חיפוש טיולים ומסלולים
בחר אזור
בחר סוג טיול
בחר דרגת קושי
חיפוש טיול בטקסט חופשי
פייסבוק
ניוזלטר

נחל חלילים

דרגת קושי: קל
סוג טיול: טיולי משפחות
עונה מומלצת: אביב, חורף
כניסה לשמורה/לאתר: לא בתשלום
נק' התחלה: הקסטל
נק' סיום: בכביש הראשי העולה לירושלים
אורך מסלול: כ-3 ק"מ
משך הטיול: כ-3 שעות
צבע מסלול: ירוק
נחל חלילים
 

המסלול:
מרכז הרי יהודה - 6-5 ק"מ מערבית לירושלים, בקרבת כביש ירושלים-תל אביב.

נתחיל בקסטל - פסגה בקרבת הישוב מעוז ציון (6 ק"מ מערבית לירושלים). מהקסטל יורדים לכביש ירושלים - תל אביב בקרבת אנדרטת לוחמי הראל. משם נעלה בכביש למבשרת ירושלים. נלך בכביש עד הפנייה החדה מזרחה, משם נמשיך הלאה בדרך עפר ולפנינו פתחו של נחל חלילים. בנחל חלילים נרד עד למטעי האפרסקים בעמק הארזים ומשם בשביל עפר רחב דרומה לגשר מוצא הנמצא על הכביש הראשי העולה לירושלים.

 

הקסטל - "הר מעוז"
פסגת הקסטל מתנשאת לגובה 750 מטרים מעל פני הים, ושולטת על הדרך מהשפלה לירושלים, דרך שעברה כאן גם בימי קדם. בגלל המיקום הזה, אפשר למצוא בקסטל שרידים מתקופות רבות המעידים על תיפקודו כמקום משלט.
הקסטל מזוהה כיום כהר עפרון - בגבול השבטים יהודה ובנימין - על פי יהושע ט"ו 9 - "ותאר הגבול מראש ההר אל מעיין מי נפתוח ויצא אל ערי הר עפרון ותאר הגבול בעלה היא קרית יערים". בתקופה הרומית נבנתה על פסגתו מצודה, "קסטלום", ועל חורבותיה נבנתה מצודה חדשה בתקופה הצלבנית. מכאן שם הכפר הערבי קסטל, שנבנה על החורבות העתיקות והיווה בסיס לכנופיות הערביות שניסו לחסום את הדרך לירושלים בימי מלחמת השחרור.
הכפר נכבש במסגרת מבצע נחשון (אפריל 1948) לאחר קרבות קשים בהם עבר פעמים אחדות מיד ליד. באחד מהקרבות הללו נהרג מפקד הכנופיות הערביות באזור - עבדול קאדר אל חוסייני. לאחר המלחמה הוקמה על ידו מעברת הקסטל, שהפכה אחר-כך לשכונה "מעוז ציון".

נחל חלילים
תחילתו של הנחל בצפון השכונה מבשרת ירושלים וסיומו באזור "עמק הארזים" הנטוע מטעי אפרסק ותפוחים השייכים לישובי הסביבה. שמו של נחל חלילים בא לו, כנראה, בשל המערות החלולות שעל גדודתיו, וכן עקב הרוח המחללת בפתחיהן בימות החורף... יתכן גם, כי צורת העמודונים בפתחיהן תרמה למקור השם.
על הגדה הצפונית של הואדי נמצאים שרידי ישוב קדום. אפשר להבחין בפתחי מערות קברים, גתות, בורות מים ושרידים נוספים. שרידים אלו והמדרגות (טרסות) הרבות המתגלות באפיק הואדי ועל גדותיו - מעידים בבירור על קיום ישוב קבע במקום בעבר.
ככל שנרד בואדי - גדותיו נעשות תלולות יותר ויותר - וקרוב לנקודת השפך אפשר להבחין בסדרת מערות משני צידי האפיק. מערות אלו נוצרו אגב פעולות מים על סלע הגיר - המרכיב את מצוקי הואדי ונקראות בשם - מערות קארסטיות. על הגדה הדרומית - שביל המוליך בבירור לאחת המערות הללו, בה חללים חללים רבים ומרשימים וכן נטיפים וזקיפים.
נבחין במצוקי הנחל, בצמחיית סלעים אופיינית: כתלה חריפה, טבורית, בלוטה גלונית ועוד. בעמק הארזים, ציפורי שיר רבות ובעלי-חיים: שועלים, ארנבות וצבאים הנראים מידי פעם.

