חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג טיול
בחר דרגת קושי
חיפוש טיול בטקסט חופשי
פייסבוק
ניוזלטר

עונת הנדידה

חסידות בנדידה. צילום: יואב פרלמןמאת דן אלון

7 באוקטובר 2007

בימים אלה, שיאה של עונת הנדידה, מגיעות לכאן להקות ענק של עגורים, שקנאים, חסידות ומינים רבים אחרים של ציפורים. הן חולפות בשמי הארץ בדרכן מאירופה לאפריקה ואם תביטו למעלה יש סיכוי שתלכדו בעיניכם "ענני ציפורים", החוצים את קו הרקיע. תמונות  מכ"ם המצולמות בלילה מראות שישראל ממוקמת בליבה של אוטוסטרדה בין לאומית שדרכה עוברות מאות מליוני ציפורים במשך חודשי האביב ושוב בחודשי הסתיו. הציפורים הנודדות בלילה נוחתות לפנות בוקר בשדות, בגינות ובשטחים פתוחים שונים ובכך נפתחת לנו האפשרו לצפות בהן ולא רק דרך תמונת המכ"ם. המקום המושלם לחוות בעוצמה את התופעה המרתקת הזו הוא ללא ספק עמק החולה, אבל גם באתרי צפרות נוספים הפזורים ברחבי הארץ אפשר להיחשף לעולמן הקסום.  משמאל: חסידות בנדידה, צילום: יואב פרלמן. 

אלפי ציפורים נוסקות אל השמים בעמק החולה בשעות הבוקר המוקדמות או נוחתות על המים לקראת חשיכה. חסידות, עגורים, שקנאים, עופות דורסים נדירים ועוד מינים רבים של ציפורים מוצאים להם כאן מזון בשפע ותנאי אקלים נפלאים. לא פלא שרבות הציפורים המאריכות את שהותן בעמק לשבועות ואפילו לחודשים. עבור חלקן זהו למעשה סוף מסע הנדידה והן יישארו כאן עד לחלוף החורף.

העגורים הם ה"מפורסמים" שבדיירי העמק. בתום נדידת הסתיו נשארים בו כ-10,000 עגורים. בעבר הייתה נוכחותם הממושכת גורמת נזק כבד ליבולי השדות, אך כיום נמנע הנזק בזכות פרויקט מיוחד שיזמה החברה להגנת הטבע בשיתוף עם הקרן הקיימת לישראל והחקלאים. על ידי יצירת מקור מזון חלופי לעגורים, הם הורחקו מהשדות ורוכזו בשדה אחד, שהפך עם הזמן לאטרקציה תיירותית ייחודית. העגורים מתקשרים ביניהם בקולות רמים, וכאשר להקה כזו חולפת מעליכם זו חוויה ויזואלית וווקאלית משמעותית במיוחד. קולותיהם נשמעים כמו "גוּר-גוּר-גוּר" ויש האומרים כי מכאן שמם - עגור. באור אחרון, עת מצטרפים אחרוני העגורים ל"כינוס" באגמון החולה, שאון הקרקורים כה חזק, עד כי אפשר בקלות לדמיין שהם עורכים דיונים סוערים על מעללי היום ומרכלים על חברי הלהקה... עוד על עגורים                 עגורים ושקנאים באגמון החולה. צילום: עודד זמיר

כמו העגורים, מגיעים לכאן בעונות הסתיו והחורף גם השקנאים. השקנאים שבתמונה צולמו בעמק החולה, אך ניתן לחזות בהם לצד מקווי מים אחרים ברחבי הארץ, שבהם, כמובן, יש מספיק דגים... שקנאי בוגר בולע באמצעות השק שלו כחצי קילוגרם דגים ביום... במשך שנים רבות ראו בהם החקלאים, העוסקים בגידול דגים,  אויבים, וניהלו נגדם מלחמת חורמה.  העימות הגיע לכדי פתרון חלקי בעזרת  האכלה יזומה במקווי מים ייעודיים, שהסיטה אותם מבריכות הדגים המסחריות. בכל סתיו חולפים בישראל כ- 70,000  שקנאים. קשה להישאר אליהם אדישים. זוהי ציפור ענקית עם מוטת כנפיים של כשלושה מטרים, וכאשר להקת שקנאים עפה מעל לראשיכם זוהי חוויה ייחודית!  

