חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי
 

סקר חיות בחולות

מריון מצוי בחוף הבונים, צילום: רועי טלבי. (הגדל)

 
מרכזי היונקים והזוחלים של החברה להגנת הטבע יוצאים אל חולות מישור החוף בכדי לבדוק את מצב בעלי החיים, אשר נפגעים אנושות מהיעלמות החולות, ונמצאים בסכנת הכחדה. כמחצית ממיני בעלי החיים והצמחים שנותרו צפויים להיכחד תוך שנים ספורות.
 
בשנים האחרונות עורכת החברה להגנת הטבע סקרים לאורך מישור החוף. בסקר מציבים לעת ערב מלכודות ופותחים אותן בשעות הבוקר המוקדמות, אז בודקים את החיות לצרכי המחקר ומשחררים אותן. בין החיות שנלכדות: מכרסמים קטנים כמו גרבילים, מריונים ומיני מכרסמים אחרים וזוחלים כמו שנונית החולות.
 
בית גידול ייחודי
חולות מישור החוף מהווים מערכת אקולוגית ייחודית בשל השילוב של אקלים ים-תיכוני עם קרקע בעלת אופי יובשני. מינים רבים של בעלי חיים  התבססו בחולות מישור החוף בשל התאמתם המוקדמת לתנאי יובש, ופיתחו התאמה לתנאי אקלים ים-תיכוני, עד כדי הגדרת חלקם  כמינים ייחודיים לחולות מישור החוף.
כך נוצרו במישור החוף מגוון גדול של מיני צמחים ובעלי-חיים, חלקם בלעדיים לישראל ולחלקם זהו איזור המחיה היחיד בארץ.
 
מסקר שערכה החברה להגנת הטבע, עולה כי הצפיפות וגודל ההתיישבות במישור החוף פגעו קשות בעולם החי והצומח של החולות יותר מאשר מבכל אלמנט אחר של החי והצומח בארץ. מינים לא מעטים של בעלי-חיים וצמחים נעלמו ממישור החוף, או שהם נתונים בסכנת היעלמות.
פיתוח אינטנסיבי לצרכי התיישבות ותעשייה באזורי החולות לצד פעילות נרחבת של כריית חולות, שימוש הולך וגובר ברכבי שטח בחולות, ושינויים בצמחיה גורמים להתמעטות השטחים הטבעיים שנותרו ולהצטמצמותם ולשינוי אופי בית הגידול.
כל אלו מביאים להאצת תהליכי היעלמות והכחדה של מינים שונים, ולפגיעה בלתי הפיכה במערכת האקולוגית הייחודית הזו. בהתבסס על נתונים שונים, כמחצית ממגוון הצמחים ובעלי החיים בבית גידול זה, חלקם יחודיים רק לו, צפויים להיכחד תוך שנים ספורות.
 
מבין מיני היונקים שבית הגידול שלהם הוא חולי באופן מובהק, מין אחד - גרביל אלנבי, נמצא בסכנת הכחדה. מבין מיני הזוחלים שבית הגידול שלהם הוא חולי באופן מובהק, נמצאים 3 מינים בסכנת הכחדה: צב-ים חום, נחושית חולות ושנונית השפלה.
 
לאן נעלמים החולות?
מדירוג האתרים על בסיס חשיבותם לשימור המינים הנדירים.  עולה גוש חולות פארק השרון נמצא כבעל החשיבות הגבוהה ביותר לשימור, ואחריו גוש חולות קיסריה. שני שטחים אלו מיועדים לפיתוח עפ"י תכניות מתאר ארציות ומקומיות.
 
שטחי חולות מישור החוף, שהצטברו במרוצת אלפי השנים האחרונות, הולכים ונעלמים בקצב מדאיג.לפני כמאה שנה כיסו שטחי החולות במישור החוף כ 360 אלף דונם. מימוש של תכניות הבנייה שכבר אושרו יותיר 58 אלף דונם בלבד של שטחי חולות, כ – 16% בלבד משטחי החולות שלפני 100 שנה. גם שטחי החולות המועטים שיוותרו אינם מוגנים במידה מספקת. כיום, מתוך רצועת חוף הים התיכון של ישראל, רק כ-10% מוכרזים או מוצעים כשמורה.
 
מלבד מפגעי הבנייה והפיתוח על חשבון החולות, ישנם גורמים נוספים המחמירים את המצב, כגון אכיפה לא מספקת של חוקי הגנה על הטבע והנוף (בעיקר החוק האוסר על נסיעה בחוף הים), כמו גם כריית חול המעמידה בספק את יכולתנו לשמר בתי גידול ייחודיים אלו לאורך מישור החוף של ישראל.

מסדרונות אקולוגיים
על מנת לשמור על המגוון הביולוגי, ממליצים עורכי הסקר, עמית דולב, בעז שחם ואמיר פרלברג ממרכז ליונקים של החברה להגנת הטבע, ליצור רצף בין שטחים דומים, או "מסדרונות אקולוגיים", שיאפשרו מעבר פרטים ויחידות רבייה.
 
מצב אכלוס מישור החוף יצר נתק בין אוכלוסיות בעלי החיים בגושי החולות בדרום מישור החוף לבין האוכלוסיות במישור החוף המרכזי, כך שכל מיני בעלי החיים התלויים בבית הגידול החולי (אלה שבסיכון וגם אלה שאינם), מנותקים מאוכלוסיות המקור. המשמעות היא שלא תיתכן הגירה של פרטים מאיזור אחד למשנהו  לצורך חיזוק האוכלוסיות הקיימות שהולכות ומתדלדלות. לפיכך קיים משנה חשיבות לשמר בית-גידול זה במרחב גדול ורציף ככל האפשר ולקבוע מהו פוטנציאל השטח הפתוח מבחינת רב-גוניות בתי הגידול שבו והאפשרויות שהוא מזמן לצומח ולחי. על מנת לעשות כן, יש צורך בהגדרת האזורים החשובים לשימור כמסדרונות, בהתבסס על מידע עדכני בנוגע למגוון המינים בחולות מישור החוף.  פעולה הכרחית נוספת היא חסימת המעבר לנסיעת כלי רכב בחוף החולי ובדיונות הסמוכות ואכיפת החוק האוסר נהיגה בחוף הים.
 
ממצאי הסקר מצביעים על צמצום תפוצתם של מיני יונקים וזוחלים נדירים, בידוד אוכלוסיות ב-"איי חולות" בתוך מרחב אורבני צפוף, עליה בתפוצתם ובגודל אוכלוסיותיהם של מיני מזיקים מלווי-אדם (כמו כלבים וחתולים המכלים את החיות המקומיות), אכיפה לא מספקת של חוקי הגנה על הטבע והנוף (בעיקר החוק האוסר על נסיעה בחוף הים), צמצום ניכר בגודלם וברציפותם של שטחי החולות ותכניות פיתוח עתידיות בשטחים שעוד נותרו. כל אלה מעמידים בספק את יכולתנו לשמר בתי גידול ייחודיים אלו לאורך מישור החוף של ישראל. ממצאים אלו מהווים בסיס נתונים ראשוני וצריכים לעורר את מקבלי ההחלטות לפעולה מהירה עפ"י ההמלצות שגובשו, בכדי למנוע הכחדתם של בתי גידול ומינים ייחודיים באזור מישור החוף.