חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג טיול
בחר דרגת קושי
חיפוש טיול בטקסט חופשי
פייסבוק
ניוזלטר

עולם המים: מי גר בשלולית?

בריכות חורף בישראל I מיוחד ליום הבינלאומי לשימור בתי גידול לחים

בריכות החורף בישראל, המהוות פינות טבע קסומות בלב העיר ובשטחים הפתוחים, הולכות ומתמעטות. כיצד הפגיעה ביצורים שחיים בהן עלולה לפגוע באיכות החיים שלנו וכיצד ניתן למנוע זאת?


מאת: אלון רוטשילד ויואב פרלמן I צילומים בכתבה: לירון גורן I וידאו: אייל ברטוב

להורדת החוברת 'בריכות החורף בישראל: מידע לקובעי מדיניות ולמנהלי השטח' (PDF 1MB)

לצפייה בקטעים נבחרים מהחוברת 'בריכות החורף בישראל' בעמוד זה:

» מהי בריכת חורף?
» למה חשוב לשמור על בריכות החורף?
» המגוון הביולוגי בבריכות החורף
» מחויבות לאומית ובינלאומית לשימור בריכות החורף
» בריכות חורף – משאב ציבורי
» לאן נעלמו בריכות החורף?
» תנאים הכרחיים ופעולות נדרשות לצורך שימור בריכות חורף
» מקורות


מהי בריכת חורף?
בריכות ("שלוליות") חורף ושטחי הצפה, אפיינו בעבר את הנוף הארץ ישראלי. בד בבד עם התמורות שעברו על ישראל מאז תחילת ההתיישבות היהודית, התמעט באופן ניכר מספרן של בריכות החורף בישראל. תהליך העיור המואץ המאפיין את המדינה מאז הקמתה, האיץ עוד יותר את תהליך הריסתן של בריכות החורף, בעיקר במישור החוף - שם נותרו בריכות חורף מעטות בלבד.

בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי, הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) אך לעתים גם ממי תהום רדודים (שעונים). בריכות החורף מתייבשות בקיץ, ואינן מכילות מים באופן קבוע – בהתאם לאקלים הים תיכוני של חורף רטוב וקיץ נטול משקעים.

המים בבריכות חורף מתאפיינים ברמת מליחות נמוכה במיוחד. באגני נחל רבים, מרבית הנחל רטוב רק בעת שטפון – ולאחריו ערוץ הנחל מתייבש. לעומתו – בריכת החורף אוגרת את המים למשך זמן רב – והיא מחזיקה חלק ניכר ממשאבי הנוף והטבע באגן נחל אכזב במשך מרבית השנה.

יום עיון: בריכות חורף בישראל I חמישי 11.2.10אתגרים לשימור אל מול שימושי קרקע שונים

במסגרת היום הבינלאומי לשימור בתי גידול לחים, קיימה החברה להגנת הטבע ועיריית הרצליה יום העיון בנושא אתגרים בשימור בריכות החורף בישראל, במטרה לדון בחשיבותם ולספק כלים עדכניים לניהולם ושימורם. 

לחצו לצפייה בתכני הכנס

 

בריכות חורף הן מערכות אקולוגיות ייחודיות: הן מתקיימות כמקווי מים רק בחלק מהשנה, בעיקר בחורף ובתחילת האביב. בשל אופיים הזמני של מקווי המים העונתיים הם מאוכלסים על ידי מיני צומח וחי ייחודיים. האורגניזמים המאכלסים את ברכות החורף נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות במינן ,על מנת שיתאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה הקצרה של חודשים בודדים בלבד בה מתקיימים מים בשלולית ולשרוד את עונת היובש עד החורף הבא.

מכאן ניתן ללמוד כי משך קיום המים בשלולית החורף הוא גורם חשוב ביותר בקביעת יכולתם של האורגניזמים המאכלסים אותה להגיע לסיום מוצלח של מחזור חייהם - כמות המים המתנקזת אל הבריכה, משטר ההתמלאות שלה, מידת החלחול של הקרקעית וקצב האיוד הם מהגורמים הסביבתיים המשפיעים על משך זה. לעומת זאת, קיום מים בבית הגידול לאורך כל השנה משנה את אופיו והופך אותו למקום שונה – לדוגמא – בית גידול לח באופן קבוע תומך בקיום של דגים  - רף יעיל המחסל את הבסיס לשרשרת המזון וגורם בכך להעלמות של המינים הייחודיים לבריכות החורף.

