חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג טיול
בחר דרגת קושי
חיפוש טיול בטקסט חופשי
פייסבוק
ניוזלטר

סיכום ספירת ציפורי הבר בחצר הבית 2017

12/03/2017

 

ספירת ציפורי הבר בחצר הבית, התקיימה השנה בפעם ה-12 בישראל, בין התאריכים  20.1.2017 ועד טו בשבט 10.2. "ספירת הציפורים הגדולה" מתקיימת ע"י מרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע, בשיתוף עם המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר. מפת דיווחי ספירת הציפורים 2017
בעזרת הנתונים המתקבלים בספירה השנתית אנו מנסים להבין שינויים ומגמות באוכלוסיות הציפורים ובפרט לגבי האוכלוסיות בישובים שפחות מדווחות במרבית ימי השנה. כך למשל,אנו מנסים ללמוד על התפשטותן של ציפורים פולשות בישראל (ציפורים שהובאו לישראל,השתחררו והחלו להתרבות באופן טבעי) כגון המיינה, הדררה והתוכי הנזירי, ולהבין האם קיימת השפעה של מינים אלו על מינים מקומיים ובאיזו מידה. אנו משווים תהליכים המוכרים ממחקרים בעולם (כמו התמעטות הדרורים באנגליה) עם תהליכים בישראל. מדי שנה עולה מספר המדווחים ומספר הטפסים המגיעים למרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע. לצד דיווחים מצפרים חובבים ומקצועיים, אנו שמחים לקבל דיווחים גם ממוסדות חינוך ומהקהל הרחב.אנו מאמינים שהשתתפות בספירה היא אמצעי להגברת המודעות והזיקה לעולם הציפורים.מעבר להזדמנות לצאת ולחוות את עולם הטבע הנמצא ממש בסביבה הקרובה, לסופרים תרומה משמעותית להתפתחות המדע האזרחי בישראל ולשמירת הטבע.המידע המתקבל מצפרים הוא מועט בהשוואה למידע המתקבל מהציבור הרחב, שהדיווחים שמתקבלים באמצעותם פרוסים על חלקים נרחבים יותר בארץ כפי שניתן לראות במפות.

 

 

השנה קיצרנו את משך הספירה לשלושה שבועות ונמשיך לקצר את הספירה בשנים הבאות על מנת להתאים לפרויקטים דומים בעולם בהם נמשכת הספירה ימים בודדים (למשל בארה"ב) או סוף שבוע אחד (למשל באנגליה). כמו כן, קיצרנו את משך הספירה לעשר דקות והגבלנו את טווח הספירה למאה מטר, על מנת לקבל פרוטוקול שיאפשר ניתוח מדעי אמין של הנתונים.
אנו פועלים להגברת מהימנות הדיווחים באופנים שונים – הן באמצעות המערכת הטכנולוגית והן באמצעות סינון ידני מוקפד של צפר בכיר, מונעים דיווחים על מינים חריגים שאינם צפויים בעונה זו של השנה או בסביבה בה נעשתה הספירה.כמו כן לקראת הספירה הופצו למוסדות החינוך פוסטרים ופליירים עם תמונות ומערכי פעילות שנועדו להעמיק את ההיכרות עם הציפורים הנפוצות וכן נערכו סיורים לקהל הרחב והכשרות למדריכים ע"י צפרים מתנדבים. טופס הדיווח שפותח השנה כלל את תמונות הציפורים על מנת להקל על הזיהוי. ככל שמתקבלים יותר דיווחים - מהימנות הנתונים עולה. לשם בקרת הנתונים, נערכה השוואה בין דיווחים של 178 טפסים של 36 צפרים מוכרים לבין 1533 טפסים של 670 משתתפים מהקהל הרחב וממוסדות החינוך. נמצא דימיון בתוצאות - אותם מיני ציפורים מככבים בחמישיה הראשונה והשכיחויות שלהם בתצפיות דומות למדי, בפערים מינוריים. על אף המדגם הקטן של הצפרים ניתן להסיק מהתוצאות שנתוני הקהל הרחב לגבי החמישיה הראשונה, אמינים למדי. 

