חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג טיול
חיפוש טיול בטקסט חופשי

על מתקן הטיפול בגז הטבעי בבתת תות אליקים

30/01/2014
יעל לביא אפרת - רכזת שמירת טבע במחוז חיפה, החברה להגנת הטבע 

החברה להגנת הטבע רואה בגז הטבעי מרכיב חשוב בסל הדלקים של מדינת ישראל. יתרונותיו הסביבתיים, הנצילות האנרגטית הגבוהה שלו ומחירו - כולם יחדיו תורמים לתפיסתנו כי חשוב שמשק האנרגיה העתידי של ישראל יתבסס על הגז הטבעי, על פני הדלקים הפוסיליים המזהמים (פחם, סולר ומזוט) בהם נעשה שימוש כיום. לכן, בבסיס גישתנו לנושא הסדרת מתקני הטיפול בגז הטבעי של התגליות שנמצאו לחופי ישראל, עומדת ההכרה בצורך להביא את הגז הטבעי שיתרונותיו רבים, למערכת ההובלה הארצית במהרה.

יחד עם זאת, למתקני הטיפול בגז הטבעי ולתשתיות הקוויות הכרוכות במתקנים אלה עשויות להיות השלכות שליליות משמעותיות.

 

נובמבר 2013: הפגנה בירושלים נגד המתווה הקיים של קליטת הגז. צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע

בין ההשלכות הללו ניתן למנות סיכונים בטיחותיים ובריאותיים פוטנציאליים לתושבים ולשימושים הציבוריים, צריכת קרקעות באתרים רגישים סביבתית, קיטוע ופגיעה בשטחים פתוחים בשל פריסת התשתיות הקוויות, סכנות לדליפות ואירועי זיהום ים וקרקע, וסכנות מאסונות זיהומיים בים.

 

תוכנית המתאר הארצית לטיפול בגז הטבעי  (תמ"א 37ח') מקודמת כתוכנית גמישה המאפשרת את כל מרחב האפשרויות התכנוניות וההנדסיות לטיפול ביבשה או בים או כל שילוב של שניהם, ולמעשה לא משרטטת את האפשרויות בפועל, אינה מכוונת למודלים אופטימליים ומאפשרת ליזם לבחור את הרצוי כראות עיניו. המנגנונים המוצעים בתוכנית להגנה סביבתית הם רופפים ולא מחייבים. למרות זאת, התמ"א מוגדרת כתוכנית מפורטת שמכוחה ניתן יהיה להוציא היתר ולהתחיל בהקמת מתקני הטיפול. זהו מודל בעייתי מבחינה תכנונית אשר פוגע בזכות הציבור להעיר ולהעביר ביקורת על התוצר הסופי, שהשפעתו על סביבת המתקנים, הטבעית והאנושית, עלולה להיות מכרעת.

בתוכנית זו, לאחר שנבחנו מיני חלופות לאתר יבשתי מתאים לטיפול בגז הטבעי, נבחר אתר סמוך ממזרח לתחנת הכח "חגית". הבחירה באתר, נעשתה באופן המנוגד להמלצות תסקיר ההשפעה על הסביבה, לעמדת המשרד להגנת הסביבה ולחוות דעת תכנונית שהציגה מגוון של שיקולים, לרבות כלכלה, הנדסה, שיקולי מערכת הגז, שיקולים תכנוניים, הנדסיים ובטחוניים.


המתקן מתוכנן בתחום הבתה, צמוד לערוץ נחל חגית, באיזור ובו מאות כלניות וריכוזי תורמוס ההרים. מדובר באתר פעילות של כחליל הקדד ובית גידול לצבאים הגדול ביותר במרחב הכרמל. תא השטח נמצא במסדרון אקולוגי חשוב המקשר את דרום הכרמל עם רמות מנשה. פרט לגריעת השטח, תהיה למתקן הטיפול השפעה מרחבית הנובעת מרעש ומתאורה. התחנה ממוקמת באזור היקוות ומילוי של נחל תות ועין תות – שמורת טבע ובית גידול לח ורגיש (לרבות המצאות המינים הנדירים והמצויים בסכנת הכחדה לבנון הירקון וטריטון פסים), בעוד שהגבעה עליה מתוכנן המתקן לקום מהווה אזור חלחול נגר המזין את עין תות ושמורת הטבע נחל תות.

 

  תחנת הכוח "חגית", מופעלת בגז טבעי. צילום: יעל לביא אפרת

עמדתה הרשמית בנושא של החברה להגנת הטבע 

תוואי הצנרת אל המתקן שרוחבו נע בין 40 ל-60 מטר והוא מחייב עבודות חציבה, חפירה ועפר גדולות, חוצה מגוון בתי גידול ים תיכוניים בעלי רגישות גבוהה ביותר ובהם יערות נטע אדם עם תת יער מפותח, חורש ים תיכוני טבעי, כתמי גריגה ובתות עשבוניות ובתות בני שיח, כולל ריכוזי גיאופיטים ומינים ייחודיים ונדירים. התוואי עובר במרבית מהלכו בשטחים טבעיים, שטחי חורש ובתה בלתי מופרים, ולאורכו קיימים ריכוזי עצי חורש בוגרים ובהם פרטים מרשימים של אלון תבור. 

 

לאור כל זאת, עמדת החברה להגנת הטבע, היא כי התוכנית דורשת שינויים רבים על מנת שתהיה אחראית לתושבים ולסביבה. נדרש תכנון מפורט שייתן מענה יסודי לכל סוגיית הטיפול וההולכה של הגז, יקבע את תמהיל הטיפול (מה בים ומה ביבשה) וימזער את הפגיעות הסביבתיות הנובעות ממנו, וככל שיידרש טיפול ביבשה - יעשה באתר המועדף מבחינה תכנונית וסביבתית, אתר מחצבת עין איילה. בתכנון המפורט יהיה צורך לבדוק את מגוון אפשרויות הטיפול בים, ולבחור חלופה אחראית סביבתית, לאדם ולטבע, בים וביבשה.