בריכת חורף. צילום: לירון גורן 

למה חשוב לשמור על בריכות החורף?

• בריכות החורף מספקות שירותי סביבה חשובים לאדם: הן גורמות לעלייה באיכות המים, מסייעות בהחדרת מים נקיים לאקוויפר, ומסייעות בקיבוע פחמן מהאוויר ומיתון השפעות אקלים. לצמחיית המים בבריכות החורף תפקיד חשוב במתן שירותים אלה.

• לבריכות החורף תפקיד נופי חשוב כמרכיב לח בארץ יובשנית למחצה, והן מהוות מוקד לפעילות פנאי בחיק הטבע.

•  לבריכות חורף  תועלות חברתיות וחינוכיות: רבות מהן מצויות בנגישות קרובה ומיידית לריכוזי האוכלוסיה, והן נגישות לכל שכבות האוכלוסייה – ומהוות אתרי הטבע המאפשרים לציבור מגע ישיר ובלתי אמצעי עם הטבע, לרבות כאלו שאין ידם משגת להרחיק אל אתרים רחוקים ובתשלום.

תועלת חינוכית. ילדים חוקרים את יצורי השלולית. צילום: עמיר בלבן, החברה להגנת הטבע

• בריכות החורף מהוות אינדיקטור לתנאי הסביבה: היכן שהמערכות האקולוגיות בבריכות החורף מתפקדות, שם תנאי הסביבה טובים. ברכות חורף הן מערכות אקולוגיות רגישות ביותר לזיהום, מהיותן ממוקמות בנקודה התחתונה של אגן הניקוז הן חשופות למזהמים שונים שמגיעים עם מי הנגר ומתרכזים במקווה המים.  אם נשכיל לשמור על איכות המים בבריכות – ועל המערכת האקולוגית שלהם מתפקדת – משמע אנו שומרים על עצמנו!

• בריכות חורף מסייעות למיתוג הלוקאלי, וכשטח ציבורי פתוח הן זולות לתחזוקה, ואינן צורכות מים להשקיה ממקורות חיצוניים (לעומת פארקים מגוננים).

• המערכות האקולוגיות תומכות במגוון ביולוגי רחב ומגוון, וגם במיני בעלי חיים וצמחים נדירים ביותר. השמירה על המגוון הביולוגי חשובה ביותר לשמירה על סביבה בריאה, ועל האדם כחלק ממנה.

המגוון הביולוגי בבריכות החורף
מדינת ישראל נמצאת במפגש בין שלוש יבשות, והיא בעלת מגוון רחב של תנאים אקלימיים וגיאומורפולוגיים. לכן מדינת ישראל מצטיינת במגוון ביולוגי רחב ביותר בקנה מידה עולמי. 

שנת המגוון הביולוגי בעולם. הקליקו למידע נוסףבתי הגידול הלחים בישראל הם בעלי חשיבות בינלאומית רבה בשל היותנו ממוקמים באזור יובשני למחצה, והמגוון הביולוגי שהתפתח בתנאים אלה מיוחד מאד עקב ההתאמות לתנאי המחייה האופיניים. בריכות החורף, בשל אופיין העונתי המיוחד, חשובות במיוחד עבור מספר קבוצות:

• צומח ייחודי, כמו בוציץ סוככני. כמחצית ממיני הצומח שנכחדו בארץ הם מינים של בתי גידול לחים (פרומקין וחוב' 2004).

•  חסרי חוליות (סרטנים ירודים, חרקים ועוד) מוצאים דרכים ייחודיות לעבור את תקופת היובש, מרביתם כ"ביצי קיימא" בתוך הבוץ היבש וחלקם תוך נדידה זמנית למקווי מים אחרים.

• בריכות חורף מהוות "תחנת תדלוק" חשובה לעופות בנדידה ומקום חריפה לעופות מים.

