חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

תשלום בכניסה לחופי הכנרת

"..מתנת אלוהים זו של שפת הים, ההנאה מאווירה הצח ומהדר נופה והרחצה בים, אינם מן הדברים שאפשר להתנות את השימוש בהם בתשלום כל שהוא, ואין לשללה גם מפליטי-עם, מעוטי אמצעים וברוכי ילדים, שאין ידם משגת לשלם תשלום זה" (פוטרמן נ' י.מ., ע.פ. 851/60).

(הנתונים מבוססים על דוח המעקב מספטמבר 2005). 

חופים מוכרזים 
בחופי הכנרת 22 חופים מוכרזים באורך כולל של 1,500 מ'. מתוך סה"כ החופים המוכרזים 3 חופים מתפקדים למעשה כחופים פרטיים (כפר הנופש עין גב, אתר ספיר, כרי דשא); 13 חופים גובים דמי כניסה לאדם הנעים בין 30 ₪ ל-55 ₪ (מעגן) בחופים אלו אין כניסה לרכב; 6 חופים גובים דמי כניסה לרכב בעלות הנעה בין 70 ₪ ל-80 ₪ ליום.

חופים מוסדרים
חופים הכוללים שרותי חוף (מים, מקלחות, שירותים...) אך ללא שרותי הצלה. כ-15 חופים מוסדרים סביב הכנרת באורך כולל של כ-12.5 ק"מ. ב-3 מהחופים גובים תשלום על הולכי רגל (רסטל, הוואי והאון), בכל האחרים גובים דמי כניסה לרכב בעלות הנעה בין 70 ₪ ל-150 ₪ (האון). חלק ניכר מהחופים המוסדרים מוגדרים כאסורים לרחצה.

חופים לא מוסדרים
חופים בהם קיימת גישה נוחה יחסית למים ללא שרותי חוף למעט ניקיון. כ-5 חופים לא מוסדרים סביב האגם באורך כולל של כ-4.5 ק"מ (שפירית, הדקל, האלה, שטים ואשלים). הכניסה לחופים אלו בחינם מחציתם אסורים לרחצה.

מבקר המדינה מתאר את המציאות בכל הקשור לתשלום בחופים:
"...למעשה, בתחומי הרשויות המקומיות הגובלות בכינרת אין לציבור גישה חופשית אל החופים, וברובם ככולם נגבה תשלום בלתי-מבוטל מן הנופשים הבאים בשעריהם. בחופים שבהם נגבים דמי חנייה, אין אפשרות מעשית להשתמש בחוף בלא לשאת בתשלום; בחופים האחרים נגבה תשלום מכל אחד מבאי החוף. ... רוחו ומגמתו של חוק הסדרת מקומות רחצה הן לאפשר לציבור נגישות נוחה, ללא תשלום, לחלק סביר מהחוף, ובכלל זה - ממגרש חנייה בו (או בקרבתו), אם בלעדיו אין לציבור גישה סבירה לחוף.

המבקר מצביע על תופעה לפיה הגבייה לחוף הנעשית באמצעות חנייה:
"למעשה למבקשים לנפוש ולרחוץ בחופים אלה אין אפשרות מעשית להיכנס לתחומו של חוף כלשהו בלא לשאת בתשלום זה. שכן, עקב מיקומם של החופים הללו, הגישה הסבירה היחידה אליהם היא באמצעות כלי רכב; אולם אין בקרבת אזור החוף (מחוץ למקומות להחניית רכב המצויים בתוך מתחם החוף) מקום חלופי אשר ניתן להחנות בו רכב כדין ולהגיע ממנו ברגל אל החוף".

המבקר גם מציין מה לדעתו מן הראוי להיעשות:
"... מן הראוי שמשרד הפנים ייתן את דעתו ליחס שבין ההסדרים החקיקתיים, בהתחשב בכך שאין הלימה בין רוחו ותכליתו של חוק הסדרת מקומות רחצה לבין המצב השורר בחופי הכינרת".