חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג טיול
בחר דרגת קושי
חיפוש טיול בטקסט חופשי
פייסבוק
ניוזלטר

עקרונות להדרכה בשדה

כבר 60 שנה שאנחנו נמצאים בשטח
מדריכים, מחנכים, אוהבים ושומרים

במהלך השנים צברנו ניסיון רב בפדגוגיה להדרכה בשדה.
לאור הניסיון, הידע והלמידה שערכנו, נאספו ונקבעו העקרונות להדרכה בשדה אשר יכולים להביא ללמידה משמעותית, לחוויה ולקשר בין הלומד לשטח, לסביבה. את עקרונות אלו אני מביאים לידי ביטוי בהשתלמויות ובסדנאות שאנו
מעבירים, בהדרכות במסגרות השונות ובהכשרת המדריכים.

 
שימוש בשדה:
התייחסות לשטח כבר בשלבי תכנון ההדרכה המוקדמים ובמהלך ההדרכה יבוא לידי ביטוי בבחירות ובתכנים של המדריך, בהתאם ובקישור לתנאי השטח ולקבוצת הלומדים לדוגמא - רלוונטיות לשטח ההדרכה- נגיעה בסוגיות אקטואליות- חיבור למאבקי שמירת טבע, חיבור לסוגיות חברתיות- קהילתיות.
 
 

בשלבי ההכשרה של המדריכים, נתייחס לתחושות השונות של המדריך העולות מתוך העבודה בשטח לדוגמא: אי נוחות, חוסר ביטחון, התרגשות ופליאה.
הכשרת המדריכים להתייחסות ולרגישות לגבי השפעה של השטח על המודרך החל מפיתוח מיומנויות שטח/ שדה, התמצאות במרחב, למידה של הליכה בשביל מסומן, קריאת מפה ועד הפגת מרחב הזרות בין השטח ללומד, התמודדויות רגשיות וחברתיות שונות המזדמנות בשטח ובתנאים "החדשים" עבור הלומד.

 

כלים להוראה בשדה:


נגיעה: הקפדה על שימוש בסביבה- לא לדבר "על", אלא להרגיש/ לגעת בשטח. לדוגמא: לא להראות תמונה של עץ ולדבר עליו במקום לגעת בעץ, לטפס עליו, לשחק איתו.

פליאה: לתת ללומד הזדמנויות לחוות פליאה והתרגשות מהשטח –ע"י תיווך וגם ע"י שילוב של הזדמנויות ופעילויות שונות שיזמנו התלהבות ראשונית ותמימה גם ללא תיווך ו/או ידע שינתן מהמדריך.

הסביבה כאתגר: "אנחנו עומדים לרדת ירידה ארוכה ותלולה...", התייחסות לאתגר פיסי שהסביבה מזמנת לנו. התייחסות נוספת מעבר להיבט טכני (מצד אחד -כמה זמן תיקח העלייה והוראות בטיחות ומצד שני האתגר האישי שהעלייה יכולה לזמן עבורנו).

מזדמנים: שימוש בתגליות של מדריכים או של המדריך- מזדמנים. לדוגמא: משימות התבוננות וחקר, צילום מקומות היפים בעיניי התלמיד.

חקירה: לייצר הזדמנויות עבור המודרך לגלות ולחקור את השטח.

עשייה: שילוב עשייה/פעילות תורמת כחלק מהטיול במטרה להפוך את הטיול למשמעותי יותר עבור המטייל.

המודרך במרכז: 
ג'ון דיואי, פילוסף החינוך המיתולוגי, טען שלמידה טובה מתקיימת כלמידה מתוך התנסות אישית.
המודרך צריך להיות שותף פעיל ומלא בטיול. המודרך יתנסה בעצמו, יחקור ולהיות מחובר להנחיית המדריך. המדריך הוא מנחה, מאמן ומתווך, הוא לא מקור הידע הבלעדי אך הוא זה שמאפשר ומזמן את הלמידה ומכוון אותה למודרך. 
לשהייה בטבע חשיבות רבה. שם מתרחשת מערכת של אינטראקציות חברתיות ללא התערבותו של המדריך.  הפסקה צהריים ארוכה למשל המאפשרת משחקי חברה ומרחב חופשי ופתוח, זוהי הזדמנות להכיר אחד את השני, להתנסות ולחקור את השטח באופן עצמאי.

כלים מתודיים ופדגוגיים ליישום העיקרון:

• למידה פעילה
• כלי הנחיה
• בעלות על הלמידה- אלמנט הבחירה
• אלמנטים רגשיים של הלומד דרך עיבוד ושיקוף

הדגשת הפן החברתי:

נשים דגש על אינטראקציות חברתיות ודינאמיקה קבוצתית במהלך ההדרכה, ונשתמש בלמידה קבוצתית כמנוף ואמצעי ללמידה משמעותית.

טיול כחלק מתכנית הלימודים: 
יצירת רצף אצל הלומד- יצירת חיבורים לתכנית הלימודים בביה"ס, הכנה של התלמידים להדרכה, מעורבות המורה בתהליך החינוכי בטיול.

יצירת תהליך חינוכי 
שימוש במערך כתוב עם מטרות ברורות, עם שלבים אותם יעבור המודרך במהלך הטיול, שאיפה ליצירת שינוי אצל המודרך (במודעות, בערכים, ברגש- תפיסת מסוגלות, במחשבה).


מסר ערכי בהדרכה:
התייחסות להיבטי שמירת טבע, למסרים ערכיים- אהבת הארץ, מעורבות, אחריות, שייכות וכדומה.