חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

מאגר העתודות למגורים בירושלים לשנת 2040 והמלצות לאימוץ כלי מדיניות משלימים

 

בפברואר 2019 פורסם 'מאגר העתודות למגורים בירושלים לשנת 2040 והמלצות לאימוץ כלי מדיניות משלימים'. הדוח הוגש גם כאחד מהנספחים להתנגדות החברה לתכנית הבנייה ברכס לבן.

 

הפרק הראשון בדוח סוקר את העתודות למגורים אשר נמצאות בהליכי תכנון ואת יחידות הדיור הצפויות להצטרף למאגר בשל שינויי מדיניות והתגברות תהליכי התחדשות עירונית. הפרק השני מציע סל של כלי מדיניות משלימים אשר יש לאמץ על מנת לבנות עיר טובה המשרתת היטב את תושביה ושומרת על השטחים הפתוחים האיכותיים סביבה.

 

בקצרה:

נסקרו 407 תכניות שמהוות מאגר[1] שגודלו נע בין  124,840 יחידות דיור פוטנציאליות ועד 78,655 יחידות דיור לאחר הפחתה בשל קשיי מימוש. על פי הקצב המוערך של התחלות בנייה של כ- 2,500 יח"ד בשנה עד שנת 2040[2], ייבנו בירושלים 55,000 יחידות דיור. מספר זה ניתן יהיה לספק על ידי המאגר הקיים.

 

על מנת לצלוח את אתגר ההיצע ליחידות דיור ואת אתגר ההתחדשות העירונית יש לאמץ סל של כלי מדיניות משלימים לרבות הסרת חסמים ומימוש יחידות דיור מאושרות (עד היום לא הוצג דו"ח הבוחן מה קרה לאותן עשרות אלפי יחידות מאושרות וכיצד להוציאן לפועל), תכנון מחודש של תכניות ישנות שלא יצאו לביצוע, עדכון תבנית הבנייה בתכנית המתאר 2000, תמיכה ממשלתית בצורת פטור מהיטלי השבחה, מענקים, הקלות מס, הלוואות או לחילופין סנקציות, מתן תמיכה וליווי מקצועי ליזמים ותושבים ועוד.

 

כלים אלה ייושמו מתוך הבנה כי מודל "עסקים כרגיל", במדינה שהולכת ומצטופפת, אינו אפשרי עוד. אם לא נאמץ חשיבה רעננה של תכנון כולל לאורבניות מתחדשת, התגייסות ראויה של המדינה לתמיכה בהתחדשות עירונית ואימוץ כלי מדיניות משלימים כפי שמציע פרק זה, נמשיך לפגוע בשטחים הפתוחים באופן חסר תקנה. הפתרונות שאנו מציעים אמנם מאתגרים, משום שהם דורשים נקיטת צעדים אמיצים. עם זאת, אנו לא רואים, ולדעתנו אין, פתרון אחר.

 

מעט רקע:

 

בשנתיים האחרונות אנו נמצאים בעיצומו של מהלך ממשלתי רב עוצמה בשם "התכנית האסטרטגית לדיור" שמטרתו לייצר מלאי תכנוני של יחידות דיור אשר אמור לטפל במשבר הדיור הקיים לכאורה. לאותו מהלך השלכות רבות ובלתי הפיכות על דמות הארץ, על השטחים הפתוחים ולא פחות על איכות החיים העתידית.

 

עמדת החברה להגנת הטבע לגבי התכנית האסטרטגית הוצגה בעבר. נציין שנית כי לתפיסתנו אין משבר דיור אלא משבר בנגישות לדיור וכי מערכת התכנון היא רק חלק מפתרון משבר הנגישות לדיור. בנוסף, התמקדות בתחום הדיור בלבד לא תביא לפתרון המבוקש משום שמגורים אינם עומדים לבדם אלא יש להבטיח תשתיות הולמות, הזדמנויות תעסוקה ומסחר, לימודים ובילוי אשר יפותחו בד בבד עם יחידות הדיור. בנוסף, תכנון למלאי מייצר תכניות שביום מימושן לא תהיינה מעודכנות למציאות העכשווית, לצפיפות, לרמת השירותים המצופה ועוד. אנו סבורים שאישור תכניות לביצוע על ידי בחירת פרויקטים טובים יותר, שהושקעו בהם משאבי תכנון ושיתוף ציבור רבים יותר, ושהינם עדכניים, יוביל לתוצאות תכנון ופיתוח טובות יותר לאין ערוך.

 

הלחץ הגדול המופעל על ידי מערכת התכנון הארצית והמחוזית חייב אותנו, שוב, להצביע על עתודות הפיתוח למגורים בעיר ירושלים, אך בנוסף להדגיש את כיווני הפיתוח הרצויים ולהמחיש כי העתודות יכולות לספק את הביקושים עד לשנת 2040 ואף מעבר לכך.  כל זאת באמצעות תכנון מושכל ועל ידי אימוץ כלי מדיניות משלימים ומבלי לפגוע בשטחים הפתוחים הערכיים ביותר הסובבים את העיר.

 

 

לחצו כאן לקריאת הדוח

 



[1]  מגזר יהודי בלבד.

[2] על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה התחלת בנייה בשנת 2016 היתה כ- 2,053 יח"ד ו- 2,945 יח"ד ב-2015. לצורך החישוב השתמשנו בהערכה ממוצעת של 2,500 יח"ד. מחושב ל- 22 שנים משנת 2018. יש לזכור כי גם לשוק הבנייה יש מגמות משלו. בין השאר זו הסיבה שתכניות מאושרות שנים רבות מבלי להבנות.