חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

דו"ח חדש: אפשר לנהל את משק המים אחרת

22.3.10  יום המים הבין-לאומי
האם משק המים הישראלי ימשיך להתגלגל ממשבר למשבר? האם הניהול הכושל שלו ימשיך להתגלגל על הציבור? האם גם מים יהפכו למוצר יקר?

מסמך מדיניות סביבתית למשק המים בישראל של קואליציית ארגוני סביבה בהובלת החברה להגנת הטבע קובע: "גישה סביבתית חדשה בניהול משק המים בישראל תביא לחיסכון של מאות מיליוני מ"ק מים בשנה למשק המים, להקטנת הצורך בהתפלה בהיקף של מאות מיליוני מ"ק ולחיסכון של כשני מיליארד שקל למשק בשנה"

המלצות המסמך יוגשו לשר התשתיות ח"כ עוזי לנדאו, בכוונה להטמיען בתכנית האב הלאומית למשק המים אותה מגבשת רשות המים ובתקווה כי הן יקבלו ביטוי בחקיקה שתאפשר את הגברת מעורבות החברה האזרחית בניהול משק המים.

מדיניות סביבתית למשק המים

עיקרי ההמלצות:

• ביצוע שינויים במבנה רשות המים
• הקמת מועצת מים ציבורית
• הגדלת כמות המים המושבת לנחלים ולטבע
• הפחתה בצריכה הביתית
• הקטנה משמעותית בהיקף ההתפלה

» חיסכון שנתי של 2 מיליארד ש"ח למשק בעקבות אימוץ גישה סביבתית למשק המים, במקום הגישה המקובלת. 

 


 

מדיניות סביבתית למשק המים:

תמצית המסמך
א. מבוא
ב. המשבר כנקודת מוצא לדיון

חלק א':
ג. המבנה המוסדי לניהול משק מים בר-קיימא ומעורבות החברה האזרחית

חלק ב':
ד. מקורות המים הלא טבעיים: התפלה, יבוא קולחים

חלק ג'
ה. השבת המים לנחלים ולבתי הגידול הלחים ושמירת מפלסים גבוהים באקוויפרים ובכנרת

ו. הצריכה הביתית

ז. הצריכה החקלאית

ח. מים לרשות הפלסטינית

חלק ד':
ט. מאזן מים סביבתי ועלותו 

מחברים:  גדי רוזנטל, חברת כיוון I רמי ארז, מכון פרט I משה פרלמוטר, החברה להגנת הטבע I ניר פפאי, החברה להגנת הטבע I חגית הלמר, החברה להגנת הטבע I חיה ארז, החברה להגנת הטבע

 

 

 

 

מרץ 2010

המים, אולי יותר מכל משאב אחר, משפיעים על איכות חיינו ומעצבים אותה. הם הכרחיים לקיומנו, הם הגורם המרכזי ליצירת מערכות אקולוגיות טבעיות עשירות וייחודיות בנחלים ובבתי הגידול הלחים והם גורם מרכזי בעיצוב נוף הארץ.

הנחלים, על נופי המים שבהם, מהווים אבן שואבת שאין לה מתחרה במשיכת הציבור לטיול ולבילוי בחיק הטבע.

לאור כל אלה, קיבלה החברה להגנת הטבע החלטה אסטרטגית לעסוק בנושא המים כנושא מרכזי - החלטה שקיבלה משנה תוקף כאשר התברר עומקו של המשבר במשק המים.

עם זאת, המשבר במשק המים מהווה הזדמנות לשינוי אופני חשיבה ודרכי התנהגות, כפי שחושף מסמך מדיניות סביבתית למשק המים בישראל, אותו הכינה בחודשים האחרונים החברה להגנת הטבע. 

המסמך שנכתב על ידי גדי רוזנטל, רמי ארז והחברה להגנת הטבע, הוא תוצר של כנס ירושלים לסביבה וטבע של החברה להגנת הטבע 2009 ושהוקדש כולו לנושא משק המים בישראל.

« ניתן לעיין בפרקי המסמך על ידי לחיצה על הפרק הרצוי בתפריט מימין.

מסמך המדיניות שהכינה החברה להגנת הטבע משתלב במסמך מדיניות סביבתי רחב יותר למשק המים, אשר נערך בימים אלה ע"י קואליצייה של ארגוני הסביבה.

על פי מסמך המדיניות, "גישה סביבתית חדשה בניהול משק המים בישראל תביא לחיסכון של מאות מיליוני מ"ק מים בשנה למשק המים, להקטנת הצורך בהתפלה בהיקף של מאות מיליוני מ"ק ולחיסכון של כשני מיליארד שקל למשק בשנה".

