חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי
 

עין עבדת

סוג פעילות: טיולי מעיינות, טיולי מים, טיולי משפחות
מאפיינים נוספים: שימוש ביתדות
אזור: דרום->נגב ומכתשים

חשוב לדעת          מבט על המסלול          שומרים על הטבע

25.6.2019

 

החיים במדבר לא קלים, במיוחד בקיץ, עבור הצמחים, בעלי החיים ובני האדם. הערוץ הקניוני הקצר הוא כנווה מדבר, עשיר במים זורמים, צל עץ וירוק מסביב. אבל למרות הפיתוי הגדול, אסור להיכנס כאן למים. מדובר בשמורת טבע שהמים נשמרים בה נקיים לטובת היעלים וחיות הבר. לכן מומלץ לבוא לכאן דווקא בחורף ובעונות המעבר.

 

מידע ראשוני

מתאים בעיקר למשפחות

עונה מומלצת: סתיו, חורף, אביב 

אורך המסלול: כקילומטר

הערכת זמן הליכה: 2-3 שעות

סוג המסלול: כיוון אחד

הדרכה ולינה באזור: בית ספר שדה הר הנגב

 

חשוב לדעת

  • הכניסה לשמורה היא בתשלום.
  • אסור לאכול בשטח השמורה ואסור להיכנס למים. \
  • העליה לראש הקניון היא דרך סולמות ומדרגות חצובות.

 

 

נקודות עניין במסלול

בריכות עין עבדת והמפל: מפל גדול ובתחתיתו בריכות, ושביל שעוקף אותם

מערות הנזירים: מערות החצובות בקיר המצוק משני צידי הקניון

חורשת צפצפות הפרת: נקודת צל לפני תחילת העלייה 

מצפור עין מעריף: נקודת תצפית העל הקניון ומעבר לו 

 

 

 

לאן להגיע

נקודת התחלה: חניון עין עבדת תחתון.

בכביש באר שבע- מצפה רמון (40) פונים לכיוון מדרשת בן גוריון. לפני הכניסה למדרשה פונים ימינה עם השילוט לאחוזת קבר בן גוריון ועין עבדת. מאחוזת הקבר ממשיכים בירידה בכביש מפותל, עד הכניסה לגן לאומי עין עבדת.

נקודת סיום: חניון עין עבדת עליון.

על כביש 40, ישנה פנייה שמאלה שמסומנת ב-3 שלטים חומים, על אחד מהם כתוב "עין עבדת". פנו שם שמאלה והמשיכו עד חניון גן לאומי עין עבדת. 


 

מבט על המסלול

מפת סימון שבילים: הנגב התיכון (15)

סימון שבילים: כחול

 

 

לצפיה בחלון מלא

 

סיפור דרך

בחניון השמורה יש שרותים ומים, וכן פינת ישיבה לאכילה לפני הכניסה למסלול.

בתחילת מסלול עין עבדת ישנו דגם של הנחל בשמורה, חלקו הקניוני ביותר של נחל צין – השני בגודלו בנחלי הנגב, אחרי נחל פארן. נתחיל ללכת בשביל בסימון כחול, בין שיחי מלוח ואשלים עד שנראה משמאל עץ אלה אטלנטית גדול.

אנו ממשיכים בערוץ הנחל וסוף סוף מתגלים לפנינו המים שכולם מדברים עליהם. נדלג מעל הזרם הקטן, נמשיך עד הבריכה הגדולה ושם נוכל ללכת הלוך וחזור עד למפל הענק והמרשים, והבריכה תחתיו. נחזור קצת אחורה ונעלה במדרגות הצרות כדי לעקוף את המפל. אם יתמזל מזלנו נרים את הראש ונראה נשרים ועופות דורסים אחרים המתעופפים מעלינו. חלקם מקננים בצוקים הגבוהים של הקניון.

 

 


נמשיך במעלה הנחל אל עבר קבוצת צפצפות הפרת שיספקו לנו צל לעצירה אחרונה לפני העלייה מהקניון. הטיפוס האחרון במסלולנו הוא טיפוס של מדרגות ובסופו שני סולמות. בסוף העלייה מתגלה בפנינו הקניון האדיר של עין עבדת ומרחוק נוכל לראות גם את מדרשת בן גוריון. הסיום בחניון העליון של עין עבדת, בו יש קיוסק ושירותים.
בימי שיטפונות בנחל, מקום זה הוא תצפית נהדרת על הזרימה במפל של עין מעריף.

 

מכל נקודה לאורך המסלול בתחתית הקניון ניתן לחזור חזרה לחניון התחתון.

 

רוצים לדעת עוד?