נדידת הציפורים בעיצומה – ואיך זה שלא ראינו?
למרות שהן נודדות בסדר גודל של מאות מיליונים, את רוב הציפורים איננו מצליחים לראות כי הן מותאמות לתנאי הטבע יותר מאשר לאורח החיים האנושי המודרני. בשנים האחרונות, עם התפתחות המחקר והידע, כמו גם הענין הרב של חובבי הטבע בפלא המדהים של הנדידה, ניתן לצפות בציפורים הנודדות במקומות המעבר העיקריים שלהן. מרכזי הצפרות של החברה להגנת הטבע עוקבים אחרי הנדידה, מסמנים בטבעת אלפי ציפורים בכל עונה ומציגים את התופעה המדהימה לקהל הרחב.

ארץ ישראל היא כידוע, צוואר הבקבוק המרכזי של נדידת הציפורים מאירופה לאפריקה, בעיקר בעונת הסתיו. הציפורים אשר חשות בימים המתקצרים יודעות בדרך מופלאה שעוד מעט ירדו השלגים וכל מזונן יקפא. ייצר ההישרדות דוחף אותן לעוף אלפי ק"מ אל ארצות החום. מעל לים, ממערב לנו, קשה מאד לחצות ישר לאפריקה. לעומת זאת במדבר, ממזרח לנו, אין להן מקורות מים, מקומות מיסתור, לינה ומזון. לפיכך רוב הציפורים אשר נודדות מאירופה וצפון מערב אסיה מעדיפות לעבור בדרך הבטוחה מעל לארצנו, במסדרון צר שרוחבו פחות ממאה ק"מ. לפי הערכות וספירות שונות עוברות אצלנו בכל עונת נדידה  למעלה מחצי מיליארד ציפורים, בחודשים אוגוסט עד נובמבר ובחזרה במרץ עד מאי. עבור חלק מהן ארצנו מספיק חמה, מזינה ומושכת והן נשארות כאן במשך כל החורף. כך חורפים אצלנו למעלה ממאה מינים שונים: ברווזים, אנפות, שחפים וציפורי שיר רבות כמו כחול החזה, אדום החזה, עלוויות ועוד.

אז איך ייתכן שכמעט לא רואים אותן ?
ראשית, רוב הציפורים נודדות בלילה: כל ציפורי השיר הקטנות נודדות בלילה, כאשר הטמפרטורות יותר נוחות ואין טורפים בשמים. הן כנראה גם נעזרות בכוכבים, למציאת הכיוון והדרך. שנית, ציפורי השיר הן קטנות חוששות מבני האדם ומחיות אחרות, ועל כן הן מסתתרות בסבך ויוצאות רק לצורך אכילה או שתייה, בעיקר השכם בבוקר או לקראת דמדומי הערב. ציפורים גדולות יותר כמו חסידות, שקנאים, עגורים ודורסים למיניהם דואים ביום בעזרת זרמי האוויר החם. הן מסוגלות לעלות לגבהים של ק"מ ויותר ולעבור מעל לשלוש מאות ק"מ ביום נדידה. אנו, שרגלינו בקרקע, לא מצליחים לראות אותן, אלא אם יש מי שיכוון אותנו. סיבה נוספת לכך שאנו כמעט לא רואים את הציפורים הנודדות היא שפשוט איננו יודעים היכן לצפות בהן. התצפית בציפורים מחייבת סבלנות ומעט מיומנות. מכיוון שאנו ידועים כאנשים עתירי סבלנות... עלינו לגייס את המעט שנותר לנו ממצרך חיוני זה ולהצטרף לאחת הפעילויות של מרכז הצפרות הישראלי, לקבלת מידע בסיסי.
 
