חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

12. כפר מסריק - מתקן התפלת מים מליחים

עין אפק

האיום: לאחרונה מקדמת הרשות הממשלתית למים ולביוב הקמת מתקן להתפלת מי קידוחים מליחים באזור נחל נעמן. תכנון וביצוע מתקן ההתפלה נמסרו לקיבוץ כפר מסריק ולחברת "שיכון ובינוי" מקבוצת אריסון. מתקן ההתפלה מתוכנן להיבנות באזור התעשייה של קיבוץ כפר מסריק, תוך ניצול שני מקורות של מים מליחים: האחד הוא אקוויפר נעמן המזין את עין אפק. זהו מקור המים העיקרי של נחל נעמן – וממנו מתוכננת שאיבה  בשנים גשומות כאשר המעיין שופע. השני הוא אקוויפר קורדני, שמקידוחיו מתוכננת שאיבה בשנים בהן עין אפק יבש, או ששפיעתו דלה. המתקן מתוכנן לייצר 5 מלמ"ק מי שתייה בשנה מ-6 מלמ"ק מים מליחים. בתכנית מוצע, כי מי הרכז שייוותרו מתהליך ההתפלה יסולקו לבריכות דגים באזור ומשם לנחל חילזון, שהוא יובל מרכזי של נחל נעמן.

הפעלת מתקן ההתפלה ושאיבות המים המתוכננות עלולות לגרום לפגיעה סביבתית חמורה. כבר היום מצב מפלס מי התהום באקוויפר נעמן, המזין את עין אפק קשה ביותר. כתוצאה משאיבות - יתר ומרצף שנים שחונות, המעיינות בשמורת עין אפק אינם נובעים מזה מספר שנים  והשמורה "מושקית" ממי קידוחים סמוכים. על רקע זה ברור כי שמורת הטבע עין אפק - שמורה ייחודית אשר מדינת ישראל התחייבה לשמרה כבית גידול לח בהתאם לאמנת רמסר לשימור בתי גידול לחים ומקוויי מים בעלי חשיבות בינלאומית -  נתונה בסיכון מתמשך.

זאת ועוד: בסמוך לשמורת עין אפק, מצויה שמורת הטבע הייחודית "ביצת כרי נעמן" שקיומה מותנה במפלסי מי תהום גבוהים באקוויפר קורדני. זוהי שמורת הביצה האחרונה שנותרה בחוף הצפוני של  ישראל. השמורה כוללת שטח נרחב של אחו לח וכן שטחי ביצה בהם מתקיימים ערכי טבע ייחודיים. שיפעת הצומח כוללת את האוכלוסייה הגדולה בארץ של סחלב הביצות, מספר רב של צמחים נדירים ועולם חי עשיר. המשך שאיבה מוגברת מאקוויפר קורדני יביא לירידה נוספת במפלסי אקוויפר זה, וכבר כיום שאיבות היתר הללו מסכנות את המשך קיומה של ביצת כרי נעמן. כמו כן, קיים חשש כבד שירידת מפלס אקוויפר קורדני כתוצאה מהשאיבה תפגע גם בשמורת טבע עין נימפית, הצמודה לנחל נעמן.

בחינה סביבתית שנערכה עבור מתקן ההתפלה ע"י יזמי הפרויקט, כלל לא בדקה באופן מעמיק את השפעת משטר השאיבות המוצע בפרויקט על שמורות הטבע עין אפק,עין נימפית וביצת כרי נעמן.

בחינה הידרולוגית של מאזן המים הממוצע באקוויפר קורדני, מצביעה על קושי גדול לספק למתקן ההתפלה את כמות המים עליה התחייבה רשות המים ליזם התכנית. קושי נוסף הוא ההכרח לשמור בו-זמנית על מפלס מים גבוה שיבטיחו את קיומן של שמורת ביצת כרי נעמן ושמורת עין נימפית. מצב זה צפוי בעיקר ברצף שנים שחונות, כפי שאכן קורה בשנים האחרונות.
החברה להגנת הטבע הציגה את מכלול הנתונים הללו ואת עמדתה כנגד התוכנית בדצמבר 2010 בפני הוועדה המקומית לתכנון ולבניה "חבל-אשר". הוועדה דחתה את התנגדות החברה להגנת הטבע ואישרה במספר תנאים היתר בנייה למתקן ההתפלה.
בעקבות החלטה זו הגישה החברה להגנת הטבע ערר לוועדת הערר המחוזית, והציגה את עמדתה נוכח הסיכונים הצפויים מהפעלת המיזם. החברה הדגישה את הצורך בהפעלת עקרון הזהירות המונעת ודרשה לבטלו. לחילופין וכצעד של פשרה ביקשה החברה מן היזמים להבטיח את שלומן של שמורות הטבע על ידי קביעת אמצעי זהירות קפדניים וניטור צמוד כדי שיתריעו מבעוד מועד ובמקרה הצורך אף תופסק הפקת המים.

