חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

שטחים פתוחים ועסקים

אבי בלאו , רותם בלנק-ענבר
יחידת הקיימות, המחלקה לאחריות תאגידית, BDO  זיו האפט

העובדה שחברות עסקיות גורמות לנזקים סביבתיים איננה חדשה. משבר המים, שינויי האקלים ומחסור בחומרי הגלם – כל אלה מזוהים  עם פעילות תעשייתית ומאיימים על המשך  הפעילות של חברות התעשייה בעתיד. משאב חשוב שהשימוש הגובר בו מסכן את קיומו הוא הקרקע, ובעיקר השטחים הפתוחים. במקרה זה, מיתון הנזק הוא  משימה הכרחית  ביותר, שכן  משאב זה אינו מתחדש וטרם נמצא לו תחליף.

השטחים הפתוחים נחלקים לשניים: עירוניים (בין היתר גינות שכונתיות ופארקים) וחוץ-עירוניים (כוללים שטחים חקלאיים, יערות, חורש טבעי, גנים לאומיים ושמורות טבע).

בין  ההשלכות הסביבתיות הנובעות מצמצומם ניתן למנות את חיסול הריאות הירוקות, מניעת חלחול מים למאגרי מי התהום או הפחתת כמותם וכליה של ערכי טבע, חי, צומח ונוף. 

בישראל בעיית הקרקע הולכת ונעשית חמורה יותר ויותר. עם קרוב ל-7.8 מיליון תושבים וקצב גידול אוכלוסייה מהיר מהממוצע במדינות ה-OECD,  ישראל הופכת לאחת המדינות הצפופות בעולם.


רמת יותם בהרי אילת, איום 110 - הקמת טורבינות רוח

השפעת העסקים על  השטחים הפתוחים

לחברות מסקטורים שונים השפעה בעצמה ובהיקף משתנים על שטחים פתוחים. ההשפעה יכולה להיות  ישירה כתוצאה מהפקה של משאבים טבעיים ומשימוש בהם, או מהשלכת פסולת באופן שאינו מבוקר, או עקיפה באמצעות בעלות על קרקע או מימון הפעילות המזיקה. רבות מההשפעות הללו חוזרות לסקטור העסקי כהשפעות גומלין. הן יכולות לבוא לידי ביטוי בדמות סיכונים פיסיים-פיננסיים כמו מחסור בחומרי גלם ועליית מחירי הקרקעות,  כסיכונים רגולטורים כמו הגבלת הגישה לקרקע ולמשאבים, או כסיכונים שיווקיים כשינוי העדפות של צרכנים המתנזרים מעסקים עם חברות הגורמות נזק סביבתי.
להלן סקירה של התייחסות סקטורים תעשייתיים שונים לסוגית הפגיעה בשטחים הפתוחים, ופתרונות שונים שניתנים לכך בעולם.

סקטור הבנייה

מיזמי הבנייה השונים הם בעלי פוטנציאל רב להשפעה על השטחים הפתוחים לכל אורך מחזור חיי הפרויקט. ההשפעה מתחילה כבר בשלב צריכת חומרי הגלם. השימוש האינטנסיבי בחול, מרכיב בסיסי ביצירת בטון, גורם להיעלמותו של המשאב הטבעי בקצב מדאיג. כבר לפני כעשור נותרו פחות ממחצית נופי החולות שאפיינו את מישור החוף בראשית המאה ה-20. ההשפעה נמשכת, עם צמצום השטחים הפתוחים עקב הפיכת השטח לשטח בנוי ועקב יצירת פסולת בניין. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, פעילות ענף הבנייה בישראל יוצרת קרוב ל-7 מיליון טון של פסולת יבשה בשנה: 4 מיליון טון פסולת בנייה ו-3 מיליון טון עודפי עפר. כ- 2.5 מיליון טון מפסולת הבנייה מסולקים באופן מבוקר ומסודר (נכון לשנת 2009), בעוד 1.5 מיליון טון מסולקים מדי שנה באופן לא מוסדר, תוך יצירת מפגעים סביבתיים קשים, ביניהם זיהום קרקע ומי תהום, פגיעה באתרי הטבע והנוף וירידה בערך המקרקעין. 


