חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג טיול
חיפוש טיול בטקסט חופשי

איש הנמרים

אסף מירוז, מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע

בילדותי, הייתי קורא נלהב של עיתוני החברה להגנת הטבע, "סלעית" ו"טבע וארץ". כשהיה הירחון מגיע, הייתי ממהר לפתוח את עמודיו האחרונים, ובולע בשקיקה את סיכום התצפיות החודשיות, שנערכו והובאו על ידי גיורא אילני. גיורא היה מלקט את החדשות הזואולוגיות מחזיתות רחוקות - רמת הגולן, מדבר יהודה והנגב, אזורים שלא רבים היטיבו להכירם באותם ימים.

סיכומיו של גיורא ממחקר נמרי מדבר יהודה, שבו עסק במשך כ- 12 שנים, הסעירו במיוחד את הדמיון. נפלא אז מבינתי איך ניתן כלל להתחקות אחר "חיות הצללים" הללו, ולהכירן באופן אישי, כאילו היו הם וחוקריהם חברים בכת סודית. גם השמות להם זכו הנמרים - "בבתא", "שלומציון", "אמרפל" ואחרים, הציתו חיפוש במקורות אחר הקנאים המסתתרים בין צוקי המדבר. מחקר הנמרים היה הראשון בארץ שבו נעזרו במשדרי טלמטריה, מה שאיפשר מעקב אישי אחר כל נמר מסומן.

גיורא אילני. צילום: אייל ברטובהמפגש בין גיורא לטבע החל בילדותו בקיבוץ גן שמואל, עת נהג לצאת ולשוטט בשדות עמק-חפר. כשהתגייס לצה"ל, היה כבר חוקר טבע נלהב, ו"עשה את המוות" למפקדיו כדי להישלח  לשרת דווקא בבסיס נידח בערבה, הרחק מהם ומכל ציביליזציה.

גיורא לא היה איש אקדמיה. הוא צבר ידע עצום מהתבוננות בחיות הבר, ומתוך הספרים המעטים שהיו לו. את ציפורי ישראל הכיר מתוך המגדיר לציפורי שווייץ, ואת היונקים בעזרת ספר על יונקי איראן. כך גילה מינים רבים של בעלי חיים שמציאותם בישראל ובסיני לא הייתה ידועה עד אז, כמו נמר המדבר, שועל הצוקים, צבי הערבה, שועל הפנק, חתול החולות, עכן החרטומים, ועוד. (צילום משמאל: אייל ברטוב)

במשך עשרות שנים עסק גיורא אילני בשמירת חיות הבר בישראל, במסגרת עבודתו ברשות שמורות הטבע, שהיה בין מקימיה. בדרך–לא דרך הביא לארץ בעלי חיים רבים שהיו כאן ונכחדו, דוגמת היחמור, הראם והפרא, שהושבו לא מכבר לטבע הארץ. בחודשים באחרונים חגג גיורא את יום הולדתו השבעים. ספרו "מעלה נמר" הוא ספר חובה לכל חובב טבע ישראלי.

פורסם לראשונה בפינה "חוברה ואחיותיה" במוסף 'הארץ', מיום 23 בפברואר 2008.