חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

חופים בסכנת הכחדה - אומרים לא לבניית מרינות חדשות בחופי ישראל

22/05/2019

 

מינהל התכנון מגבש בימים אלו תכנית מתאר ארצית להקמת 5 מרינות חדשות, המאיימת לחסל את החופים הפתוחים בנהריה, חיפה, חדרה, נתניה ותל אביב. במדינה קטנה וצפופה כמו שלנו, שבה שטחי החוף מצומצמים ממילא, אי אפשר להמשיך ולחסל את החופים הפתוחים המשמשים את הציבור הרחב, ולסגור אותם על ידי הקמת מרינות חדשות.

האתגר העיקרי של המדינה הוא לתת מענה לביקוש הציבורי לחופי ים פתוחים. בעוד מקומות העגינה הנוספים ייתנו מענה למספר מצומצם של תושבים בעלי מרינות, הביקוש לחוף ים פתוח, זול, זמין ונגיש קיים גדול כבר עכשיו — והוא רק מתעצם.

 

 

המרינה בהרצליה. צילום: דב גרינבלט

 

על מה מדובר?


 

המועצה הארצית הורתה על הכנת תכנית מתאר ארצית למעגנות (מרינות) לחופי הים התיכון, במטרה לתת מענה לצורכי ענפי השיט, החינוך והספורט הימי בישראל בשנים הבאות. במסגרת התכנית תתגבש מדיניות ארוכת טווח לפיתוח מרינות בישראל, תוך בחינת הצורך בתוספת של מקומות עגינה לכלי שיט קטנים כמו יאכטות בחופי הים התיכון, הרחבת מרינות קיימות ואיתור מיקומים להקמת מרינות חדשות.


לעמדתנו אין להקים יותר מרינות גדולות דוגמת הרצליה, אשדוד ואשקלון. לצורכי ספורט וחינוך ימי ניתן להכשיר מרינות קיימות באמצעות הקמת מבנים ימיים קטנים. עמדתנו מבוססת על הסיבות הבאות:

  • במדינת ישראל כיום נותרו רק 13 ק"מ של חופים בים התיכון המוכרזים ומותרים לרחצה. כרבע משטחי החופים כבר תפוסים על ידי תשתיות, תעשייה ושימושים צבאיים וביטחוניים.
  • הצפיפות בחופי הים עולה משנה לשנה. כל מרינה גוזלת בממוצע כקילומטר נוסף מהחוף הטבעי, שיכול לשמש כמקום של רחצה, טיול ו"ריאה כחולה" לתושבים.
  • על אף שקיימים למרינות ביקושים, מדובר בקבוצה מצומצמת, ביחס לציבור הרחב. ישראל היא מדינה עניה בשטחי חוף, ועגינת יאכטות אינה ולא יכולה להיות אחד השימושים הגבוהים בסדר העדיפויות בשימוש ברצועת חוף קצרה זו.

וביחס למרדף אחר סיפוק הביקושים, יש לעלות את השאלה: נניח ויוקמו 3 מרינות חדשות שיספקו 3,000 מקומות נוספים, מה יהיה עוד 20 שנה? שוב יתוכננו מרינות חדשות לתת מענה לעוד 3,000 כלי שייט, ויתפסו 3 ק"מ של רצועות חוף חדשות?


מרינה מכחידה את המערכת האקולוגית בתחומה. הקמה של מרינה כרוכה בהקמת שוברי גלים כדי להגן עליה, אך השוברים האלה פוגעים בהסעת החול שמגיע עם המים ומזין את החופים, ובנוסף פוגעים באופן ניכר במערכת האקולוגית בסביבת החוף. חשוב להדגיש כי מדובר כאן לא רק בסוגייה אקולוגית אלא גם בעלויות כלכליות כבדות שמי שנושא בהן הוא הציבור.

 
לא חייבים מרינה כדי לפתח מוקדים עירוניים בחופים. אחד הטיעונים הוא כי המרינה היא פרויקט ציבורי,  המהווה מוקד עירוני וכלכלי. סקירה מהירה של המרינות הקיימות לאורך חופי הארץ מראה בדיוק את ההיפך: המרינה בקישון יצרה נתק מהעיר, בהרצליה – קניון ארנה מתמוטט כלכלית, בתל אביב קיימת מסעדה אחת במרינה עצמה ותנועת האנשים שם מועטה, ביפו שוק הנמל נסגר, ובאשדוד אין חיבור בין המרינה לעיר. אין צורך במרינה כדי ליצור מוקד עניין עירוני, אפשר לבנות מסעדות וטיילות באזורים עירוניים במידה שלא יפגעו בחוף עצמו.

 

תמונת מצב



הועדה שתלווה את עריכת התכנית המוצעת היא הולנת"ע - הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים, ועדת משנה של המועצה הארצית.

שלחנו לוועדה נייר עמדה המבוסס על הטיעונים הללו, בבקשה שהתכנית לא תכלול מרינות חדשות אלא הרחבה והסדרה של מרינות קיימות כל עוד אין פגיעה סביבתית. במכתב ביקשנו שתיערך בדיקה סביבתית מקיפה לכל אתר פוטנציאלי להקמת מרינה, הכוללת התייחסות מפורטת לנושא הסעת החוק והמצוק החופי, וכן התייחסות להשלכות האקולוגיות.

 

מידע נוסף בנושא זה

דואגים לבעלי היאכטות על חשבון החוף של כולנו . ערן בן נון, דה מרקר, 16.4.19

בשורה לבעלי היאכטות: אלה הערים שבהן יוקמו מרינות חדשות. יעל דראל, דה מרקר, 11.2.19

 הנייר הוכן בשיתוף עם ארגוני הסביבה . נייר העמדה המלא שלנו