חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג טיול
בחר דרגת קושי
חיפוש טיול בטקסט חופשי
 

שאלות ותשובות בנוגע לעמדתנו בנושא קליטת הגז הטבעי מהים

 לעמדתנו המלאה בנושא קליטת גז טבעי מהים

 

האם החברה להגנת הטבע קיבלה או מקבלת מימון או תשלום מחברות הגז והאנרגיה והאם הופעלו או מופעלים עליה לחצים בנושא?

החברה להגנת הטבע לא מקבלת כסף, או תמיכה, מחברות הנפט והגז, למימון כלשהו של פעולותיה. לא הופעלו ולא מופעלים על הארגון לחצים מאף כיוון.

החברה להגנת הטבע היא עמותה ללא כוונות רווח, בעלת עצמאות רעיונית וכלכלית. החלק הארי של הכנסותינו, הוא מהפעילויות שלנו בתחומי התיירות, ההדרכה והטיילות. עמדותינו נקבעות ללא שום התערבות חיצונית, מכל סוג שהוא. שיקולינו הם תמיד מקצועיים וענייניים, שעיקרם שמירה והגנה על הטבע.

לצערנו, ישנם כאלה שמעדיפים שלא להתמודד עם עמדותינו המקצועיות, ומעדיפים להכפיש ולהעליל על החברה להגנת הטבע, כמונעת משיקולים זרים וכספיים, מול המדינה ומול חברות הגז.

מדי שנה אנו מגישים עשרות התנגדויות למוסדות התכנון וכן עתירות לבתי המשפט נגד משרדי הממשלה השונים ולמעשה, ממש לפני כמה ימים, נידונה בבג"צ, עתירה אותה הגשנו נגד משרד האנרגיה והממונה על ענייני הנפט במשרד.  

מדוע אתם מביעים הערכה על פעילות התושבים אך בפועל אינכם תומכים במאבק?  

כמי שמובילים עשרות מאבקים ציבוריים מדי שנה, ויודעים כמה קשה לרכז ולהניע התארגנות ציבורית משמעותית, אנחנו יודעים להעריך את המאבק שהתושבים מובילים. מובילי המאבק מכירים את העמדה של החברה להגנת הטבע זמן רב, וידוע שאנחנו חלוקים בנושא מיקום האסדה.

עם זאת, כפי שגם הבהרנו לא אחת לנציגי התושבים, פעלנו ואנו פועלים להחלת נורמות סביבתיות מיטביות בהליך הפקת הגז, בכל מקום בו הוא יתבצע, כמו גם ליישום נורמות של שקיפות בהליכי קבלת ההחלטות הנוגעים לתהליך. בנושא זה אנו שותפים לדאגתם, למאמציהם ולפועלם של מובילי המאבק. בנושא זה נמשיך לפעול, כפי שפעלנו עד כה.

 האם תמ"א 37ח' – תכנית המתאר הארצית לקבלה וטיפול במתקני גז טבעי - פסלה את האפשרות של אסדה צפה על פי באר? 
לא. תמ"א 37ח' עסקה רק במים הטריטוריאליים של ישראל, כיוון שעל פי עמדת המדינה חוק התכנון והבנייה (מכוחו הוכנה התמ"א) אינו חל מחוץ למים הריבוניים.
כלומר, מטרתה היתה לייעד שטחים (יבשתיים וימיים) מתאימים להקמת אסדות טיפול, הנחת צנרת וכו' בתחומי המים הטריטוריאליים בלבד. היא לא שללה אסדה בתחומי המים הכלכליים. להיפך. כל תחומי המים הכלכליים, השווים בגודלם לגודלה של המדינה כולה, פתוחים לקידוחי חיפוש והפקה של גז ונפט ולהתקנת אסדות וצנרות. זו בעינינו בעיה חמורה.
לכן, חברות גז, כשהן מגישות את תכנית הפיתוח שלהן - יכולות לבחור אם הן מעוניינות להקים מערך טיפול על אסדה צפה בפי הבאר (כמו תנין וכריש), או באחד מהמיקומים שהוקצו לכך בתמ"א 37ח' – או מיקום יבשתי או מיקום ימי.
האינטרס המובהק של חברות הגז, ככל שהדבר אפשרי, הוא לפתח את המאגרים שלהם מחוץ לתחומי המים הריבוניים, שם לא צריך להכין תנ"סים (תכניות ניהול סביבתיות), לא צריך לעבור ועדות רישוי גז, לא צריך לפרסם לציבור ולערב אותו בשום דרך וה"בירוקרטיה" מתמצה בהליכי רישוי מול הממונה על ענייני הנפט (כולל "היוועצות" עם המשרד להגנת הסביבה). 