שכונת אירוס ורכס הכורכר בנס ציונה.
צילום: איתמר בן דוד

הבעיות שיוצר הענף רבות. פתרונות אפשריים כוללים תכנון מקדים, בין היתר על ידי מעבר לבנייה רוויה ומרוכזת המנצלת תשתיות קיימות, או אימוץ תקני בנייה ירוקה המשקללים את צמצום הפגיעה בשטחים הפתוחים,  כמו התקן הישראלי לבנייה ירוקה – ת"י 5281,  המתייחס בין היתר לפיתוח בתוך אזור בנוי קיים, באתר הדורש שיקום וטיפול או באזורים חלשים ולהעדפת חומרים ומוצרים בעלי תו ירוק, ממוחזרים, מקומיים וממקור אחראי.

חברת Skanska השבדית, הדגימה מספר יישומים פרקטיים לצמצום השפעתה הסביבתית במסגרת בנייה והרחבה שבצעה לכלא בבריטניה :

• הקרקע עליה הוקם הכלא מלכתחילה הייתה מזוהמת, ועל כן עוד טרם הבנייה כלל החומרים המזהמים ובהם שפכים שחלחלו לקרקע  ומבנה אסבסט שהיה עליה פונו ונוקו מהאתר.
• כבר במהלך הבנייה הראשונית יושמה תוכנית ניהול שיטפונות.
• נעשה שימוש רב בחומרי בנייה ממוחזרים ובשימוש חוזר: הבטון, הלבנים וחיפוי הרצפה הגיעו משאריות של מפעלים וממקורות נוספים.
• Skanska הקפידה תוך כדי העבודה להגן על הצמחים ועל בעלי החיים באזור האתר, ואף העצימה את המגוון הביולוגי על ידי נטיעת עצים ויצירת אגנים לחים בשיתוף עם הסוכנות להגנת הסביבה ועל פי האמנה הבינלאומית לשמירה על המגוון הביולוגי.

סקטור התיירות

תנופת התיירות לישראל בעשור הקודם הביאה עמה גידול של 53%  במספר החדרים במלונות , גידול אשר הביא לעלייה בביקוש לשטחים פתוחים. הצורך בקרקע במדינה ששטחה הקטן מתאפיין בעושר ביולוגי רב (ישראל נכללת במפת "Biodiversity Hotspots" - מפת האזורים הכוללים למעלה משליש ממגוון הצמחים ובעלי החיים של כדה"א), מוביל שוב ושוב למאבקים בין הצורך בפיתוח לבין השמירה על הקיים. השאלות השכיחות שמעלים הגופים האמונים על הסביבה מתייחסות להשפעה של פיתוח התיירות על ערכי הנוף, על מארג החי והצומח הייחודי וכן על השפעת הקמת תשתיות חדשות באזורים רגישים ושימוש בחומרי גלם שקצב התחדשותם מוגבל. שאלות שהמענה להן טמון בתכנון משולב אדם-טבע וניהול שוטף.


ילדים משחקים בחוף. ברקע: מגדלי חוף הכרמל

בכנס הראשון של ארגון ה OECD בישראל, אותו אירח משרד התיירות בשנת 2010, עסקו בנושא קידום התיירות הירוקה.  אחת ממסקנות הכנס היא חשיבות השתלבותם של בתי מלון במרחב  בו הם נבנים.  בכלל זה ניתן לציין את השתלבותם הנופית ושימור הסביבה הטבעית – בין היתר על ידי התאמת המבנה לתוואי הנופי, העדפת השימוש במבנים קיימים על פני בנייה חדשה, צמצום צריכת משאבים והשלכת פסולת ומזעור ההשפעות של תשתיות תחבורתיות אל האתר וממנו.