אז מה היה לנו?

כמה? בשנת 2017 הגיעו 1710 טפסי דיווח -  גידול של כ97%  אחוז לעומת שנת 2016, וזאת - על אף קיצור משך הספירה מ 28 ל 21 יום. מתוכם 550 טפסים של גני ילדים ומוסדות חינוך המהווים כ- 32% מכלל הדיווחים
מי? הדיווחים הגיעו מ- 740 משתתפים שונים, מתוכם 88 גני ילדים ו 300 בתי ספר.
מה? מכל הארץ דיווחו לנו  על  60,860  פרטים של ציפורים, מ- 95 מינים שונים.
כל הנתונים מוצגים גם במפה אינטראקטיבית המאפשרת לחפש תוצאות לפי יישובים או לפי מינים. במפה ניתן לראות גם תוצאות משנים קודמות וכן את מפות התפשטות המיינה המצויה. עורב, צילם:משה כהן

ובשורה התחתונה - מה מצאנו?
הציפור השכיחה ביותר - גם בשנים הקודמות, הציפור השכיחה ביותר בדיווחים, הייתה עורב אפור שנצפתה ב 66% מהדיווחים. 
המינים הנפוצים ביותר
חמשת המינים שנצפו במירב התצפיות הם מינים נפוצים במשכנות האדם בזכות המזון הזמין והיותם סתגלתנים לסביבות משתנות. כל חמשת המינים היו בראש רשימת המינים הנפוצים גם בשנה שעברה, בסדר דומה פחות או יותר,
 מה שמעיד מחד על יציבות יחסית של המערכת, ומאידך על מהימנות הנתונים, בזכות הכוח הסטטיסטי של ריבוי התצפיות.

 

 

חמשת הציפורים הנפוצות


שכיחות לפי אזורים
המינים הנפוצים ביותר במבט כלל ארצי נפוצים במידה רבה גם בארבעת האזורים:

 


שכיחות לפי אזורים
המינים הנפוצים ביותר במבט כלל ארצי נפוצים במידה רבה גם בארבעת האזורים:

 


ובאופן ספציפי על מינים...
מיינה, צילם:ברוך אלרט

המיינה המצויה היא מין פולש שמוצאה בדרום מזרח אסיה. בשנת 1997 ברחו כמה פרטים מהצאפרי בגני יהושע, שהתחילו בהדרגה להתרבות ולהתפשט בסביבה. בשנת 2006 דווחה המיינה ב 6% מהדיווחים אך מאז עלה מספר הדיווחים והיא נצפתה כבר בכל ישראל, מצפון לבאר שבע.
בשנים האחרונות ניכרת התבססות של המין ושכיחותו התייצבה סביב 45% מהדיווחים,כפי שניתן לראות בגרף המסכם את התצפיות במיינה מתחילת ספירת הציפורים הגדולה. תצפיות בפורטל הציפורים המתקבלות לאורך השנה, מלמדות על התפשטות המיינה לשטחים הפתוחים שמחוץ לערים. על אף העלייה התלולה באחוז הדיווחים על המיינות לאורך השנים, והתרחבות התפוצה שלהן בישראל – אחוז הדיווחים על ציפורים אחרות נשאר יציב למדי לאורך השנים.

