חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

הרפתקאות חבורת הזבל בנגב הביזנטי

15/09/2017


לפני 1500 שנים במהלך התקופה הביזנטית (מאות 4-7 לספירה) התקיימה בנגב חברה עירונית חקלאית עשירה שהתבססה על קיימות במדבר בקנה מידה שלא התקיים קודם. כיום, כמזכרת מאותה מערכת חקלאית עשירה, נותרו מספר רב של מתקנים חקלאיים (תלוליות, טראסות ומתקנים לאיסוף מים). בתוך המרחב החקלאי שרדו גם כמה מהאתרים השמורים ביותר בנגב. אלו כוללים בין השאר את חורבות הערים חלוצה, שיבטה וניצנה שהיוו את מושא המחקר של הפרויקט הנוכחי.


 

 

בשלוש השנים האחרונות חפרה משלחת של ארכיאולוגים מהמכון לארכיאולוגיה על שם זינמן באוניברסיטת חיפה בשלושת אתרים אלו במטרה לחפש את הסיבות שהביאו לקריסתה של החברה הביזנטית בנגב. את החפירה ניהלו יותם טפר וגיא בר-עוז. עד היום לא ברור מה היו הכוחות והתהליכים שגרמו לקריסה. האם אלו התרחשו בעקבות שינוי תרבותי שנגרם בסוף התקופה יחד עם החלפת השלטון ותחילת התקופה המוסלמית הקדומה ששינתה בין השאר את נתיבי המסחר? או אולי הקריסה החברתית נגרמה בעקבות מגיפה אלימה שהתפשטה בקרב יושבי הנגב? עדויות היסטוריות ממצרים ומספר כתובות על מצבות מקברים בנגב רומזים ותומכים בהיפותזה זו שיכולה הייתה לגרום לתמותה המונית ולהביא לנטישת היישובים. לבסוף, קיימת גם האפשרות שהקריסה נגרמה בעקבות הרעה של תנאי האקלים שגרמו למזג אוויר יבש וקיצוני שלא איפשר את המשך הקיום במדבר והביא לקריסת מפעל ההתיישבות בנגב.


כדי לבדוק את כל אחת מההיפותזות התקיימו חפירות באתרים הללו במטרה לחפש הוכחות ארכיאולוגיות לגורם הקריסה. בפרויקט הנוכחי התרכזנו בחקר האשפות העתיקות של היישובים. הנחת העבודה היא שהזבל של אתמול הוא חומר הגלם המרכזי למחקר ביולוגי-ארכיאולוגי המאפשר לזהות ולנטר את הסיבות והגורמים לקריסה. כך למשל, האשפות מכילות שפע של שרידי צמחים ובעלי חיים שנזרקו ונטמנו באשפות. יש בהן גם שפע של בעלי חיים מלווי אדם שמצאו את מותם באשפות. בנוסף האשפות מכילות פסולת ביתית הכוללת מגוון של חפצי תרבות המאפשרים לתארך את האשפות ולשחזר את רמת החיים של הישוב. לפיכך, חקר הפריטים המתגלים באשפות הם דרך מצויינת בעזרתה ניתן ללמוד על רמת החיים והרגלי הצריכה של תושבי האתרים הנחקרים.


לדוגמא, מהתבוננות בשיירים הזאולוגיים, נוכל ללמוד מה היה התפריט של האנשים שחיו באותן ערים ובכך ניתן ללמוד על אופי החברה. עצמות חזיר שנמצאו באשפות יכולות ללמד כי בני התקופה הביזנטית לא היו יהודיים או מוסלמים- אלא נוצרים, ואילו עצמות דגי התוכי הרבות שנמצאו מלמדות על חברה עשירה ומבוססת שעסקה לא רק בחקלאות מקומית כי אם גם במסחר מהים האדום וחצי האי ערב. הרכב הצאן ודגמי שחיקת השיניים של העזים והכבשים מספק מידע חשוב על על רמת הקיימות בסביבה המקומית ועל איכות המרעה. ממצאים בוטניים מלמדים על החקלאות ומספקים מידע חשוב על תנאי מזג האוויר ששררו באזור. כך למשל, נמצאו בניצנה מספר רב של חרצני אפרסק. ממצא זה מעניין במיוחד מכיוון שגידול זה זקוק לכמות מים יחסית גדולה ולתנאי קור בחורף. ממצאי האפרסקים מצטרפים למספר רב של מיני צמחים נוספים שנמצאו באשפות. בינהם נתגלו גם מאות גלעיני גפן שמלמדים על היקף גידול הגפן ותעשית היין בנגב. בנוסף, כתבים היסטוריים (פפירוסי ניצנה) מצביעים על איכותו של היין שייצרו הביזנטיים בנגב. זרעי הגפן הרבים שמצאנו אכן מאשרים כי גידול זה היה נפוץ במיוחד. בהמשך המחקר ננסה לאפיין גנטית את זני הגפנים בתקווה שנוכל ללמוד על שיטות הגידול העתיקות שאפשרו את הקיום במדבר בתקופה הביזנטית.


החפירה שהתקיימה באתרים הביזנטים בנגב נערכה במימונם של הקרן הלאומית למדע של ישראל והמועצה למחקר האירופית. במהלך החפירה השתתפו מספר רב של מתנדבים, הרבה מהם היו שינשינים מבתי ספר השדה של ניצנה, שדה בוקר והר הנגב. במהלך תקופת החפירה, אלו הצטרפו באופן קבע לעבודה באתר, ועזרתם תרמה רבות למאמץ המשותף בגילויי סודות הנטישה והקריסה של הנגב הביזנטי. אנו מודים מקרב לב לכל מי שהצטרף והפך שותף לחבורת הזבל שחופרת בנגב הביזנטי. שמחנו מאוד להכיר ולעבוד יחד.