בפני ועדת הערר הופיעו כל בעלי העניין וטענו את טענותיהם. נציגי רשות המים כפרו בזכותה של ועדת הערר לפסוק בנושא, וטענו כי רשות המים היא הסמכות היחידה שבכוחה לאפשר הפקת מים. מנגד טענה ועדת הערר שאין היא מתיימרת להיכנס לנעלי רשות המים אלא להבטיח אי פגיעה בשמורות הטבע. כמו כן קבעה כי הסמכות הזו מסורה לה מכוח "תכנית המתאר הארצית המשולבת למשק המים – הפקה והולכה" (תמ"א 34/ב/5). תוכנית זו אמורה לבחון בין היתר את השפעותיהם של מתקני התפלה. בהחלטת ביניים פסקה וועדת הערר כי ניתן להגיע לפשרה בנושא הממשקים של ההפקה והניטור הנדרשים כדי להגן על השמורות, הוועדה המליצה שהחברה להגנת הטבע תגיע לפשרה מוסכמת  עם המשרד להגנת הסביבה ועם רשות הטבע והגנים על נוסח מחייב למסמך הנחיות, שיבטיח את שלום שמורות הטבע. החברה להגנת הטבע נענתה להמלצת וועדת הערר וכך גם המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים.

מסמך ההסכמות המקובל על שלושת הגורמים הוגש בסופו של דבר כמסמך פשרה לוועדת הערר, וזו קיבלה את עקרונותיו. לכן, אם בעתיד יזהה צוות ניטור מיוחד שימונה לשם כך פגיעה במפלס המים באגן הקורדני תוקטן או אף תופסק לחלוטין פעולת המתקן.

כנגד החלטה זו של ועדת הערר הוגשה עתירה מנהלית מטעם קיבוץ כפר מסריק וחברת שיכון ובינוי. עד היום המשיבים לעתירה טרם הגישו את תשובותיהם לעתירה.

עמדת החברה להגנת הטבע: החברה להגנת הטבע אינה מתנגדת להתפלת מים מליחים במקומות שבהם ההתפלה אינה מעמידה בסכנה את שפיעת המעיינות, את בתי הגידול הלחים ואת הנחלים. החברה להגנת הטבע קראה לרשות המים, למשרד להגנת הסביבה, לרשות הטבע והגנים ולכל הגורמים והרשויות הנוגעים לפרויקט להפעיל את "עקרון הזהירות המונעת". עיקרון זה מטרתו להבטיח את מניעת הנזק העתידי למערכות הסביבתיות, במקרים בהם קיים חשש לנזק גדול כמו במתקן ההתפלה המדובר. הפעלת עקרון "הזהירות המונעת" תתריע במקרה  שכמות המים המתוכננת להתפלה קטנה מדי בהשוואה לצורכי משק המים. הנזק הצפוי מהקמת מתקן ההתפלה עלול להוביל  להיעלמות הביצה האחרונה במישור החוף הצפוני. בכך תהיה מדינת ישראל אחראית לפגיעה אנושה בבית גידול נדיר, עשיר וייחודי, ותפר את התחייבותה הבינלאומית במסגרת אמנת רמסר לשימור בתי גידול לחים ומקוויי מים בעלי חשיבות בינלאומית. החברה להגנת הטבע קובעת, כי פתרונו של משבר המים המתמשך לא יבוא ממתקן ההתפלה המוצע, וכי בחינת יחס העלות-תועלת של הפרויקט מצביעה על שיעור נזק רב לאין ערוך מתועלתו המשוערת למשק המים.

החברה להגנת הטבע אף קראה לרשות המים להכיר בנזק הגדול הצפוי לביצת כרי נעמן, לשמורת עין אפק ולשמורת עין נימפית, להימנע מהקמת המתקן המוצע ולקדם במקומו את הקמת מתקן התפלת מי הים המתוכנן בגליל המערבי. מתקן זה אמור לייצר 100 מלמ"ק מי שתייה בשנה בעלות סביבתית נסבלת.

החברה להגנת הטבע דורשת מחברת "שיכון ובינוי" ומקיבוץ כפר מסריק להפסיק את קידומו של המתקן הפוגע. למרות הצהרת מנהל בכיר בחברת "שיכון ובינוי" כי זו "לא תהיה שותפה להקמתו של פרויקט הפוגע בסביבה", בפועל  ממשיכים הקיבוץ וחברת "שיכון ובינוי" בקידום הפרויקט הפוגעני  ואף הגישו עתירה כנגד וועדת הערר.

כאמור, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "חבל-אשר" שדנה בבקשת ההיתר נמנעה מהפעלת עקרון הזהירות המונעת, וקיבלה כלשונה את עמדתם של רשות המים, של קיבוץ כפר מסריק ושל חברת "שיכון ובינוי". החברה להגנת הטבע עררה כנגד החלטת הוועדה המקומית, וועדת הערר המחוזית אכן שינתה את ההחלטה.

החברה להגנת הטבע ניאותה לקבל את המלצת ועדת הערר לניסוח מסמך הנחיות שיהיה מקובל על כל גורמי הסביבה, ושיבטיח את שלום שמורות הטבע.

החברה להגנת הטבע תשיב לעתירה שהוגשה כנגד ועדת הערר, ותגן על החלטת הפשרה שהושגה. כמו כן, החברה להגנת הטבע תוסיף לפעול בנחישות ובעקביות למען השבת מפלסי המים הגבוהים באקוויפר נעמן ובאקוויפר קורדני. השבת פני המפלסים חיונית להבטחת שרידותן של שמורות הטבע עין אפק, ביצת כרי הנעמן, עין נימפית ומליחת נחל נעמן, המהוות בתי גידול נדירים, חשובים וייחודיים. במקביל תעמוד החברה להגנת הטבע על משמר הניטור של האגנים מהם אמור מתקן ההתפלה לשאוב את מימיו אם יוחלט על הקמת המתקן בתנאים שקבעה ועדת הערר.