 

נחל חלילים, רכס חלילים
רכס חלילים. צילום: שחר פדר

 

נחל חלילים, הפנינג
הפנינג ב2008 למען שמירתו של נחל חלילים מפני איומי הבנייה. צילום: יוסי קימחי

מוצא
בתקופת ההתנחלות נקבע אזור מוצא בתחום שבט בנימין (יהושע י"ח) וכונה בשם "מוצה". בתקופה הרומית יושבו חיילים רומים באזור - ושם הישוב הפך לקולוניה אגריפינה. בעת החדשה שכן כאן כפר ערבי בשם קולוניה ועל ידו התפתח הישוב היהודי מוצא. ראשית ההתיישבות היהודית ב-1860 - כאשר יהושע ילין קנה מיד הערבים את אדמות קולוניה. מוצא היתה מוקפת סביב בישובים ערביים - אבוש גוש, קסטל, עיו כרם ודיר יאסין, ולכן סבלה קשות במאורעות תרפ"ט ולאחר מכן בתרצ"ו-תרצ"ט. במלחמת השחרור הותקפה מוצא פעמיים, ובשלבי המלחמה האחרונים עוזבים ערביי האזור (מלבד אנשי אבו גוש) ולישוב הוקל. כיום, מחולקת מוצא לשניים: מוצא תחתית ומוצא עלית. בשני חלקיה של מוצא, מתגוררים כ-600 איש ורובם מתפרנסים מעבודות חוץ ומחקלאות.

נושאים מרכזיים בטיול
גת:
זהו מתקן שנדרכו בו ענבים, התירוש (מיץ הענבים) ניגר לבור שבשולי הגת ונאגר בו. מתוך הבור הועבר התירוש לכדים סגורים, ובהם תסס והפך ליין. הגתות שנכיר הן משטחי סלע חצובים בגודל כעשרים מ"ר.
בור מים: זהו מאגר מים קדום, אלפים כמותו חצובים בסלעי ארץ ישראל, הם איפשרו לישובים ולחקלאות להתקיים על אף המחסור בגשמים ומעינות. הבורות חצובים בסלע ומטויחים. מנקזים אליהם את מי הגשמים הניגרים על פני השטח בעזרת מערכת תעלות (ראה ציור). יש סיכוי שנפגוש ליד בור כזה בעדר כבשים השותים מים.
מאובנים: אלה הם שרידים של בעלי-חיים קדומים שחיו כאן לפני מליוני שנים. לאחר מותם שקעו בעלי החיים בקרקעית הים והטביעו את חותמם ("דפוס") בסלעים שנוצרו בקרקעיתו. תוך זמן קצר נרקב "הבשר", ומתאבן השלד או הדפוס שלו. בטיול נכיר מאובנים שונים כמו שבלולים, צדפות וקיפודי-ים המעידים על קיומו של ים באיזור בעבר הרחוק.
כלי חרס: נכיר בטיול את סלע החוואר. זהו סלע רך המכיל גם חרסית (חומר גלם שמכינים ממנו כלי חרס). מסלע זה נוכל להכין ולעצב בשדה כלים לפי רצונם ודמיונם של הילדים. פעילות זו חשובה ומשלהבת מאד, משום שרוב הילדים אינם מודעים כלל לעובדה כי את החומר (="חימר"), שהם קונים בחנות אפשר למצוא גם בשדה. בנוסף לכך נגלה בטיול שברי כלי חרס רבים - עדות לפעילותם של בני-אדם בעבר הרחוק והקרוב.
מערת חלילים: זוהי מערה שנוצרה על ידי מי תהום, אשר המיסו את סלעי הגיר בתהליך כימי הקרוי קארסט: טיפות הגשם היורדות לקרקע סופגות דו תחמוצת הפחמן (CO2) מהאוויר. H2CO3 .CO2 + H2O H2CO3 היא חומצה פחמתית חלשה, המסוגלת להמיס את סלעי הגיר בתהליך איטי ביותר:
ביקרבונט - H2COaCO3 Ca(HCO3)2 המלח ביקרבונט שנוצר הינו מלח קל תמס והוא נשטף במים. כתוצאה מתהליך זה נעלם חלק גדול מסלע הגיר ונוצרת מערה. בתוכה אפשר לראות שרידי נטיפים וזקיפים, הנוצרים כתוצאה מהתגבשות הביקרבונט בחזרה לגיר.Ca(HCO3)2 CaCO3 + CO2
בארץ מוכרות מערות קרסטיות רבות: מערת הנטיפים ליד בית שמש, הדולינה של סאסא ועוד.

הדרכה באזור: בי"ס שדה עפרה

נחל חלילים, מבט מרחוק

נחל חלילים. צילום: דבורה ווליניץ

 

נחל חלילים, מטיילים בנחל
מטיילים בנחל חלילים. צילום: מלי פדר

 

* * *
המלצת החברה להגנת הטבע (ע"ר) נוגעת לערכי הטבע והנוף במסלולים המומלצים בלבד, ואין בה כדי להטיל עליה אחריות לכל פגיעה ו/או נזק ו/או אובדן שעלולים להגרם למטיילים ו/או לרכושם במהלך הטיול ו/או בקשר אליו, והיא אינה פוטרת את המטיילים מהחובה למלא אחר הוראות כל דין בקשר לטיול במסלולים המומלצים ולנקוט בכל אמצעי הזהירות הדרושים לפני הטיול ובמהלכו.