 

מעיינות נחל צין:

בתוך השמורה 3 מעיינות – עין מור, עין עבדת ועין מעריף. מי הגשמים מחלחלים במשך שנים בתוך שכבת הקירטון המשובצת עדשות צור, של תצורת מור, מגיל אאוקן, שבונה את מצוק הקניון האדיר, ונאגרים בתוכה. מים אלה נעצרים כאשר הם פוגשים את שכבת החוואר של תצורת ת'קיה מגיל פלאוקן אשר אטימה למים. המים יצרו מאגר תת קרקעי שנחשף והתפרץ כאשר נחל צין התחתר במקום. בצורה דומה נוצרו מעיינות שכבה רבים באותו אזור: עין עקב, עין זיק ועין שביב.
המעיינות הם מקורות מים חשובים ביותר לבעלי החיים באזור זה.

 

אלה אטלנטית - שריד לתקופה שמחה יותר בנגב:

האלה האטלנטית (שם מדעי: Pistacia atlantica), הוא עץ גדול ומרשים שתפוצתו משתרעת מהרי האטלס שבמרוקו (זהו גם מקור שמה) ועד מרכז אסיה. שמה העברי של האלה נגזר מהמילה "אל" מכיוון שפעמים רבות הייתה נחשבת האלה לעץ מקודש בגלל הנוכחות המרשימה שלה בנוף: "...ועל הגבעות יקטרו, תחת אלון ולבנה ואלה, כי טוב צלה..." (הושע, ד', 13). כמה מאות פרטים מופיעים באזור הר הנגב והם ככל הנראה שריד לתקופה לחה יותר ששררה באזור. האלות שהצליחו לשרוד את שינויי האקלים היו אלה שנמצאות באזור הר הנגב הגבוה וכאלה שנמצאות בתוך ערוצי נחלים וקיבלו מספיק מים כדי להתקיים.

 

דורסי היום- מלכי השמים: 

לבני סדרת דורסי היום יש קווי אפיון המייחדים אותם, ללא קושי, מעופות בני סדרות אחרות: גופם חזק ומכונס והחזה רחב, הצוואר קצר (למעט אצל נשרים) והראש לרוב עגול. הרגליים קצרות וחזקות, מכוסות בנוצות בחלקן או לכל אורכן. כל דורסי היום, למעט חריגים בודדים, ניזונים מן החי: חרקים, דגים, דו-חיים, זוחלים, עופות או יונקים קטנים. אחדים מבני הסדרה ניזונים גם מפגרים והם תורמים רבות למערכת האקולוגית בהיותם סניטרים טבעיים.
מצבם של דורסי היום בארץ בעייתי מאוד, הם נפגעים רבות מהציוויליזציה: התחשמלות מקוי מתח, ציד בלתי חוקי והרעלות משניות – חקלאים שמנסים להדביר על ידי הרעלת מזיקים שונים, לא מודעים לכך שהרעל נשאר בפגר המזיק ואוכלי הפגרים מורעלים גם הם. אוכלוסיית הנשר המקראי למשל, צנחה משנת 2003 מכ-120 קינונים בישראל לפחות מ-50 קינונים.
בעונת הסתיו, ניתן לראות דורסי יום שונים חולפים מעל ארץ ישראל בנדידתם לאפריקה לקראת החורף. בין דורסי היום הנודדים אפשר לראות איות, עיטים וזרונים.

 

 

כתיבה: רותם סלע

עריכה: סיגל שרון 

צילום: סיוון ארבל, דניאלה ברקוביץ'


 

איך עוזרים לטבע ולסביבה בזמן הטיול?

  • החליפו את הכלים החד-פעמיים ברב-פעמיים. אל תשאירו זבל, קחו אותו אתכם.
  • הקפידו ללכת בשבילים המסומנים, כדי לא לפגוע בערכי הטבע.
  • נתקלתם במפגע, זיהום או פסולת? ראיתם חיית בר פגועה? דווחו למשרד להגנת הסביבה 

 

החברה להגנת הטבע היא עמותה עצמאית ללא מטרות רווח.

אנחנו כאן כדי לפעול ולחנך לשמירה על הטבע והסביבה.

יחד עם הציבור, אנחנו פועלים להוביל לשינוי. הכוח שלנו בידיכם,    הצטרפו אלינו !

 

***

 

"המלצת החברה להגנת הטבע (ע"ר) נוגעת לערכי הטבע והנוף במסלולים המומלצים בלבד,כפי שהיא רואה אותם, ואין בה כדי להטיל עליה אחריות לכל פגיעה ו/או נזק ו/או אובדן שעלולים להגרם למטיילים ו/או לרכושם במהלך הטיול ו/או בקשר אליו, והיא אינה פוטרת את המטיילים מהחובה למלא אחר הוראות כל דין בקשר לטיול במסלולים המומלצים ולנקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים לפני הטיול ובמהלכו"