חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי
 

יזנוב

כתב וצילם: ערן לוין, אוניברסיטת תל-אביב בשיתוף מרכז היונקים של החברה להגנת הטבע
בישראל שני מיני עטלפי חרקים השיכים לסוג יזנוב, או בלטינית Rhinopoma,  והם היזנוב הגדול והיזנוב הקטן. היזנובים נפוצים באזורים החמים והיבשים של אפריקה ואסיה, בישראל הם מצויים לאורך עמק הירדן, מאילת ועד החרמון-ישראל היא קצה גבול התפוצה הצפוני שלהם.

יזנוב - על שם זנבו הארוך ויוצא הדופן
שמו העברי של היזנוב ניתן לו על שום זנבו הארוך ויוצא הדופן (ארוך אפילו מאורך גופו!) זנב זה מעוטר בקצהו בשערות רגישות המשמשות את היזנובים לגישוש כאשר הם מתקדמים על קירות המערה. ליזנוב אוזניים גדולות, עיניים גדולות יחסית, פנים מאורכים וחשופים משערות ונחיריים בולטים בעלי שסתומים המזכירים את אפו של הגמל. אף על פי שראיתו טובה יחסית, בדומה לעטלפים אחרים משתמש היזנוב בגלי קול על מנת להתמצא בחשכה ולאתר את טרפו.

בחודשי הקיץ מופיעים היזנובים בצפון עמק הירדן. בתקופה זו חלה הפרדה זוויגית, כאשר הזכרים מאכלסים את עמק החולה ואילו הנקבות את אזור הכנרת ועמק בית שאן. באזורים אלו  מצויים  היזנובים במערות רדודות יחסית, הם חובבי חום ולכן הם בוחרים ללון במערות חמות במיוחד, אשר הטמפרטורה בהן נעה סביב ל 30 מעלות צלסיוס במשך כל היממה.

בתחילת יולי ממליטות הנקבות גור אחד, האם נושאת את הגור על ביטנה כאשר רגליו האחוריות של הגור לופתות את צוואר האם, והוא אוחז בפיו בחוזקה פטמות מיוחדות בבטנה של האם, אשר כל תפקידן הוא עיגון הגור בזמן התעופה אל בטנה של האם בכדי שלא ייפול. לאם זוג פטמות נוספות בחזה המפיקות חלב ממנו ניזון הגור.
צילום משמאל: ערן לוין

כעבור מספר ימים כאשר גדל הגור משאירה אותו האם על תקרת המערה יחד עם שאר הגורים כאשר היא יוצאת לחפש מזון, והמראה דומה לגן ילדים. כעבור כשבועיים מההמלטה מתחילים הגורים לעופף. לרוב שורצות המערות עקרבים, נדלים ונחשים, ולגור הצעיר אורבות סכנות רבות על קרקעית המערה, כך שעליו לעופף בהצלחה ולחזור לתקרה כבר בניסיונותיו הראשונים. באוגוסט יוצאים היזנובים הצעירים לצוד חרקים יחד עם אמהותיהם. הנקבות יגיעו לבגרות מינית כבר בשנתן הראשונה ואילו הזכרים יחכו לפחות שנה נוספת.

מה אוכלים היזנובים?
היזנובים צדים חרקים מעופפים, לעיתים קרובות הם עושים זאת בקבוצות. היזנוב הוא עטלף "עצלן" יחסית. היזנובים עוזבים את המערה מעט לאחר השקיעה ובניגוד למיני עטלפים אחרים אשר לעיתים מבלים את כל הלילה בתעופה וחיפוש מזון, חוזרים היזנובים למערה זמן קצר לאחר שעזבו אותה. לא נדיר שיזנובים מבלים 23 שעות מהיממה כאשר הם תלויים במערה.  מעופם של היזנובים מלווה בגלישות וצלילות מרהיבות, ולעיתים ניתן להבחין באור השקיעה בלהקות של אלפי יזנובים העושים את דרכם אל אזורי הציד בתעופה המזכירה זרזירים.

בתחילת הקיץ ניזונים היזנובים בעיקר בחיפושיות ופשפשי אדמה, אולם בתחילת יולי עוברים היזנובים לאכול מלכות של נמלים מהסוג "קמפונית". מלכות הנמלים של מין זה יוצאות לעופף לעת ערב, והן גדולות מאוד ועשירות בשומן וחלבון.

אין פלא, איפוא שמזון זה חביב במיוחד על היזנובים אשר זקוקים לאנרגיה רבה בתקופה זו, בפרט משום שהנקבות מיניקות בתקופה זו את גוריהן והזכרים צוברים כמויות שומן אדירות בגופם המאפשרים להם לצום במשך חודשים רבים בחורף. תופעה זו של אכילת נמלים כמקור מזון עיקרי הנה ייחודית למין עטלף זה בישראל ואינה מוכרת מאף מין עטלף אחר בעולם.

"ספירת המלאי" האחרונה של היזנובים מדאיגה

במסגרת הסקר העטלפים של מרכז היונקים בחברה להגנת הטבע, נבדקה אוכלוסיית היזנובים - היזנוב הגדול והיזנוב הקטן, והתגלה כי השנה לא היו צאצאים לנקבות במערות המשכן בצפון, וכן לא נצפו נקבות בהיריון, זאת בניגוד לשנים שעברו בהן המליטו נקבות היזנוב וגידלו את צאציהן בחודשי הקיץ בצפון הארץ. מכאן עולה כי ליזנובים  לא היתה הצלחה רבייתית השנה, עניין המעורר דאגה רבה מאחר והיזנובים מוגדרים מין שעתידו בסכנה.
המשך כתבה

הזדווגות העטלפים בקיץ: "אורגיה פרועה" במערה
בסוף הקיץ (סוף אוגוסט) לאחר שהם מכפילים את משקל גופם, עוברים היזנובים למערות חורף בהן תנאי טמפרטורה ולחות מיוחדים ובהן הם מעבירים את חודשי החורף בתרדמה. היזנובים מסוגלים לצום תקופות ממושכות תוך כדי ניצול מאגרי השומן בגופם. בסופו של החורף, בתחילת אפריל נפגשים הזכרים והנקבות במערות רביה. הזכרים מפתחים אשכים רק בעונה זו, והנקבות מוכנות להזדווג לאחר שנת החורף שלהן. מערה כזו מוכרת לנו במצוק במדבר יהודה: אלפי עטלפים נפגשים בה "לאורגיה פרועה" הנמשכת מספר ימים ולילות ולאחר מכן יפרדו היזנובים שוב.

יזנוב גדול. צילום: ערן לויןלמה חשוב לשמור על היזנובים?
היזנובים, כמיני עטלפי חרקים רבים אחרים בישראל הם מינים רגישים מאוד לשינויים סביבתיים ולהפרעות של בני אדם. האוכלוסייה בישראל ייחודית, וייתכן שמנותקת מאוכלוסיות אחרות בעולם, ולכן כל פגיעה או הפרעה באזורי פעילות החורף או הקיץ שלהם, עלולה לפגוע בהם קשות.
בנוסף, לעטלפים אלה חשיבות רבה לסביבה ולאדם משום שהם צדים מדי שנה טונות של חרקים שחלקם מזיקים לחקלאות. שני מיני היזנוב בישראל מצויים בסכנה וחשוב ללמוד ולהכיר את בתי הגידול שלהם, כדי לנקוט בפעילויות שישמרו על קיומם ועל בתי הגידול שלהם בישראל. 

לחצו לצפייה בספר האדום על ממשק המפות של גוגל

רוצים לעזור לנו לשמור על היזנוב? הצטרפו אלינו