ללווייתן כמעט ואין חוזים בישראל למכירת הגז הטבעי, רוב החוזים הם ייצוא לירדן ולמצרים. ישראל יכולה לסגור את כל תחנות הפחם בזכות תמר ופיתוח כריש. לווייתן לא נחוץ ובטח לא הכרחי לפחות עד 2030.

ועדת צמח ובעקבותיה מתווה הגז עיגנו את כמויות הגז המשוריינות לטובת המשק הישראלי, כך שלא ניתן יהיה לייצא יותר מ - 40 אחוז מכמות הגז המינימאלית המשוערת שמצויה במאגר ליוויתן. ישראל כבר היום מצויה במצב בעייתי מאוד, שכן היא תלויה בצינור גז אחד בלבד ממאגר תמר לאספקת הגז למשק. זהו מצב בלתי אפשרי, בוודאי אם רוצים להעמיק את השימוש בגז לתעשייה ותחבורה, ולהפחית אגב כך משמעותית את זיהום האויר והתחלואה.

תכנית הפיתוח של כריש ותנין אושרה רק לפני כ - 9 חודשים, והיא רק תכנית כללית. איש עוד לא ראה את התכנית המפורטת או המסמכים הסביבתיים הרלוונטיים לאסדה הצפה של מאגרי תנין וכריש, ולכן ההסתמכות עליה, או הציפיות ממנה בשלב זה מוקדמים מדי.

חשוב לדעת, שלפחות מבחינת ריכוז הקונדנסט, מאגרי תנין וכריש כוללים אחוז גבוה משמעותית ממאגר לוויתן, כך שעל אף שמאגר לויתן גדול פי 10 ממאגרי תנין וכריש (יחד), כמות הקונדנסט שתיווצר ממאגרי תנין וכריש תהיה די זהה לזו שתופק ממאגר לוויתן כולו.

 אסדה צפה בעומק הים יותר אמינה מאסדה קבועה לקרקעית בקרבת החוף, ולכן זו הטכנולוגיה הנפוצה בכל העולם. הולכת גז גולמי רטוב בצינור ארוך היא נדירה ומתכון לתקלות, סתימות ופיצוצים ודליפות ולכן לא מקובלת ונדירה מאוד בעולם. מדוע אינכם מתנגדים לטכנולוגיה הזו? 

הטכנולוגיה של אסדות צפות (FPSO) על פי באר נפוצה בעולם בעיקר לפיתוח שדות נפט, והרבה פחות לפיתוח שדות גז. יש הבדל משמעותי בין הוצאת נפט מן הקרקעית ואכסונו בחביות, ובין טיפול בגז, שמחייב את תהליך ההפרדה בין הגז ותוצרי הלוואי (ביניהם הקונדנסט). יש בעולם מספר מצומצם של אסדות צפות לטיפול בגז, מרביתן אינן מיועדות למאגרים בסדרי גודל גדולים כל כך. למעשה, חלק מהאסדות הצפות המטפלות בגז על פי באר, לא מטפלות בגז טיפול מלא, ומחייבות המשך טיפול ביבשה.

בוודאי שאי אפשר לומר שאסדה צפה היא בטוחה יותר מאסדה המחוברת לקרקעית. על אסדת הטיפול מתוכננות להימצא בו זמנית כ - 300 אלף חביות של דלקים, וזאת בעומק הים, במרחק שמקשה על הגעה אליה (כיום מגיעים לאסדת הקידוח בעיקר באמצעות מסוק) ופיקוח על הנעשה בה. 

השלכות של תקלה, אם חלילה תקרה באסדה צפה מרוחקת - על בריאות הציבור ועל הסביבה - יהיו הרות אסון. הים הוא מערכת אחת, וכל אסון שכזה בעומק הים יפגע גם בנו.

 אי אפשר להסתמך על הרגולציה, הפיקוח והניטור בקרבת החוף יותר מאשר על זו שבעומק הים. מדובר בתירוץ!

הרצון להעביר מפגע שיש ביקורת על הטיפול בו אל מקום רחוק ממנו, ולא משנה מה המשמעויות הסביבתיות, החברתיות או הכלכליות של מהלך כזה, הוא מובן, אבל לא מקובל.

