חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג טיול
בחר דרגת קושי
חיפוש טיול בטקסט חופשי

מושבי הצפון - רפורמה בענף הלול

השנה קודמה רפורמה ממשלתית, המציעה להוציא את לולי ההטלה הנמצאים בשטחי מושבי הצפון אל מחוץ ליישובים. במסגרת הרפורמה, כ- 80 חוות לולים גדולות מתוכננות לקום על שטחים פתוחים. מטרת הרפורמה לצמצם את המפגעים הסביבתיים בתחומי היישוב ולאפשר פיתוח תיירות. אולם, הקמת חוות הלולים עתידה לפגוע בצורה קשה בחורש הים תיכוני.

החורש הים-תיכוני מהווה בית גידול מיוחד, אופייני לישראל, עשיר במיני חי וצומח ובעל חשיבות נופית. מרבית שטחי החורש הים תיכוני בישראל מצויים בצפון הארץ. רק חלק מהם מוגן בשמורות טבע ויערות, ולמרות ההגנה- גם הם מצויים מזה זמן תחת תהליכי כרסום עקביים. תהליכי כרסום מהירים ומשמעותיים יותר עוברים על שטחי חורש ים-תיכוני אשר בשטחים הפתוחים המוגנים פחות מבחינה סטטוטורית. הגורמים המשמעותיים בצמצום שטחי חורש הם הרחבות יישובים למיניהם, הכשרות קרקע לחקלאות והקמת מבנים חקלאיים וכן שריפות יזומות. הקמת מבנים חקלאיים בשטחים הפתוחים, כפי שמציעה הרפורמה, תוביל לפגיעה ממשית בחורש.

לולים בגליל


בספטמבר 2009 הגישו ארגונים להגנת בעלי-חיים עתירה לבג"ץ ובה ביקשו כי שהרפורמה לא תצא לפועל בטרם ייקבעו תקנות לפי חוק צער בעלי-חיים, אשר יקבעו תנאי-מינימום להחזקת התרנגולות בלולים החדשים שייבנו. בעקבות העתירה הוציא בית-המשפט צו ביניים, המקפיא בשלב זה את ביצוע הרפורמה. הארגונים להגנת בעלי-חיים מצביעים על כך שניתן להקים את הלולים החדשים בשיטות ללא כלובים, מבלי שהדבר ידרוש הרחבה של שטחי הלולים. בנוסף, האגודה לצדק חלוקתי סבורה כי הרפורמה יוצרת תמריץ חזק לזנוח את המטרה הציבורית לשמה הוענקה הקרקע ולמסחר את השימוש בה באופן לא שיווני ותוך הענקת הטבה בלתי סבירה לאלה המחזיקים בקרקע חקלאית. האגודה לצדק חלוקתי סבורה כי הענקת הטבות בדמותה של קרקע ציבורית הינה פסולה מעיקרה ונוגדת את הדין וההלכה הפסוקה. האגודה פנתה בנושא למינהל מקרקעי ישראל ולמשרד האוצר וממתינה לתגובתם.

עמדת החברה להגנת הטבע: החברה להגנת הטבע מקבלת את הצורך לפנות מפגעים סביבתיים מתחומי יישובים על-מנת להבטיח איכות חיים ואפשרות לניצול פוטנציאל תיירותי מבוקר ביישובים. יחד עם זאת, החברה להגנת הטבע מתנגדת למיקום של 80 חוות לולים בשטחים הפתוחים, דבר אשר יביא לפגיעה קשה בשטחים פתוחים איכותיים ולקיטוע רצף שטחים פתוחים בעלי חשיבות גבוהה. מבחינה ראשונית, נראה כי ניתן לבצע את הרפורמה המוצעת בתחום הישובים או בשוליהם, וזאת על-ידי הגדלת מבני הלולים וצמצום מספר החוות.

מכלול החוות המתכוננות, הובא כבר לבחינה ראשונית בפני מוסדות התכנון וכחלק מצוות הבחינה פועלים נציגי החברה להגנת הטבע יחד עם חברי הצוות האחרים לצמצום הנזקים הסביבתיים באמצעות העדפת חוות בשולי היישובים או בצמידות-דופן אליהם, הגדלת החוות עצמן וכתוצאה מכך, צמצום מספרן וכן באמצעות איתור מקומות חלופיים שנזקם פחות.

יחד עם זאת, מרחקי הבטיחות הנוקשים בין חווה לשכנתה, אשר נקבעו משיקולים וטרינריים, וכן הטלת מגבלות על גודלי החוות מאותם שיקולים, מהווים איום של ממש על השטחים הפתוחים והנוף ועלולים להביא את האזורים הרגישים בגליל להיראות כמו "ארץ לולים" על כל המשתמע מכך. בהקשר זה נדרשת ממוסדות התכנון ומכל העוסקים במלאכה הבנה ונחישות בהענקת משקל גבוה להשפעות הסביבתיות.

מעל לכל אלה מרחף עדיין ספק גדול באשר ליכולת המדינה לממש את הרפורמה המתוכננת. יש ספק רב באשר ליכולתם ורצונם של החקלאים עצמם להתאגד למסגרות גידול משותפות וספק זה מעלה את האפשרות כי בסופו של דבר יעבור הגידול למספר קטן של מגדלים אשר ירכזו בידיהם את מכסות הגידול. מצב זה כשלעצמו יהווה כשלון של הרפורמה ויגרום נזק גדול לשטחים הפתוחים. יש להבטיח מראש אמצעים למניעת מצב זה.

 

 

איכפת לכם מהטבע ומהסביבה? רוצים להיות מעורבים ולקחת חלק בפעילות שלנו?
כל הדרכים שלכם לתרום לעשייה ולקדם את שמירת הטבע והסביבה בישראל 

בואו להיות חברים שלנו גם ברשת!