המסמך מציע מדיניות חלופית סביבתית לשנת היעד 2030, הכוללת, בין היתר, היקפי צריכה והתפלה נמוכים באופן בולט מאלה המקובלים כיום בתחזיות רשות המים לעשרות השנים הבאות. בנוסף, מוצגות במסמך התועלות הכלכליות החזויות למשק בגין מדיניות זו.

המלצות המסמך יוגשו לשר התשתיות, ח"כ עוזי לנדאו, בכוונה להטמיע את ההמלצות בתכנית האב הלאומית למשק המים אותה מגבשת רשות המים וכן בתקווה כי ההמלצות יקבלו ביטוי בחקיקה שתאפשר את הגברת מעורבות החברה האזרחית בניהול משק המים.

עיקרי ההמלצות

» השבת מים לטבע ולנחלים I לאור מצבם העגום של הנחלים ובתי הגידול הלחים ופיגור גדול בהשבת המים אליהם, נושא זה צריך לקבל עדיפות גבוהה הרבה יותר, במעשה ולא רק במוצהר, של מנהלי משק המים. הצעתנו היא להעמיד כמות מים של 180 מלמ"ק למטרה זו לשנה, במקום 50 מלמ"ק, כפי שמתכננת רשות המים.

» מבנה ניהול משק המים בישראל I החברה להגנת הטבע מציעה כי יורחב הרכבה של מועצת רשות המים ויתווסף לה ייצוג של גופים סביבתיים, הוספת נציג שר הבריאות ונציגי החברה האזרחית. בנוסף, מציעה החברה להגנת הטבע כי תיעשה הפרדה בין תפקיד מנכ"ל רשות המים לבין יו"ר המועצה. כיום מנכ"ל הרשות, אורי שני, הוא גם יו"ר המועצה.

החברה להגנת הטבע מציעה גם כי במקום מועצת המים, אשר התיקון בחוק משנת 2006 רוקן אותה מתוכן ומיכולת השפעה, תוקם "מועצה ציבורית למשק המים", שתהיה גוף סטטוטורי, אשר סמכויותיו ותפקידיו יוגדרו בחוק והיא תעסוק בקביעת המדיניות ארוכת הטווח לניהול משק בר קיימא, בבקרה ופיקוח על תפקוד הרשות הממשלתית ומועצת הרשות ובהגברת השקיפות והמעורבות הציבורית בתהליכי קבלת ההחלטות בנוגע למדיניות משק המים. מוצע כי המועצה הציבורית לא תהיה מעורבת בניהול השוטף.

» הצריכה הביתית (הכוללת בין היתר צריכה פרטית וציבורית, גינון, דלף ואיבודים) I בהתאם לתכניות רשות המים, אמורה הצריכה הביתית לעלות בעתיד לרמה של 115 מ"ק לנפש לשנה, שהם 1,265 מיליון מ"ק בשנת 2030. לדעת החברה להגנת הטבע, ניתן לאמץ יעד  של 85 מ"ק/נפש, כאשר השגת יעד זה תוביל  לחיסכון של  330 מלמ"ק בצריכה הביתית בשנת 2030.

» היקפי ההתפלה I בהתאם לתכניות העתידיות של רשות המים לפיתוח מתקני התפלה, בשנת 2030 צפויה כמות מים מותפלים של 1120 מלמ"ק. החברה להגנת הטבע מציעה להסתפק בכמות של כ – 720 מלמ"ק (התפלה וייבוא ביחד), כלומר הפרש של כ - 400 מלמ"ק בשנה!.

» כללי I החברה להגנת הטבע מציעה לאמץ גישה סביבתית למשק המים, המציגה בשנת 2030 צריכת מים שפירים כוללת הנמוכה ב-300 מלמ"ק לעומת הגישה המקובלת, על אף הגדלה של 130 מלמ"ק בהקצאת מים לטבע ולנחלים והגדלה של 55 מלמ"ק להקצאת המים לפלשתינאים.

» צריכת המים הצפויה בשנת 2030, שפירים וקולחים ביחד, אמורה להיות, על פי הגישה הקיימת, 3025 מלמ"ק, ואילו על פי הגישה הסביבתית של החברה להגנת הטבע, 2660 מלמ"ק, כלומר הפרש של 365  מלמ"ק לשנה.