החברה להגנת הטבע פועלת כל הזמן לשיפור עבודת הרגולטורים, על מנת להפחית את הפגיעה בסביבה ובבריאות הציבור, ובוודאי תמשיך לפעול כך מול אסדת ליוויתן ומול הפיתוחים הבאים. יתכן שיש כאלה שאותם לא מעניין מה יהיו השלכות של העברת אסדה אל עומק הים,  אך החברה להגנת הטבע פועלת לשמירה על הסביבה הימית כולה לטובת כלל הציבור בישראל.  יש לומר את מה שאמור להיות מובן מאליו – שמירה על הסביבה הימית גם במרחק גדול מהחוף הינה בסופו של דבר שמירה על בריאות הציבור

 מדובר בלא פחות ממחדל לאומי! סכנה אמיתית לתקלת שפך שתחריב את חופינו לדורות, תפגע אנושות בדגה ובמתקני ההתפלה (נובל היא אלופת התקלות בקולורדו משנת 2009 ועד היום). בנוסף, תביא לזיהום אוויר חריג שבשגרה ולשפך יומי של מאות קובים של מי תוצר בניגוד לאמנות בינלאומיות.

לא מצאנו כל מידע שעל בסיסו ניתן לקבוע את האמירות הללו. לעומת זאת, למיקום הנוכחי של אסדת לוויתן בוצע תסקיר השפעה על הסביבה במסגרת תמ"א 37ח' ב - 2014, ולתכנית המפורטת והקונקרטית של האסדה פורסמה תנ"ס (תכנית ניהול סביבתי) ב - 2016. שני המסמכים מצויים ברשת לכל המעוניין למצאם. בנוסף, במהלך השנים האלו ניתנו חוות דעת של המשרד להגנת הסביבה, ונבדקו הטענות השונות גם ביחס לזיהום האויר, הקונדנסט, פוטנציאל זיהום הים, מפגעי הרעש, הפגיעה בחי הימי ועוד.

החברה להגנת הטבע עוסקת בדיג הימי כבר שנים רבות, ומכירה את היבטיו היטב. אנו סבורים שפעילות ספינות מכמורת, ודיג בלתי מקיים והרסני, פוגעים הרבה יותר בדגה ובצבי הים מאשר האסדה המתוכננת. מה גם, שדגים וצבי ים יש גם במים העמוקים.

אך בעינינו הכי חשוב: אנחנו מזמינים אתכם, יחד איתנו, לפעול למזעור ההשפעות הסביבתיות מאסדת לוויתן, ולהגברת הפיקוח והאכיפה על פעולתה. זאת כדי שנוכל לגלות בזמן חשש לזיהום אוויר חריג או השלכת מי תוצר בהיקפים או בריכוזים בעייתיים, ולפעול למניעת המטרד.

 זה בדיוק מה שנובל טענו לגבי תמר אולם הפליטות בפועל היו פי 200 מהתחזיות שלהם. אתם עוד מאמינים להם? עד היום נובל לא חשפו את המפרט של האסדה "הסגורה" ולמעשה לא מצאנו דוגמא לאחת כזאת בכל העולם

זיהום האוויר מאסדת תמר היה בהחלט חריג ולא מקובל, אך המערכת שתוצב על גבי אסדת לוויתן שונה בתכלית. דוגמת תמר היא דוגמא טובה לכך שלא נכון, במצב הרגולטורי הנוכחי, לפתח אסדות גז בעומק המים הכלכליים. הידע של הציבור מאוד מוגבל ביחס למה שקורה על האסדה, וקשה מאוד להשפיע על האופן בו היא פועלת.  היא נקראת  Flare Gas Recovery Unit  ונמצאת בשימוש הולך וגובר בעולם, לא רק באסדות אלא גם בבתי זיקוק, כמערכת שהיא BAT - Best Availeble Technology. זו אינה מערכת הרמטית לחלוטין אך היא מאוד ממזערת את הפליטות של החומרים המסוכנים.

 

 

למדינה אין יכולת להתמודד עם תקלת שפך כלל והיא גם הודתה בזה. למעשה לאחר שקונדנסט נשפך למים הוא נמהל ובלתי ניתן להפרידו מהמים. זה אסון שאין ממנו דרך חזרה.