כבר היום ניתן לאתר אלטרנטיבות אקולוגיות מקומיות, אם כי  בקנה מידה קטן; עמותת "תיירות אקולוגית ובת קיימא ישראל", מציעה מגוון אופציות תיירותיות אקולוגיות, הנבחרות על בסיס קריטריונים כמו בנייה ירוקה, גינון אקולוגי, עידוד הליכה על פני תחבורה, שימוש בתחבורה ידידותית לסביבה ותמיכה בשימור משאבי טבע, תרבות ונוף. 

אתר אירוח המהווה דוגמה לשימוש בשטחים הפתוחים הינו קיבוץ לוטן.

אתר האירוח הנמצא בתוך גבולות הקיבוץ מוקם במבנים מתקופת הקמת הקיבוץ שהוסבו למבני אירוח. שאריות המזון מהמטבח ומשכונות המגורים, יחד עם גזם מהגינות בקיבוץ, קש, שפכי פרות ועזים, נאספים ומועברים תהליך קומפוסטציה היוצר אדמה טרייה ובריאה לשימוש בגינון. בנוסף, אנשי הקיבוץ ניסו, אף כי ללא הצלחה, לעודד הכרזה על השטחים הסובבים את הקיבוץ כשמורת טבע. בקיבוץ מפעילים תכניות חינוך וסיורים לשבילי הטבע, אתרי הצפרות והדיונות וכן ישנה בנייה מתחשבת בסביבה תוך שימוש בבוץ, בחומרים ממוחזרים וטבעיים, בצמיגים ובפסולת בלתי מתכלה המשמשים לספסלים, מגרשי משחקים, פינות ישיבה, קירות ותחנות אוטובוסים.

סקטור התשתיות

תשתיות ובהן כבישים, אספקת מים, ביוב, רשת חשמל וטלקומינקציה גוררות השפעות סביבתיות כגון צמצום שטחי מחיה, מפגעי נוף וקיטוע בתי גידול. בנוסף, לכל סוג תשתית ישנן  השפעות ייחודיות: סלילת כבישים, למשל, דורשת חומרי גלם שמקורם בקרקע (חצץ וחומרי מילוי, חול מחצבה וחצץ בזלת לתערובת האספלט ), מונעת חלחול נגר עילי, גורמת לתשטיפים ולמזהמים מהכביש להתפשט לשטחים הסמוכים ופוגעת ביכולת ההתאוששות של הסביבה.

משמאל: עבודות פיתוח בחולות עגור

השפעות תשתיות אנרגיה פוסילית על השטחים הפתוחים נמתחות לכל אורך מחזור חייהן בשל השטח הנדרש לכרייה, למיצוי, לאחסון, להובלה ולהשלכה של חומר הגלם ותוצרי התהליך. גם לאנרגיות מתחדשות השפעה לא מבוטלת על תפיסת השטחים. מתקני אנרגיה סולארית ורוח מצריכים שטחים רציפים, פעמים רבות  באזורים בעלי רגישות סביבתית גבוהה, והינן בעלות השפעות אקולוגיות ונופיות . גם אנרגיה המופקת מביו-מסה, מצריכה לרוב שטחים חקלאיים נרחבים לגידולים. רעיון הפקת אנרגיה מפצלי שמן, מעבר לפגיעה פוטנציאלית במי התהום ופליטת גזי חממה ומזהמים שונים לאוויר, יצרוך שטח רב והינו בעל השפעה לא ברורה על סידוק הקרקע ועל יציבותה , החי והצומח.

ההתאחדות הקנדית למוצרי נפט, ה-CAPP) Canadian association of petroleum produces) ערה להשפעתן המזיקה של פעולות הקידוח והכרייה על הקרקע. הקנדים מתמודדים עם האתגר בראש ובראשונה על ידי צמצום השטח בו הם עושים שימוש כבר בשלב הפיתוח, זאת באמצעות הימנעות מפעילות באזורי בתי גידול רגישים, שימוש בתשתיות צרות יחסית, אופטימיזציה של האזורים הדרושים לאתרי נביעה ושיתופי פעולה עם משתמשים נוספים לחלוקת תשתיות כמו דרכים וצינורות. זאת בנוסף לתהליך שיקום בסוף השימוש, אשר נדרש על פי חוק. 