 

שכיחות מיינה

 


גם הדררה היא מין פולש מישראל שמוצאה ממרכז אסיה. מספר זוגות של דררות הובאו לישראל בתחילת שנות הששים ונמכרו כעופות נוי. הן כנראה ברחו והחל משנות דררה, צילם: ברוך אלרט  השבעים התחילו להתרבות ולהתפשט בהדרגה באזור המרכז. משנות ה- 90 התחילו להתרבות ולהתפשט במידה רבה לכל חלקי הארץ וכיום הן נפוצות בכל ישראל ובחלק משכנותיה. הדררות מזיקות מאד לגידולי חקלאות כגון חמניות, פקאנים ופירות נוספים. בדומה למיינה, גם הדררה מקננת בחורים ומנכסת לעצמה חורים של נקרים ומינים נוספים. בשנת 2006 דווחה הדררה ב 16% מהתצפיות וב 2017 דווחה ב39% מהן. על פי דיווחי השנים האחרונות, נדמה שאוכלוסיית הדררות מתייצבת ונעצרה מגמת העלייה משנה לשנה.יש לבחון מגמה זו בשנים הבאות.

שכיחות דררה

 

צופית בוהקת היא ציפור בר נפוצה ביותר בכל חצר בה יש שיחי נוי פורחים. בשנים האחרונות אנו רואים מגמה של ירידה בשכיחות בישראל שיש להמשיך ולעקוב אחריה.


עזרו לנו לעקוב אחר הציפורים - 
אנו מזמינים אתכם להצטרף לספירת הציפורים הגדולה גם בשנה הבאה,
26.1.2018  - 10.2.2018

 


ובאופן ספציפי על מינים...
מיינה, צילם:ברוך אלרט

המיינה המצויה היא מין פולש שמוצאה בדרום מזרח אסיה. בשנת 1997 ברחו כמה פרטים מהצאפרי בגני יהושע, שהתחילו בהדרגה להתרבות ולהתפשט בסביבה. בשנת 2006 דווחה המיינה ב 6% מהדיווחים אך מאז עלה מספר הדיווחים והיא נצפתה כבר בכל ישראל, מצפון לבאר שבע.
בשנים האחרונות ניכרת התבססות של המין ושכיחותו התייצבה סביב 45% מהדיווחים,כפי שניתן לראות בגרף המסכם את התצפיות במיינה מתחילת ספירת הציפורים הגדולה. תצפיות בפורטל הציפורים המתקבלות לאורך השנה, מלמדות על התפשטות המיינה לשטחים הפתוחים שמחוץ לערים. על אף העלייה התלולה באחוז הדיווחים על המיינות לאורך השנים, והתרחבות התפוצה שלהן בישראל – אחוז הדיווחים על ציפורים אחרות נשאר יציב למדי לאורך השנים.

 

שכיחות מיינה

 


גם הדררה היא מין פולש מישראל שמוצאה ממרכז אסיה. מספר זוגות של דררות הובאו לישראל בתחילת שנות הששים ונמכרו כעופות נוי. הן כנראה ברחו והחל משנות דררה, צילם: ברוך אלרט  השבעים התחילו להתרבות ולהתפשט בהדרגה באזור המרכז. משנות ה- 90 התחילו להתרבות ולהתפשט במידה רבה לכל חלקי הארץ וכיום הן נפוצות בכל ישראל ובחלק משכנותיה. הדררות מזיקות מאד לגידולי חקלאות כגון חמניות, פקאנים ופירות נוספים. בדומה למיינה, גם הדררה מקננת בחורים ומנכסת לעצמה חורים של נקרים ומינים נוספים. בשנת 2006 דווחה הדררה ב 16% מהתצפיות וב 2017 דווחה ב39% מהן. על פי דיווחי השנים האחרונות, נדמה שאוכלוסיית הדררות מתייצבת ונעצרה מגמת העלייה משנה לשנה.יש לבחון מגמה זו בשנים הבאות.

שכיחות דררה

 

צופית בוהקת היא ציפור בר נפוצה ביותר בכל חצר בה יש שיחי נוי פורחים. בשנים האחרונות אנו רואים מגמה של ירידה בשכיחות בישראל שיש להמשיך ולעקוב אחריה.


עזרו לנו לעקוב אחר הציפורים - 
אנו מזמינים אתכם להצטרף לספירת הציפורים הגדולה גם בשנה הבאה,
26.1.2018  - 10.2.2018