האמירות האלו מעט מופרזות. המשרד להגנת הסביבה מקדם את התלמ"ת (התכנית הלאומית להתמודדות עם תאונות בים) כבר שנים רבות, ואפילו קיבל לידיו תקציבים משמעותיים לצורך ציוד ועוד. הבעיה היא, ואנחנו שותפים לדאגה בעניין זה, היא שמשרד האוצר טרם הביע נכונות לתקצב תקני כוח אדם לפקחים שיפעילו את הציוד ויפקחו בפועל. לכן, הודענו למשרד האנרגיה ולמשרד להגנת הסביבה שאנחנו דורשים ומצפים שטרם תחילת פעולת האסדה יושלם התיקצוב של התלמ"ת ומדינת ישראל תהיה ערוכה כהלכה.

קונדנסט הוא דלק. במובנים מסוימים פחות טוב, במובנים מסוימים יותר טוב מנפט. דליפה של קונדנסט איננה כמובן עניין פעוט, ובוודאי לא רצוי, אך לא נכון לומר שהוא אינו בר טיפול. בעניין זה, ההצעה להעביר את הקונדנסט באונייה עשרות רבות של קילומטרים בים מסוכנת הרבה יותר מהעברת הקונדנסט בצינור מנוטר. על האסדה ניתן יהיה לאחסן קונדנסט בכמויות קטנות מאוד. באוניה בלב ים כמויות הקונדנסט במיכלית יהיו גדולות משמעותית - מה שיגביר את הסיכון. 

 האם אפשר להרחיק את האסדה מעט יותר מערבה - בתחומי המים הריבוניים (עד ק"מ 22.5), מבלי לעכב את הגעת הגז?

לצערנו, לא. אם אפשר היה, זה היה פתרון מועדף על כולם. המיקום שנבחר, 9.5 ק"מ מן החוף, לא היה שרירותי, ונבחן עוד ב-2014 בעת הכנת התמ"א. 9.5 באזור זה הוא קצה גבול המדף היבשתי. זאת אומרת שממרחק זה מערבה מתחיל מדרון תלול שממשיך מאות קילומטרים, עליו לא ניתן להקים אסדה יציבה, מקובעת לקרקע. מה שאומר שבכל מקום מ-9.5 ק"מ ועד 120 ק"מ - הפתרון היחיד הוא אסדה צפה, פתרון שאינו אופטימלי (וכאמור, לא מקובל) - בוודאי לא למאגר בגודלו וחשיבותו של לוויתן.
על האסדה המקובעת לקרקע של לוויתן החלו לעבוד מזמן, לפני יותר משנה. הושקעו בה עד כה מיליארדי דולרים. הרחקה, אפילו של 5 קילומטר מערבה, תחייב ביטול התכנית הנוכחית לחלוטין והכנה של אסדה צפה חדשה. מדובר בעיכוב של שנים ובזבוז של מיליארדי דולרים (שישולמו כפיצויים לחברות הגז מקופת המדינה). 
להשלמת התמונה, אסדת תמר נמצאת גם היא בקצה גבול המדף היבשתי, אלא שמול חופי אשקלון המדרון מתחיל רק באזור ה-23 ק"מ מן החוף. לכן, אסדת תמר רחוקה יותר.       


 

עמדתכם מפתיעה ומצערת, ואינה מתיישבת עם עקרונות ההגנה על הטבע. מדוע אינכם "מחשבים מסלול מחדש"?  

עמדת החברה להגנת הטבע גובשה במשך שנים של עיסוק אינטנסיבי בנושא קידוחי גז ונפט – ביבשה ובים – במסגרת מוסדות התכנון ומחוצה להם. הגשנו בעניין זה עתירות לבג"ץ, הצעות חוק, כינסנו דיונים בכנסת, ארגנו כנסים.

אנחנו מבינים את האכזבה המסוימת, מכך שעמדתנו הנוכחית לגבי סוגיית מיקום האסדה היא שונה, אך כמו במקרים אחרים, גם הפעם, העקרונות שלנו מחייבים אותנו לומר את האמת המקצועית שלנו, גם אם היא אינה מוצאת חן בעיני כולם.

החברה להגנת הטבע היא ארגון סביבתי הקיים כמעט 65 שנה, מאות עובדיה עובדים יום יום שעה שעה בכדי לשמור על הטבע הישראלי מפני המאיימים עליו. אם נתמוך במאבק שמבקש להשיג תוצאה שבעיננו אינה רצויה לציבור ולסביבה בישראל, אז ניתן יהיה לומר שזנחנו את עקרונותינו.

החברה להגנת הטבע מקווה ומצפה מכל מי שהים יקר לליבו, להצטרף אליה ולתמוך בפעילויות שהיא מובילה ושותפה בהן, למען שמירה והגנה על הים, כבר שנים רבות.