שפירית הדורה. צילום: לירון גורן צילום: לירון גורן

• חמישה מששת מיני הדו-חיים בישראל נמצאים בבריכות החורף, גם באזור המרכז: קרפדה ירוקה, צפרדע נחלים, חפרית מצויה, אילנית מצויה, וטריטון הפסים. שלושה  מתוך המינים האלה מוגדרים על ידי "הספר האדום של החולייתנים בישראל" כמינים בסכנת הכחדה, ואחד (אילנית) כמין רגיש.

• החשיבות של בריכות החורף לדו-חיים בישראל היא עצומה, ומספר מינים (חפרית מצויה, קרפדה ירוקה, טריטון הפסים) מתבסס בצורה משמעותית על בריכות החורף. זאת בשל מחזור החיים המיוחד של הדו-חיים, המשלב שלב מימי לצורך רביה, עם שלב יבשתי כבוגרים. לעומת נחלי אכזב שזורמים בעיקר באירועים שיטפוניים, בריכות החורף אוגרות מים אל תוך האביב והקיץ בצורה טובה יותר, ובכך מאפשרות לדו חיים להשלים את מחזור החיים ולהתרבות.

מחויבות לאומית ובינלאומית לשימור בריכות החורף
• בשנת 1992 חתמה ישראל על אמנת ריו לשימור המגוון הביולוגי (Convention on Biological Diversity, ואשררה אותה בשנת 1995.
• בשנת 1993 חתמה ישראל על אמנת רמסר (Ramsar Convention on Wetlands of International Importance), ובה היא מתחייבת לשמור על מקווי מים בעלי חשיבות בין-לאומית, מתוך הכרה בחשיבותם לשמירה על המגוון הביולוגי בכלל ועל עופות המים בפרט. השמירה על בריכות החורף משתלבת כחלק מהמערך הלאומי לשמירה על מקווי מים ובתי גידול לחים.
•  החוק הישראלי מגדיר רבים מערכי הטבע בבריכות החורף כ"ערך טבע מוגן". רשות הטבע והגנים מופקדת על אכיפת חוק זה.

צילום: לירון גורן

בריכות חורף הן משאב ציבורי
בריכות החורף, כאתר של טבע שוקק ונוף רטוב מהוות בארצנו מוקד של פעילות חינוכית, ציבורית, פנאי ונופש. בשל קרבתן של בריכות חורף רבות למוקדי האוכלוסיה, הגישה אליהן קלה והן מהוות אתר מצוין לחשיפה וללימוד על טבע, אקולוגיה וסביבה. מסיבה זו השכילו רשויות רבות להכיר בערכן של בריכות החורף והן מתגייסות לשמור עליהן ולטפחן. פעילויות בולטות שניתן לקיים בבריכות החורף:

• פעילויות חינוכיות לכל הגילאים – בריכת החורף היא מערכת אקולוגית פשוטה יחסית, ובעלת שטח מצומצם יחסית – ועם זאת מערכת שלמה וכוללת. לכן הבריכה מהוה משאב חינוכי לחקר של תהליכי סביבה, אקולוגיה, מחזור המים ועוד.

• אירועים ציבוריים בדגש על שמירת הטבע – הבריכות הן בית גידול רגיש ואינן מתאימות לקליטת אירוע אינטנסיבי כמו שצ"פ רגיל!.

• פיקניקים (ללא מנגל!) בקרבת הבריכה, אך לא צמוד אליה.

כמובן שיש לבצע פעילויות אלה בצורה מושכלת ועל מנת למנוע פגיעה בערכי הטבע של הבריכה – אין לאסוף יצורים מהשטח ללא אישור בכתב מרשות הטבע והגנים.

לאן נעלמו בריכות החורף?
מסקנות סקר המעקב המקיף שפורסם בשנת 2005  לבריכות החורף בארץ, ובוצע ע"י דר' שריג גפני ופרופ' אביטל גזית מראה מגמה של ירידה חדה במספרן של בריכות החורף והתדרדרות במצבן האקולוגי של ברכות חורף רבות אחרות.