איך ניתן לצפות בציפורים הנודדות ?
בעונות הנדידה ובמשך כל השנה, ניתן לצפות בציפורים כמעט בכל מקום בארץ. אזורים מסוימים עשירים יותר במינים שונים של ציפורים, בעיקר הודות למגוון של בתי הגידול ומקורות המזון המתאימים למינים השונים. הבולטים והידועים ביותר הם עמק החולה, עמק בית שאן, בריכות הדגים באזור החוף, השדות בנגב המערבי ואזור אילת. מרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע מפעיל באזורים אלו מרכזי מחקר ומעקב שעוסקים גם בהדרכה למטיילים, לבתי"ס ולחובבי טבע וצפרות. פעילות הצפרות מותאמת לגילאים שונים ומחייבת בעיקר התמדה וסבלנות. עם משקפת פשוטה ומגדיר ציפורים ניתן לצפות בקלות במגוון של עשרות מיני ציפורים. ההדרכה והידע המקצועי של מדריכי מרכז הצפרות יכולים לשפר בהרבה את כושר הזיהוי וההנאה מגילוי של "חברים חדשים" בסביבתנו הקרובה ובאתרי הצפרות העונתיים. לרשימת המקומות לצפייה בציפורים נודדות בסתיו ובחורף

להקה בבריכה. צילום: דוד גלזנר, החברה להגנת הטבע

לטוס עם הציפורים
הציפורים הנודדות חולקות את השמים עם מטוסים. מפגש בין ציפור למטוס יכול להביא לאסון גדול. חסידה שמשקלה כ-3 ק"ג המתנגשות במטוס קרב שמהירותו 800 קמ"ש תביא לפגיעה שעוצמתה כ-40 טון. שקנאי שמשקלו 7.5 ק"ג יפגע במטוס בעוצמה של כ-100 טון. חיל האוויר ספג בשלושים השנים האחרונות אלפי פגיעות על ידי ציפורים. ברוב המקרים הפגיעה קלה יחסית והנזק קטן אך בשני מקרים נהרגו שלושה טייסי חיל אוויר כתוצאה ממטוס שנפל כתוצאה מהתנגשות בציפור. מספר התאונות פחת מאוד בשניםה אחרונות כתוצאה משיתוף פעולה בין חיל האוויר, החברה להגנת הטבע ואוניברסיטת תל אביב. שיתוף פעולה שהביא לצמצום התאונות ב-70%.

חסידות בכפר רופין. צילום: אלי הרשקוביץ

ציפורים נודדות וחקלאות
קונפליקט נוסף וידוע מאוד הקונפליקט בין ציפורים נודדות לחקלאות. המפורסמים ביותר הם השקנאים והקורמורנים אשר ניזונים מדגים וגורמים נזקים כבדים לברכות הדגים. ידוע גם הקונפליקט בין העגורים לשטחי מזרע בעמק החולה בעיקר ולא רק. מחקר שנערך לפני מספר שנים על ידי ד"ר מרווה שמואלי בטכניון ובאוניברסיטת חיפה הראה שהשקנאים הנודדים דרך ישראל  מגיעים לכאן עם מיכל דלק ריק. הסתבר ששקנאי יכול לנדוד כ-3,000 ק"מ ללא מזון. ישראל נמצאת בדיוק במרחק 3,000 ק"מ מנקודת המוצא ולכן השקנאים חייבים לעצור כאן לתדלוק. מכיוון שמקווי המים הטבעיים יובשו במהלך המאה הקודמת הרי שהשקנאים מצאו את ברכות הדגים כפתרון לרעבונם.

בשנים האחרונות התברר שכאשר מספקים לשקנאים מזון במקווה מים שאיננו ברכת דגים, ושומרים על ברכות הדגים - נעלמת הבעיה. השקנאים מתדלקים וממשיכים בנדידה. בעמק החולה אכן מתבצעות האכלה יזומה של שקנאים מזה מספר שנים, מה שפתר את הבעיה שם. השנה תחל כנראה האכלה גם במקומות אחרים. מעקב אחרי הפרויקט בעמק החולה הראה שהדבר מקצר את זמן השהייה של השקנאים בישראל ובעצם מחזיר את הגלגל אחורה לימים שבהם השקנאים עצרו לתדלוק קצר ומנוחת לילה ולאחר מכן המשיכו בנדידה.