|
|
|
|
איומים לשנת 2010 על פי בתי הגידול |
|
|
|
שנת 2010 הוכרזה על ידי האו"ם כשנת השמירה על המגוון הביולוגי. בכל העולם, וגם בישראל, עוקבים בדאגה אחרי מצבה ההולך ומחמיר של המערכת האקולוגית העולמית וההידרדרות במצבם של בעלי החיים והצמחים.
למרות שטחה הקטן יחסית של מדינת ישראל, התברכה המדינה במגוון ביולוגי עשיר במיוחד. בישראל מוכרים כיום כ - 2800 מינים של צמחי בר, יותר מ - 500 מיני עופות, כ - 100 מיני יונקים, כ - 100 מיני זוחלים, אלפי מינים של חסרי חוליות ועוד.
אולם מאז תחילת המהפכה התעשייתית, האיום על המגוון הביולוגי בישראל, כמו גם בעולם כולו, הולך ומחריף. בין הסיבות לכך ניתן למנות את האבדן של בתי גידול טבעיים וקיטועם, חדירת מינים פולשים הדוחקים את המינים המקומיים, צייד, זיהום מים וקרקע ועוד.
עיקר האיום נובע מפעילות אנושית אינטנסיבית, כמו בנייה, סלילת כבישים, פיתוח התעשייה, הכשרת שטחי חקלאות, ועוד. בשל כך, יותר ויותר מינים נעלמים בהדרגה מנוף ארצנו. מאז שנות ה-50 נכחדו כ - 75 מינים של צמחי בר בארץ, ומספר לא קטן של חולייתנים, כמו כלב הים הים - תיכוני, הברדלס והפרס אשר כבר נעלמו לחלוטין מהטבע הישראלי.
להלן האיומים בתחום התכנון והבניה בחלוקה לפי בתי הגידול באזורי הארץ השונים: |
| מחוזות צפון וחיפה |
|
|
• החרמון - הר החרמון מהווה מערכת אקולוגית ייחודית העומדת בפני עצמה. הר זה הוא הגבוה בהרי ישראל, ובשל גובהו מתקיימים בו תנאים אקלימיים וגיאומורפולוגיים שאינם נמצאים בשום מקום אחר בישראל. בהר התפתחה מערכת צומח וחי בעלת חשיבות אדירה, בשל הריכוז הגבוה של מינים אנדמיים, מינים נדירים ובסכנת הכחדה, ובשל ערכם הנופי הגדול. מספר רב של בעלי חיים וצמחים נמצאים אך ורק בחרמון. ניתן לציין מספר מינים האנדמיים לחרמון, כגון צפע חרמון, ומספר מינים נדירים ביותר הנמצאים אך ורק בחרמון - חצוצרן חרמון, כרכן חלק ועוד.
• בית גידול חופי - כולל מישור החוף הצפוני (עכו) וחוף כרמל. מתאפיין בחולות נודדים, חולות מיוצבים למחצה, צמחיית חוף ייחודית ורכסי כורכר. שפכי נחלים לים התיכון יוצרים מיקרו-מערכות טבעיות ייחודיות ורגישות במיוחד. מינים רבים של בעלי חיים וצמחים מאפיינים חברות חוליות, וחלקם הגדול נמצאים בסכנת הכחדה. בין בעלי החיים ניתן לציין את גרביל החוף, צב ים חום המטיל בחוף, שחפית ים ושחפית גמדית. מישור החוף הצפוני נפגע בצורה קשה ביותר, בעיקר ע"י פיתוח וכתוצאה מחדירת מיני צומח פולשים.