סקטור המזון

לחקלאות המזון השפעות סביבתיות למכביר על השטחים הפתוחים. שימוש יתר בקרקע יכול לגרום לתופעות כמו מדבור והמלחה של הקרקע.  בנוסף, הקרקע בה נעשה שימוש לגידולים חקלאיים יכולה לספק בזמן נתון שימושים אלטרנטיביים לסביבה כמו בית גידול למינים שונים, האבקה, עצירת סחף, בקרת מזיקים, טיהור מים, בקרת מחלות ועוד.  החקלאות, שמטרתה ייצור המוני של מזון מתמקדת פעמים רבות בזן יחיד ולא מאפשרת את קיומם של התהליכים הטבעיים שיכלו להתרחש באותה הקרקע. גם המעבר לגידולים אורגניים אינו פותר את הבעיות. הוא דווקא יוצר "טרייד-אוף" בהשפעה על הקרקע: גידולים אורגניים צורכים שטח רב יותר, אבל גידולים שאינם אורגניים מזהמים את הקרקע ואת מי התהום. למעשה, מדוח שהונפק עבור המשרד הבריטי להגנת הסביבה (DEFRA) עולה, כי החיטה הדרושה לייצור 1 ק"ג של לחם צורכת פי שלושה קרקע כאשר היא גדלה בשיטה אורגנית.


שדות באזור המאוים על ידי כביש 561

השפעות מהותיות ניכרות גם כתוצאה מייצור מזון שמקורו מן החי. ההשפעות המרכזיות על השטחים הפתוחים כוללות מדבור, סחף קרקע וכריתת יערות. האזורים החשופים ביותר למדבור הם אזורי מרעה לבקר שכן הבקר אוכל את הצמחייה, צורך מים רבים, דוחס את האדמה, חושף אותה לשחיקת רוח ומים, והורס אורגניזמים המעשירים אותה ומייצבים אותה מחדש.
קמעונאית המזון העולמית Unilever הציבה לעצמה יעד של הפקת 100% מהתוצרת החקלאית באופן מקיים עד שנת 2020. יעד זה מחייב אותה לבחון את הרקע הסביבתי והאנושי לכל שיטות הפקת היבולים. לשם כך, החברה גיבשה קוד מחייב, המכתיב את גישת החקלאות הנדרשת מספקיה ביחס למגוון סוגיות ובהן מגוון ביולוגי, שימוש בר קיימא בקרקע, שימור מים, רווחת בעלי חיים ופסולת. 

סקטור הכרייה

תוכנית המתאר הארצית לכרייה ולחציבה למשק הבנייה והסלילה (תמ"א 14ב') ממחישה את הצורך בניהול הביקושים למוצרי כרייה וחציבה. על פי התוכנית,  המשך מגמות הביקושים הקיימות יוביל בעתיד למחסור בחומרי גלם, ויצריך איתור מקורות חדשים (ובכלל זה שטחים פתוחים נוספים) לכרייה ולחציבה. התחזיות צופות שבהשוואה למצב בשנת 2006 הגידול בביקוש למוצרי כרייה וחציבה בשנת 2040  יגיע לכ  88%.

תהליך הכרייה גורר השפעות סביבתיות: ראשית, עצם תפיסת הקרקע, המפגע הנופי וקיטוע רצף השטחים הפתוחים . השפעות נוספות תלויות בפעולות המבוצעות במהלך תהליך הכרייה. צריכה או שחרור מאסיבי של מים, שינוי של הטופוגרפיה ושחרור חלקיקים וכימיקלים  המשפיעים באופן עקיף על מגוון מינים,  בין אם על ידי זיהום  מים או על ידי פגיעה במקורות אחרים המשמשים את בעלי החיים.  