הסיבה העיקרית נעוצה בשינויים בשימושי הקרקע והסבתם לשטחים מפותחים מסוגים שונים שגרמו להרס נרחב של מקווי מים עונתיים רבים. בריכות אחרות נפגעו משינויים במשטר הזרימה וכן עלולה להיות השפעה ניכרת גם כתוצאה מזיהומים ישירים כגון: חומר אורגני, חומרי דישון והדברה, תשטיפי כבישים וכד'.

הירידה התלולה במספרן ובשטחן של ברכות החורף העונתיות גורמת לירידה מקבילה במספרהאוכלוסיות של מינים ייחודיים אלו. מספר רב של מינים ייחודים אלו מוגדרים כמינים נדירים הנמצאים בסכנת הכחדה, ברמות שונות של חומרה. מגמה זו מאיימת על המשך קיומו של מגוון המינים הייחודי של מקווי המים העונתיים של ארץ ישראל. ביטוי למגמה מדאיגה זו ניתן לראות בגרף המצורף, אשר מהווה ריכוז של מחקרים של חוקרים מאוניברסיטת ת"א לאורך השנים של שני מיני דו חיים אופיניים לבריכות חורף. (מקור: אביטל גזית ואלדד אלרון, אוניברסיטת תל אביב).

מחקר של דר' נעם לוין מהאוניברסיטה העברית ופרופ' אביטל גזית ודר' אלדד אלרון מאוניברסיטת תל אביב שפורסם בכתב העת Landscape and Urban Planning בשנת 2009 בחן את מצבן של בריכות החורף במרכז הארץ, והשווה בין נתונים היסטוריים לממצאים בשטח כיום. המחקר העלה כי רק 18% מבריכות החורף שהיו קיימות במרכז במאה ה-19 קיימות כיום, שטחן הצטמצם בצורה דרמטית, והמרחקים ביניהן גדלו בצורה משמעותית ונקטעו על-ידי כבישים ותשתיות, דבר שמהווה בעיה משמעותית למעבר של דו-חיים בין הבריכות.

הגורמים העיקריים להרס בריכות החורף הם תוצר של פעילות אנושית:
• הרס ישיר של בריכת החורף: ייבוש, ניקוז, בניייה, עיבוד חקלאי אינטנסיבי.
• פגיעה באגן הניקוז המזין את הבריכה - הגורמת לייבוש הבריכה.
• זיהומים ישירים ועקיפים דרך מי התהום – המלחה וזיהומים כימיים.
• הכנסה של מינים פולשים (חי וצומח) על-ידי האדם – צבגון אדום-אוזן, סרטנים שונים, גמבוזיות ועוד.
• השפעת שוליים של פיתוח סמוך, כמו תאורה, רעש, חיות בית.
• קיטוע בין בתי גידול לחים.

תנאים הכרחיים ופעולות נדרשות לצורך שימור בריכות חורף

א. תכנון:

• הגנה סטטוטורית על בריכות החורף – הענקת רמת שימור גבוהה לבריכות החורף ולאגני הניקוז שלהן – כשמורת טבע, שטח משאבי טבע במסגרת תוכנית נחל, שצ"פ ייחודי כאתר טבע עירוני, וכו'.
• הבטחת בעלות ציבורית על הקרקע, או הסכם לשימור מול ברי הרשות בקרקע.
• הבטחת מקורות המים לבריכה – באיכות ובכמות הראויה. מימוש מטרה זו מחייב מחקר הידרולוגי  - ניקוזי אשר ינתח את מקורות המים של הבריכה ביחס לצרכיה.

ב. ניהול:

•  ניהול השטח על ידי גוף מקצועי, תוך ראיה אקולוגית – הגדרת מטרות שימור, הקצאת אקולוג לניהול השטח.
•  הגנה פיזית על בריכות החורף – ע"י חציצה פיזית שתמנע כניסת רכבים, שילוט וכו'.
• מחקר וניטור – כמלווים את מאמצי השימור והשיקום
• פעילות ציבורית וחינוכית – מחזקת מאד את ההגנה על בריכות החורף.