• המערכת הימית בחוף הים התיכון - במים הטריטוריאליים של ישראל מתקיימת מערכת אקולוגית עשירה ביותר, בעלת מגוון רב של תצורות גיאומורפולוגיות, מגוון ביולוגי גדול וריכוז גבוה של מינים בסכנת הכחדה. בשל העובדה שמערכת זו נסתרת מן העין, הפגיעה בה לאורך השנים היא קשה ביותר, וההגנה על המערכת הימית (על פי חוק באמצעות שמורות וחוקים להגנת חיות בר) פחותה לאין שיעור מההגנה על המערכות היבשתיות. המערכות הימיות נפגעו קשות כתוצאה מפיתוח, תשתיות, זיהום וניצול יתר (דייג).
• חורש ים תיכוני - רוב האזורים ההרריים בצפון הארץ (גליל עליון ותחתון, כרמל) היו מכוסים במקור בחורש ים תיכוני. חורש זה עשיר הן במערכות צומח מפותחות והן במגוון אדיר של בעלי חיים. בין בעלי החיים הנדירים ניתן לציין את קמטן החורש (זוחל), לטאה ירוקה, נמנמן העצים (מכרסם). החורש נפגע קשות ע"י התיישבות, חקלאות, כריתה ונטיעת יערות ורעיית יתר.
• בתי גידול לחים - בעמקי הצפון העשירים יחסית במים מתקיימים בתי גידול לחים רבים ומגוונים: נחלי איתן ואכזב, מעיינות, בריכות חורף ואגן הכינרת. בעלי חיים וצמחים נדירים רבים מתקיימים בבתי גידול אלה, רבים מתוכם אנדמיים ובסכנת הכחדה עולמית, וביניהם טריטון פסים, סלמנדרה כתומה ולוטרה. החשיבות של בתי הגידול הלחים בישראל גבוהה במיוחד בשל הימצאותם באזור יובשני. בתי הגידול הלחים בצפון נפגעו קשה כתוצאה מייבוש, ניקוז, זיהום ופגיעת מינים פולשים.
• בתות וחורש פתוח - בבתי גידול אלה מגוון של צומח וחי המאפיין נוף פתוח ללא עצים, או בעל עצים פזורים בדלילות יחסית. במיוחד בולטים מספר מיני זוחלים ועופות, שהם בסכנת הכחדה בישראל, וחלקם אנדמיים, וביניהם פפיון הרים (עוף), וחומט נקוד (זוחל). בית גידול זה נפגע קשות מפיתוח, תשתיות, נטיעות וחקלאות.
|
|
| מחוז מרכז |
|
• בתות - ציר הגבעות המזרחי, בשוליו המערביים של הרכס המרכזי ובשוליים המזרחיים של גוש דן, מהווה חלק קריטי מהמסדרון האקולוגי הארצי, מאחר והוא מחבר בין החבל הים תיכוני לבין החבל המדברי. באזור המרכז קיימים מספר טיפוסי בתות - בתות ים תיכוניות ובתות עשבוניות. בבתות אלה ישנם מיני צומח וחי אופייניים למקומות חיות פתוחים ונטולי עצים. בין הבולטים - פפיון הרים, סלעית קיץ וצבי ארצישראלי. מאחר וזהו אחד מבתי הגידול המאוימים ביותר בישראל, בבתות המרכז ישנו ריכוז גבוה של מינים בסכנת הכחדה. בית גידול זה נפגע קשות מפיתוח, תשתיות, נטיעות וחקלאות.
• בתי גידול לחים - בעבר, המעיינות והנחלים שמקורם באקוויפר ההר ובאקוויפר החוף, שפעו מים וסיפקו את צרכי המערכות האקולוגיות בבתי הגידול הלחים: נחלים, מעיינות, ביצות, בריכות חורף, שפכי נחלים ועוד. בתי גידול אלה עשירים במיני צומח וחי אופייניים, וחשיבותם רבה במיוחד עקב המצאותם באזור יובשני. בבתי הגידול הלחים מספר רב של מינים אנדמיים, חלקם הגדול בסכנת הכחדה. בבית גידול זה בולטים מספר מיני דו חיים כמו קרפדה ירוקה, צפרדע הנחלים, חפרית ועוד. בתי הגידול הלחים במרכז הארז נפגעו קשות כתוצאה מייבוש, ניקוז, זיהום וחדירת מינים פולשים.