נוסף לכך, לאחר השלמת פעילות הכרייה והחציבה מחצבות רבות ננטשות ואינן  עוברות  כל תהליך שיקום.  בכך הן הופכות למפגע חזותי ובריאותי. בארץ ישנן  500 מחצבות עזובות, שחלקן הפכו מוקדים להטלת אשפה וגרוטאות וכן להיקוות מים ושפכים העלולים לזהם מי תהום  ולהפוך  לסביבה אידיאלית להתפתחות יתושים.


על פי תוכנית המתאר הארצית לכרייה ולחציבה למשק הבנייה והסלילה מומלץ לתכנן את תהליך שיקום המחצבה עוד טרם התחלת הכרייה. תכנון מקדים צריך להתחשב בארבעה היבטים: הנדסיים, גיאולוגיים, אקולוגיים ונופיים.  כיום קיימות שיטות המאפשרות התאמה מיטבית בין תכנית החציבה לבין הדרישות הנופיות. ניתן להשיג זאת באמצעות ניתוחים הקובעים את גבהי מדרגות החציבה ואופן התחברותן אל פני השטח הטבעיים.  תוכנית המתאר סוקרת גם את מאפייני השיקום. השיקום יכול להיות נופי בלבד או אקולוגי,  וכולל בין השאר שיקום של שכבות הקרקע העליונות והחלפתן אם יש צורך בכך, שיקום בתי הגידול והשבת החי והצומח המקוריים לשטח.

בישראל נעשה שיקום נופי, אקולוגי ותפקודי במחצבות הקאולין, הגבס והחול במכתש רמון. השיקום כלל שחזור ערוץ הזרימה במחפורות החול ובמחצבות הגבס, שימור חלק מבתי הגידול בשקעים טופוגרפיים ושימור שיחים קיימים בשטח. חלק מהשטח פותח כדי לאפשר כניסת קהל מטיילים ושימושים נלווים.

שיקום המחצבה כחלק מנוף תרבות, אשר נשען על האיכויות הנופיות והתרבותיות שהמחצבה יצרה ומדגיש אותן,  נעשה במחצבת חפציבה בגלבוע. מחצבה זו שוקמה כחלק מתרבות האזור וממורשתו. כמו כן הוקם ציר "צבעי הרמון" אשר מיועד למעבר מטיילים בין קירות החציבה בליבה של שמורת הטבע של מכתש רמון. 

מיתון ההשפעה על שטחים פתוחים

הדאגה לערכי טבע, לשימור נופי ולהגנה על מגוון ביולוגי הם גורמים שבכוחם להניע עסקים לשנות את פעילותם ולהביא לשיפור בהיצע השטחים הפתוחים. אולם קרוב לוודאי שהתמריץ העיקרי, כפי שמשתמע ממגוון הדוגמות, הינו צמצום הפגיעה הצפויה בליבה העסקית.

כפי שטען גרט הארדין בסוף שנות ה- 60 של המאה הקודמת, שימוש זללני במשאבים המשותפים יביא בנקודה מסוימת לשינוי האיזון בין ההשפעות החיצוניות השליליות לבין התועלת האישית, ויפחית את הכדאיות להגדלת השימוש במשאב.   במקרה  דנן, הצריכה המסיבית של משאב הקרקע תביא לקושי קיומי בלתי נמנע עבור עסקים, שכן באופן הבסיסי ביותר ענף הבניין יתקשה להתקיים ללא חול, תעשיית המזון לא תוכל לייצר ללא קרקע פורייה ולכורים  לא תהיה עבודה אם יהיה מחסור בקרקעות עשירות במחצבים.

חברות המעוניינות למנוע את החשיפה גם לסיכונים התפעוליים הללו וגם לסיכונים הנלווים אליהם, צריכות להשקיע בניהול נכון של התחום. ניתן להתחיל בהטמעת עקרונות ניהול מקיימים בקרב עובדים וספקים, ובהקמת שותפויות ייעודיות עם ארגונים ללא כוונות רווח וחברות אחרות בסקטור.  כל אלה  יסייעו לחברות לצעוד את הצעד הראשון לכיוון פיתוח בר קיימא ולהקים לעצמן בסיס איתן לפעילות ארוכת טווח.