אכסניית בנימין ברחוב הנביאים בסכנה

לאחרונה פנו החברה להגנת הטבע, המועצה לשימור אתרים, ועד רחוב הנביאים וירושלים בת קיימא אל מהנדס העיר וגורמים נוספים הקובעים בנושאי תכנון בירושלים בעניין שימורו של בניין אכסניית בנימין ברחוב הנביאים (המוכר גם כמבנה שאכלס בעבר את יד שרה).

מזה מספר שנים, פעילים הגופים הציבוריים האלה למען שיקום ושימור רחוב הנביאים המהווה יחידה מהותית, ייחודית וחשובה ביותר, במרקם ההיסטורי של ירושלים בכלל ומרכז העיר שלה בפרט. במשך תקופה זו, עוקבים הגופים בדאגה ומתריעים על הנזק המצטבר ברחוב, ועל הרס חלקים מהמתחם ההיסטורי שלו, בין אם על ידי הליכי תכנון או הזנחה.

לאחרונה פורסם מכרז על ידי מנהל מקרקעי ישראל שמטרתו לבנות על חלקת הקרקע עליה עומדת אכסניית בנימין, המשמעות של המכרז היא הרס הבניין הישן על ידי היזם שיזכה במכרז. כל המאמצים לשנות את עמדתו של מינהל מקרקעי ישראל לא נשאו פרי. במקביל להוצאת המכרז יזמה עיריית ירושלים הכנתו של תיק תיעוד למבנה.

אמנם לאחרונה משנה העירייה את גישתה ומגבירה פעילותה בנושא השימור בעיר על ידי הקמת יחידת שימור עירונית, אך הזמן אוזל מול גורמי התחבורה המתעקשים על התוכניות להרחבת רחוב הנביאים לארבעה נתיבי תנועה. תכנית שתפגע לא רק באכסניית בנימין כי אם גם במבנים נוספים וגדרות ברחוב שאף הם מיועדים לשימור.

התפיסה מאחורי תכניות אלה היא אנאכרוניסטית וברוב הערים ההיסטוריות בעולם פסקו מזמן להרחיב כבישים בידיעה מוכחת שהנזק הנגרם כתוצאה מההרחבה גדול מתועלתה. ראוי אפוא לתקן זאת גם בהתייחסות לרחוב היסטורי כמו רחוב הנביאים.

במרכזי הערים ההיסטוריות ברחבי העולם דואגים לשמר את הפרופורציות שנתנו להן את ערכן העירוני, וודאי לא לקרוע מהן חלקים כדי להרחיב כבישים אשר ייסתמו תוך זמן קצר, ולא יקלו על הפקקים. את הפתרונות מוצאים בדרכים אחרות, תחבורה ציבורית יעילה, מיתון תנועה, שאטלים, מנהרות ועוד,  תוך שמירה על הערכים הבנויים ושילוב מושכל של ישן עם חדש.

העירייה מתמודדת כיום עם העובדה שהוזכרה רבות בעבר, כי תכנית גוש 50 אינה ערוכה לפעולות בקטע הנושק לרח' הנביאים, ובתוך זה, נעדרת פתרון תכנוני לבניין אכסניית בנימין. ההתייחסות בה נתקלנו לא פעם, שהעדר תכנון נאות עד כה אומר שיש להרוס את הבניין, אינה מתקבלת על הדעת ותצדיק התנגדות תקיפה. תכנון אלטרנטיבי מראה שאפשר אחרת.

ברור גם כי פיתוח רחוב הנביאים כרוך במארג יישום תכנית התחבורה והרכבת הקלה למרכז העיר. אך מתכנית האב לתחבורה נאמר שעם הפעלת הרכבת הקלה, העומס הצפוי ברחוב הנביאים לא יהיה שונה בהיקפו היום אלא רק בהרכבו. אי לכך איננו רואים צורך בהרחבת הרחוב ובהריסת אכסניית בנימין. לפיכך הפנייה למהנדס העיר בשלב קריטי זה, היא להביא בהקדם לפתרון תכנוני המשמר את בניין אכסניית בנימין- מבלי להעתיקו ממקומו.