• חולות - חולות מישור החוף אשר מקורם בנילוס מתאפיינים בחולות נודדים, חולות מיוצבים למחצה, צמחיית חוף ייחודית ורכסי כורכר. כמו כן, שפכי נחלים לים התיכון יוצרים מיקרו-מערכות טבעיות ייחודיות ורגישות במיוחד. מינים רבים של בעלי חיים וצמחים מאפיינים חברות חוליות, וחלקם הגדול נמצאים בסכנת הכחדה. בעבר חולות החוף תמכו במערכת אקולוגית עשירה, שכללה מיני צומח וחי רבים. כיום, חולות מישור החוף נפגעו קשות כתוצאה מפיתוח ומתשתיות, ונותרו רק שרידים אחרונים למערכות האקולוגיות. בחולות מישור החוף נמצאים כמה מבעלי החיים והצמחים הנדירים ביותר בישראל, לדוגמא: כח אפור (זוחל), ירבוע מצוי, אירוס הארגמן ועוד. גם שרידים אלה שנותרו מאויימים קשות ע"י המשך פיתוח, וע"י מיני צומח פולשים המשתלטים על המערכות האקולוגיות.
• רכסי הכורכר - שלושה רכסי כורכר קיימים במקביל לחוף הים במרחקים משתנים. כתוצאה מהמבנה הגיאומורפולוגי המיוחד, התפתחה על הרכסים מערכת אקולוגית הכוללת מספר מיני צומח נדירים ביותר, שהבולט בהם הוא אירוס הארגמן. רכסי הכורכר נפגעו בצורה אנושה בכל מרכז הארץ כתוצאה מפיתוח ותשתיות, ובשל חוסר אכיפה. כיום נותרו רק שרידים אחרונים לחברות האקולוגיות המיוחדות האלה.
• המערכת הימית בחוף הים התיכון - במים הטריטוריאליים של ישראל מתקיימת מערכת אקולוגית עשירה ביותר, בעלת מגוון רב של תצורות גיאומורפולוגיות, מגוון ביולוגי גדול וריכוז גבוה של מינים בסכנת הכחדה. בשל העובדה שמערכת זו נסתרת מן העין, הפגיעה בה לאורך השנים היא קשה ביותר, וההגנה על המערכת הימית (על פי חוק באמצעות שמורות וחוקים להגנת חיות בר) פחותה לאין שיעור מההגנה על המערכות היבשתיות. המערכות הימיות נפגעו קשות כתוצאה מפיתוח, תשתיות, זיהום וניצול יתר (דייג).
|
|
| מחוז ירושלים |
|
• חורש ים תיכוני - חלק ניכר מהאזורים ההרריים במרכז הארץ היו מכוסים במקור בחורש ים תיכוני. חורש זה עשיר הן במערכות צומח מפותחות והן במגוון בעלי חיים אדיר. בין בעלי החיים הנדירים ניתן לציין את קמטן החורש וחתול בר. החורש נפגע קשות ע"י התיישבות, חקלאות, כריתה ונטיעת יערות ורעיית יתר.
• בתות וחורש פתוח - בבתי גידול אלה מגוון של צומח וחי המאפיין נוף פתוח ללא עצים או בעל עצים פזורים בדלילות יחסית. בולטים במיוחד מספר מיני זוחלים ועופות, שהם בסכנת הכחדה בישראל וחלקם אנדמיים: פפיון הרים, חומט נקוד. בית גידול זה נפגע קשות ע"י פיתוח, תשתיות, נטיעות, רעייה וחקלאות.