שימור ברכות חורף על ידי העתקתן לברכות חדשות (מתוך גזית וגורן 2009)
במטרה להתמודד עם האיום על ברכות החורף עקב פיתוח עירוני, נעשו בעשרות השנים האחרונות ניסיונות רבים לחפור בריכות חדשות בשטחים שאינם מאוימים על ידי פיתוח. הלקחים מהניסיון המצטבר של הקמת ברכות חורף מלאכותיות בארץ מלמד כי חפירת בריכות חדשות, הנה צעד חשוב וחיוני לשמירת בית גידול זה, אך אין היא יכולה להחליף את שמירתן של הברכות הקיימות.

נמצא כי במקרים רבים הברכות החפורות החדשות לא הצליחו לקיים משטר מים תקין, גם במקרים שבהם הברכות מתמלאות במים לפרק זמן מספק, קצב ההתאכלסות של השלוליות הוא איטי ביותר. נדרש פרק זמן ארוך יחסית עד שהברכות מתאכלסות במינים הייחודיים. סיכום התוצאות מבריכות שנחפרו בשני העשורים האחרונים מלמדות שעושר המינים בהן נמוך באופן משמעותי בהשוואה למגוון המינים שקיים בשלוליות החורף הקיימות. גם ניסיונות לזריעה של ביצים ולהעברת ראשנים לא תרמה באופן ניכר לזירוז תהליך האכלוס של הברכות החדשות.

המסקנה העולה מכך היא שאין תחליף לשמירת ברכות החורף הקיימות, חפירת ברכות חדשות מהווה ללא ספק צעד חשוב להמשך קיומה של מערכת אקולוגית חשובה זו, ויתכן כי בעתיד הרחוק (בעוד 50 שנה לפחות) הן יאוכלסו במינים הייחודיים למקווי המים העונתיים, אך יש לראות צעד זה כמשלים לשימור הברכות הוותיקות ולא במקומו.

 

 להורדת החוברת המלאה: 'בריכות החורף בישראל: מידע לקובעי מדיניות ולמנהלי השטח' (PDF 1MB)


מקורות

אלרון א. (2007). דעיכת אוכלוסיות דו-חיים: מקרה הקרפדה הירוקה (Bufo viridis) תהליכים ועקרונות והיבטים ביולוגיים אקולוגיים. עבודות גמר לקראת התואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת תל-אביב.

גורן ל, גזית א. סקר אקולוגי במתחם בריכות החורף "הלוחמים". 2009 (טרם פורסם).

גפני ש., גזית א. (2005). שלוליות חורף בישראל, דו"ח סקר שלוליות חורף 1997-2003. המכון לחקר שמירת הטבע, אוניברסיטת תל-אביב.

סקוטלסקי א. 2009. מסדרונות אקולוגיים באזורים חקלאיים: עקרונות לתכנון ולממשק חקלאי. נקודת חן.

פרומקין ר, אחירון-פרומקין ת. טבע עירוני במחוז תל אביב, ספטמבר 2009 (טרם פורסם)

גזית א, גורן ל. סקר אקולוגי  - בריכות החורף במתחם "הלוחמים" על גבול חולון תל אביב. (טרם פורסם)

שפירא ע, עמיר ד. פארק טבע עירוני - ברכות חורף במתחם הלוחמים. (טרם פורסם).

Bentrup, G. 2008. Conservation buffers: design guidelines for buffers, corridors, and greenways. Gen. Tech. Rep. SRS-109. Asheville, NC: USDA, Forest Service, Southern Research Station.

Levine N., Elron E., Gasith A. (2009). Decline of wetland ecosystems in the coastal plain of Israel during the 20th century: Implications for wetland management. Landscape and Urban Planning 92: 220–232

Semlitsch R. D., Bodie J. R. (2003). Biological Criteria for Buffer Zones around Wetlands and Riparian Habitats for Amphibians and Reptiles. Conservation Biology,17: 1219–1228

Frumkin, R., Shmida, A., Sapir, Y., Fragman-Sapir, O., Levin, N., 2004. In: Frumkin, R., Khenin, D., Eidelman, A. (Eds.), Extinct Species in Israel. Simanei Hayim 2003—ha Megamot ha Meatzvot et Hayeynu (Vital Signs 2003). Heschel Center and the
Jerusalem Institute for Israel Studies, Israel, pp. 41–43 (in Hebrew).

 

  חוברת להורדה: בריכות חורף בישראל