בשימור עירוני נדרש לשמר בניינים מסדרי גודל ומורכבות שונים כדרך שנוצרה הרקמה העירונית המקורית. יש למצוא איזון בין מרכיבי הפיתוח החדשים ושימור מספיק של הערכים המקוריים של הרחוב. בניין אכסניית בנימין הוא יחידה אחרונה ובודדת, בעלת נוכחות בצד הרחוב הדרומי במקטע המרכזי שלו, ותורם לשימור חווית רחוב שלמה, בקנה המידה ההיסטורי שלו. הסרתו תביא לאבדן התמונה ההיסטורית של הרחוב באזור מרכזי זה.

שילוב הבניין במתאר הפיתוח החדש אפשרי,  תוך שינוי התב"ע הנדרש בכל מקרה לגוש 50 (תכנית 2709 ג'). זו הזדמנות לתקן שגיאה לטובת רחוב ירושלמי מרכזי וייחודי הנטוע היטב בתודעת הציבור. מאחר והבניין עדיין בחזקה ציבורית, אפשר גם לפעול למען אכלוסו על ידי פונקציה המשרתת את רווחת הציבור, וזו ערכה יוכפל על ידי מרכזיות הרחוב הראשי.

הגופים הפונים יכולים ומעוניינים לתרום לשיח מקצועי למציאת הפתרון מיטבי ולטובת שימור אופייה ההיסטורי של ירושלים. להלן ציטוט מתוך תיק התיעוד שהוכן עברו הבניין של אכסניית בנימין על ידי האדריכלית פני גולדשמיט: "ערכיותו של מבנה אכסניית בנימין נובעת מהיותו עדות נוכחת לתקופה היסטורית חשובה בהתפתחות העיר, דוגמא למבנה שמטרתו הייתה פילנתרופית כיתר רב המבנים הסמוכים, עדות לפעילותם של הרוסים ולבנייתם המפוארת, מבנה המייצג אסטתיקה "של הישן" שנעלמה, ולה אנו מתגעגעים, דופן לציר רחוב בעל תכונות עירוניות שמיטב מתכנני הערים של ימינו מנסים ליצור, לעיתים ללא הצלחה. הוא עדות לעבודה של מהנדס/אדריכל שפעילותו הייתה ענפה באותן השנים. מבנה זה הינו חלק מהזהות של מרכז ירושלים, נוכחותו  (קנה המידה שלו) וחזותו הנעימים תורמים רבות להדגשת  המרקם העירוני של האזור.

מבנה אכסניית בנימין או חצר בנימין  מורכב מארבעה בניינים. על פי המפות ההיסטוריות שנבדקו, המבנה הראשון של חצר בנימין היה קיים בשנת 1886. לאורך רחוב הנביאים ניתן לראות שניים מתוך ארבעה הבניינים המרכיבים את המתחם. בשנת 1887 נעשתה הרכישה ע"י האב בנימין מכספו ומכספי תורמים. הכתובת על השער שנבנה לכבוד ביקורו של הדוכס הגדול הייתה עשויה זהב ובה היה כתוב-  "בית האירוח בנימין של האגודה האימפריאלית הפרבוסלאבית הפלסטינית 1891".

אכסניית בנימין סיפקה מקום מגורים קבוע לנשים רוסיות אשר רצו לסיים את חייהן בעיר הקודש תמורת סכום סמלי. ככל הנראה הבניין תוכנן על ידי האדריכל אלקסיי פרנג'יה. ערכו של מבנה זה הוא בראש ובראשונה היסטורי כאשר הוא מהווה חלק מרצף מבנים שיועדו לשרת את הציבור שחי או ביקר בירושלים.