חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

נחלי החוף בישראל כבית גידול

24/09/2013
 

מאת: אביב דגני - מורה חיילת בבית ספר שדה חוף הכרמל

 

בישראל קיימים אחד עשר נחלי חוף המגיעים ממקורות שופעים ובסופם נשפכים אל הים, אך המצב כיום הוא שרק חמישה מהם נחלי איתן שעוד זורמים כל השנה.
נחלים ובתי גידול לחים מספקים לאדם שירותים אקולוגיים רבים כגון ניקוז שיטפונות, טיהור מים ממזהמים אורגניים ומסדרונות אקולוגיים המאפשרים מעבר ליצורים חיים וצמחים. הנחלים משמשים אותנו כמקום קריר ונעים לטיול בשעות השמש החמות בקיץ, הינם מקור מים ואף מכניסים פרנסה במקומות נופש, תיירות ובילוי - ובכל זאת נחלי ישראל מזוהמים ויש הרס גדול בבתי הגידול האלו.
ואנחנו שואלים למה?

נחל התנינים בתחילת שנות ה-60. צילם: עזריה אלון

מערכות אקולוגיות של מים נפגעות יותר ויותר משנה לשנה כתוצאה מפיתוח אנושי מואץ: צמצום שטחים פתוחים, הזרמת שפכים וביוב לנחלים, החדרת מינים פולשים וניצול יתר של המים גורמים לשינויים קיצוניים בנחל. התנאים החדשים כמעט ואינם מאפשרים חיים ובע"ח רבים נכחדים.
ניקח לדוגמא את אוכלוסיית הצבים הרכים בישראל שהיום מתקיימת רק בנחל אלכסנדר: בעבר שכנו הצבים הרכים בכל נחלי החוף. היעלמותם נגרמת בעקבות פגיעה קשה ביותר מזיהום בבית הגידול שלה. אוכלוסיית הצבים הרכים התקרבה להכחדה בעקבות הרס גדות הנחלים שם הם מטילים את ביציהם.
דוגמא נוספת לפגיעה בנחלים הינו נחל התנינים, אחרון נחלי החוף בישראל, שממשיך לזרום באופן טבעי ממעיינותיו ועד הים. בעבר שפעו ממעיינותיו כמויות מים אדירות של כ–100 מלמ"ק בשנה, יתכן ובעקבות כך בעבר חיו תנינים והיפופוטמים בנחל (בעלי חיים טרופים אלו ואחרים כבר אינם איתנו בשמורות הטבע וזוהי השפעה נוספת של האדם), אך עם השנים התרחבות יישוב האדם והתעשייה גרמה לצריכה גדולה בהספקת המים ולהורדת מפלס מי התהום באקוויפר ירקון – תנינים. השאיבה הורידה את שפיעתם של עינות תמסח, שהיו אחד מהמקורות הגדולים של הנחל, לשפיעה נמוכה ביותר של 20 מלמ"ק בשנה בממוצע.

אלו האיומים הגדולים על הנחלים שלנו – מה אפשר לעשות?

כדי למנוע ייבוש נחלי החוף יש צורך להחזיר אליהם את כמויות המים הקודמות ולשחזר את בית הגידול הקודם. עלינו ללמוד מטעויות העבר ולאפשר מחד מסדרונות אקולוגיים ומאידך, למנוע או לכל הפחות לצמצם בנייה בשטחים פתוחים בעלי מערכות אקולוגיות טבעיות.

יש צורך בהכנת תוכנית לאומית הכוללת חוקים לשיקום נחלי החוף וקווים אדומים לשימוש במי הנחלים הטבעיים.

 

 נחל התנינים כיום

עמדת החברה להגנת הטבע: "משאבי המים הטבעיים הם נכסים ציבוריים. ולכן ההחלטות על ניהול המשאבים האלה צריכות להתקבל במערכת מנהלית נקייה משיקולים זרים, שקופה, משתפת, ופתוחה בכל עת ועניין לבקרה ציבורית!" – (מתוך "הנחלים ובתי הגידול הלחים בישראל החברה להגנת הטבע").