|
|
| מחוז דרום |
|
• חולות מישור החוף - חולות מישור החוף הדרומי אשר מקורם בנילוס מתאפיינים בחולות נודדים, חולות מיוצבים למחצה, צמחיית חוף ייחודית ורכסי כורכר. כמו כן, שפכי הנחלים לים התיכון יוצרים מיקרו-מערכות טבעיות ייחודיות ורגישות במיוחד. מינים רבים של בעלי חיים וצמחים מאפיינים חברות חוליות וחלקם הגדול נמצאים בסכנת הכחדה. בעבר חולות החוף תמכו במערכת אקולוגית עשירה, שכללה מיני צומח וחי רבים. כיום, חולות מישור החוף נפגעו קשות כתוצאה מפיתוח ומתשתיות, ונותרו רק שרידים אחרונים למערכות האקולוגיות.
• בתות ספר ומישורי לס - בתי גידול מיוחדים ורגישים במיוחד, מהווים את אזור החיץ בין החבל הים תיכוני לבין החבל המדברי. בתי גידול אלה מכילים ריכוז גבוה של מינים נדירים ומינים בסכנת הכחדה, שחלקם אנדמיים, הן מיני צומח והן מינים מן החי, ביניהם שנונית באר שבע, חוברה וקטה חדת זנב. הבתות נפגעו בצורה אנושה ע"י פיתוח חקלאי, נטיעות ורעיית יתר.
• חולות הנגב והערבה - באזור זה שני טיפוסי מערכות חוליות: חולות מערב הנגב, המהווים שלוחה של חולות סיני, וחולות מבודדים ברחבי הנגב והערבה. למערכות החוליות ערכיות אקולוגית גבוהה ביותר, עם מספר רב של מינים אנדמיים ובסכנת הכחדה. במיוחד בולטים מכרסמים, זוחלים ועופות כמו מריון מדבר, עכן חרטומים וחוברה. שטחי החולות נפגעו קשות ע"י פיתוח, חקלאות, תשתיות ופגיעה במשטר הרעייה (רעיית יתר או רעיית חסר). כמו כן באזורים מסוימים מיני צומח פולשים משתלטים על המערכות האקולוגיות.
• הר הנגב - הרכס הגבוה החוצה את הנגב מתאפיין בתצורות גיאומורפולוגיות מרשימות ובמערכות אקולוגיות רגישות, בשל מרחביו הגדולים יחסית ובשל המגוון הרב של בתי גידול המרכיבים מערכת זו. באיזור זה מצויים מספר מיני עופות ויונקים בסכנת הכחדה כמו עיט זהוב, נמר ושועל צוקים. מרחב זה נפגע בעיקר מפיתוח, תשתיות, חקלאות, כרייה וחציבה ופעילות צבאית.
• הערבה - הערבה כולה מהווה אקוטון (אזור מעבר או חיץ אקולוגי) בין הרכס הגבוה של הר הנגב וסיני, לבין חצי האי ערב וירדן. בערבה מגוון רב של בתי גידול נדירים ומיוחדים - חולות, מלחות, סוואנות שיטים, מישורי צרירים (חמאדות) ועוד. בערבה מתקיים מגוון גבוה של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה: אלימון, סבכי שיטים, תחמס נובי (שלושתם עופות), עכן גדול. האיום הגדול ביותר על המערכת האקולוגית בערבה הוא פיתוח חקלאי.
• מפרץ אילת - בים סוף ובמפרץ אילת מתקיימת אחת המערכות האקולוגיות העשירות ביותר בעולם, שניתן להקבילה ליערות הגשם של האמזונס בסביבה היבשתית. במערכת זאת מגוון אדיר של דגים, רכיכות (אלמוגים), חסרי חוליות אחרים ועוד. במהלך העשורים האחרונים המערכת האקולוגית במפרץ אילת נפגעה קשות כתוצאה מפעילות אדם, הכוללת זיהום, ניצול יתר (דיג), פיתוח ועוד.
|
|
|
| |
|
|
| 1. | רונן (19/1/2010 08:38:32) | | סגור |
|
|
|
|
|
