חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג פעילות
חיפוש פעילות בטקסט חופשי

שנות ה-60

1960-1969


 

 

2  שמורות הטבע בגלבוע   1962

 

אירוס הגלבוע. צילום: נילי ארבל

 

בשנת 1962 החלה קרן קיימת לישראל בייעור גדול של שטחים נרחבים בגלבוע. נציגי החברה להגנת הטבע דאז, התנגדו ליוזמת מחלקת הייעור של הקק"ל וביקשו לקדם בשטח שמורה ובפרט לשמור על שטחי הגידול של איריס הגלבוע ושל חיטת הבר. מספר עזריה אלון: "מבחינתנו היה הגלבוע אזור ייחודי מאוד בצומח שלו והתנגדנו לייעור המסיבי של ההר, בייחוד  לשיטת הייעור: הנוהג היה להשמיד את כל הצומח הטבעי ולנקות את השטח לנטיעה".
משא ומתן בין נציגי החברה להגנת הטבע וקק"ל הביא להסכם פשרה: החלק התחתון של הגלבוע יהיה שמורת טבע, החלק העליון ייוער, פרט לשטח מאזור הברקן ומערבו שיהיה שמורה, בזכות איריס הגלבוע וחיטת הבר. לקישור בין השמורה העליונה לתחתונה הותירו שני פסים, כל אחד ברוחב 50 מטר. השטח בין הפסים והשמורות, כמאתיים דונם, כונה בשם "היער של עזריה".  במסגרת הפשרה, גם השטח מדרום וממזרח להר ברקן, שהוא אזור המעבר מן האזור הים תיכוני לאזור הערבתי, שבו צומח איריס הגלבוע, לא יוער. לעומת זאת, שטחים ניכרים שבהם צומח האיריס יוערו ובכך גרמו לפגיעה בפרח נדיר זה.

 

עזריה אלון, המלחמה על נוף הארץ, פנים- תרבות חברה וחינוך,  2010,  גליון מס' 51

 

 


3 חוק גנים לאומיים ושמירת טבע   1963

 

  עד 1963 נחשבו פרחי הבר לרכוש הכלל, לא במובן שיש לשמור עליו למען הכלל אלא שכל אחד רשאי לקטוף כרצונו. "הגדילו לעשות" מגדלי וסוחרי פרחים שעקרו מאות פקעות של אירוס הגלבוע ומכרו רבבות כלניות, רקפות, תורמוסים ועוד פרחים נחשקים. תוך מספר שנים עמדו מינים רבים של פרחים מהיפים בארץ בסכנת הכחדה וחובבי הטבע הבינו שאם לא תעשה פעולה דחופה יאבד חלק מהותי מיופיו של הטבע.

ב-1956 המליצה החברה להגנת הטבע על עשרות מיני פרחים כמוגנים ואסורים בקטיפה ועל מינים נוספים כ"שמורים", במטרה לחוקק חוק בו תשולב הגנה על ערכי טבע לצד ההכרזה על שמורות טבע.

ב-1963 נחקק חוק גנים לאומיים ושמורות טבע שכלל את הסעיף על איסור קטיפה ומכירה של פרחי בר. לאחר הכרזת החוק הוקמה רשות שמורות הטבע. יחד עם מנהלה הראשון, עוזי פז נולד הקמפיין הידוע "צא לנוף אך אל תקטוף" לחינוך מחדש של הציבור. בשיתוף משרד החינוך הופצו ההנחיות של מה מותר ואסור לקטוף, ובגנים ובבתי הספר הופצו כרזיות צבעוניות ובהן תמונות הפרחים המוגנים.
לצד פעולות ההסברה נערכו מבצעי אכיפה ופיקוח של מתנדבים בעיקר בסופי השבוע.
הצלחת הקמפיין הייתה מהירה ומשמעותית, בתוך שנים ספורות תופעת הקטיפה ההמונית הלכה ונעלמה. עד היום קמפיין "צא לנוף אך אל תקטוף" נחשב אחת מפעולות החינוך המוצלחות ביותר והמשפיעות ביותר על התנהגות הציבור.

 

עוד על קמפיין "צא לנוף אך אל תקטוף" ועל השינוי התרבותי שהוא גרם 

 

   

 

 


 

 

4 הצלת הר מירון מבנייה של בסיס צבאי (1963)


5 הפסקת כריית זיפזיף בגליל המערבי (1963)


6 מניעת הקמת בית זיקוק באילת (1967)


7 הצלת מי נחל דן משימוש לחקלאות (1969)

 

 

 

8 הקמת בית ספר שדה ראשון בעין גדי 1963

 

בית ספר שדה עין גדי.

 

בתחילת שנות ה-60 חלמה החברה להגנת הטבע חלום: להקים "בית ספר שדה"- מרכז ייחודי בטבע שישלב לימוד, חקר הטבע והדרכה, יחד עם שירותי לינה. ב- 1963 הקימה את בית ספר שדה עין גדי, הראשון בישראל. כיום פועלים בבעלותה של החברה להגנת הטבע 12 בתי ספר שדה ברחבי הארץ, הפזורים מדן ועד אילת.
בתי ספר השדה ממוקמים בלבם של אזורי טבע ייחוד, ו-9 מהם מציעים גם שירותי לינה ואירוח ומשמשים כאכסניה למטיילים ולקבוצות שונות המתארחות בהם במהלך השבוע ובסופו.
 בשנה האחרונה אירחו בתי הספר הללו כ-250 אלף איש, ביניהם תלמידי בתי ספר, משתתפי קייטנות, תיירים, קבוצות מאורגנות ומשפחות בודדות שבחרו לבלות את הנופש המשפחתי שלהם הכי קרוב לטבע, בליווי שירותי הדרכה.

בכל בית ספר שדה פעילים מדריכי החברה להגנת הטבע, צעירים ובוגרים, חלקם מתגוררים בו וכולם מחוברים לשטח ולמתרחש בו, והם מדריכים ומלווים את המטיילים והאורחים בין שבילי הטבע והנוף שבאזור.

עוד על בתי ספר שדה של החברה להגנת הטבע