנייה ופיתוח שגרומים לצמצום המרחבים שבהם הצבאים חיים.
קיטוע אזורי המחיה לצד הצמצום במרחבי המחיה של הצבאים, השטחים העומדים לרשותם גם מקוטעים אלה מאלה, למשל בגלל גדרות שמוקמות סביב יישובים או שטחים חקלאיים או בשל סלילת כבישים, מחלפים ותשתיות תחבורה אחרות. הגדרות חוסמות את נתיב הבריחה של הצבאים, וכך מסייעות לכלבים שצדים אותם – ונוהגים להתיש אותם על ידי הכוונתם לאזורים מגודרים. כמו כן, הקיטוע של אזורי המחיה יוצר אוכלוסיות מבודדות, שלא יכולות ליצור קשרים ביניהן לצורך רביה – ואוכלוסיות שאינן מחליפות ביניהן מטען גנטי נחלשות לאורך זמן.
דריסות צבאים נדרסים כאשר הם מנסים לאכול את הצמחייה הגדלה בסמוך לכבישים, או כאשר הם מנסים לחצות את הכבישים.
סיבות נוספות הן שריפות, ציד לא חוקי ואיסוף עופרים לגידול בשר.
איך הדיווח שלי יוכל לסייע לצבאים?
כדי להגן על הצבאים שעוד נותרו, אנשי המקצוע במרכז היונקים של החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, המארג וגופי מחקר אקדמיים, פועלים כדי לנטר את האוכלוסייה באמצעות דיווח תצפיות אקראיות וספירות שיטתיות באזורים מוגדרים.
אבל החוקרים אינם יכולים להגיע לכל הצבאים. לכן הציבור הרחב המטייל בארץ הוא "העיניים בשטח". כל דיווח על צבי שראיתם הוא בעל חשיבות רבה ויסייע למחקר ולפעילות לשימור אוכלוסיית הצבאים בישראל.
הדיווחים על צבאים יכולים להציל אותם!