הניתוח הכלכלי במסמך מלמד כי יישום כל אלה עשויים להביא לחיסכון בעלויות המים למשק בהיקף של כשני מיליארד שקל בשנה.
בגישה הסביבתית יש כדי לשפר את קיימותו של משק המים בישראל, הן מבחינת יציבותם של המאגרים הטבעיים, הן מבחינת היכולת לחולל שינוי מרחיק לכת במצב בתי הגידול הלחים, הן בהקטנת סיכונים סביבתיים הכרוכים בהתפלה והן מבחינת הקטנת העלויות המושתות על הצרכן ועל המשק הישראלי.

מאזני המים:
צריכה ושימושים (מלמ"ק)

  2007

2030

    גישה מקובלת גישה סביבתית
בית 762 1265 935
תעשיה 89 115 115
חקלאות      
שפירים 530 450 300
קולחים ואחרים 619 870 800
טבע ונחלים 7 50 180
"שכנים" 140 275 330
סה"כ 2,147 3,025 2,660
 

מקורות המים (מלמ"ק)


"היעדר חזון סביבתי הוא מהגורמים המרכזיים שהביאו אותנו למצב בו נמצא משק המים כיום ולכן גיבוש חזון, ממנו תיגזר מדיניות ארוכת טווח ותכנית פעולה, הוא כורח השעה."


משה פרלמוטר, רכז חופים ומים בחברה להגנת הטבע

  2007

2030

    גישה מקובלת גישה סביבתית
שאיבת שפירים נטו 1,404* 1,175 1,100
שאיבת מליחים 224 230 230
קולחים 347  640  570 
התפלת מי ים 127 940** 660
ייבוא - - 60
שטפונות 48 40 40
סה"כ 2,147 3,025 2,660

* באתר רשות המים פורסמו כמה נתונים על היקף השאיבה. אחד מהם הוא 1,316 מיליארד מ"ק, אך אז המאזן לא נסגר. המספר שנרשם כאן מאפשר את סגירת המאזן.
** היקף ההתפלה על פי הגישה התכנונית המקובלת יהיה גבוה בכ-180 מלמ"ק (15% מהמילוי החוזר) מעל ל-940 מלמ"ק כרזרבה לשנים שחונות. קרי, 1.120 מיליארד מ"ק בשנת 2030. בגישה הסביבתית היקף ההתפלה יוכל להיות 720-660 מלמ"ק בשנת 2030, הן בשל היקף השאיבה הנמוך, המהווה מעין רזרבה ובמיוחד אם תהיה אופציית ייבוא.

השוואת עלות משק המים בשנת 2030 

  המקור ש"ח/מ"ק מלש"ח
    גישה מקובלת גישה סביבתית גישה מקובלת גישה סביבתית
חוץ עירונית          
  שפירים טבעיים 1.50 1.50 1,762 1,650
  התפלה 3.60 3.60 3,654 2,394
  ייבוא   3.60   252
  מליחים 1.50 1.50 345 345
  קולחים 1.50 1.75 900 927
  שטפונות 0.3 0.3 12 12
  סה"כ חוץ עירונית     6,674 5,581
תוך עירוניות   6.5 8 8,222 7,600
עלות סביבתית-התפלה   1.15 1.15 1,282 765
עלות סביבתית-יבוא   - 0.60   63
סה"כ תוך עירונית + פליטות        9,504 8,428
סה"כ כולל        16,178 14,009

לדברי משה פרלמוטר, רכז חופים ומים בחברה להגנת הטבע: "אחרי עשרות שנים של פיתוח התיישבות משגשגת ומפעלי מים גדולים, אשר הביאו לשאיבות יתר אדירות ממדים מהמאגרים הטבעיים, נותרו המערכות הטבעיות, ובראשם הנחלים, פגועים והרוסים. המים בנחלי הארץ, אשר רק לפני עשרות שנים שפעו ושימשו בית גידול עשיר לחי ולצומח ומקום לשלווה ובילוי לאדם, נתפסו ובתוכם הוזרם ביוב. בתי הגידול הלחים כמעט ונעלמו לחלוטין, ים המלח הולך וגווע, הכנרת הולכת ומתייבשת.

משבר המים החמור הפוקד את ישראל, מעמיד בסכנה מוחשית את מקורות המים הטבעיים. היעדר חזון סביבתי הוא מהגורמים המרכזיים שהביאו אותנו למצב בו נמצא משק המים כיום ולכן גיבוש חזון, ממנו תיגזר מדיניות ארוכת טווח ותכנית פעולה, הוא כורח השעה."